מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

לקראת חיים של שליחות - בראי משנתו של הרב נריה זצ"ל - הרב יונה גודמן

לקראת חיים של שליחות - בראי משנתו של הרב נריה זצ”ל - הרב יונה גודמן

לקראת חיים של שליחות - בראי משנתו של הרב נריה זצ"ל - הרב יונה גודמן

 בשנת תש"ן, כחמש שנים לפני פטירתו, העביר הרב נריה, מייסד 'ישיבות בני עקיבא' ומי שעמד בראש הוותיקה שבהן, שיעור שבועי לכיתות י"ב בישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה, שעסק במשנת הרב קוק זצ"ל. זאת, כמענה לבקשתם כי לקראת סוף השנה יינתן שיעור סיכום אחרון לפני "יציאתם לחיים". כך זכו הם לשמוע שיחה ארוכה ויסודית על בניין השקפת עולמם של צעירים ציוניים-דתיים לפי דרכו של הרב נריה זצ"ל. השיחה סוכמה ונערכה על ידי תלמיד צעיר בשם יעקב לוין, כיום הרב יעקב לוין, ראש מכינת 'אור מאופיר' ורבו של היישוב נטע. לפניכם קטעים נבחרים שליקטתי מתוך השיחה השלמה, שתוכנם מאפשר לימוד ודיון על המתח הקיים בין חזון תורני ובין מציאות החיים, שלעתים שוחקת את האידיאלים שעליהם אנו גדלים; וכן לימוד ודיון על המתח האפשרי המתגלה בין רוחות המעודדות את הפרט לדאוג לעצמו בלבד (אפילו מבחינה רוחנית...) לעומת רוחות של אידיאליסטיות הדוגלות בגילוי אחריות כלפי עם ישראל (יונה ג').

-----------------

      הצורך בהשקפת עולם מגובשת בעלת ציר מרכזי

יש הבדל בין מי שבהשקפת עולמו אין קו יסודי אחיד, אלא מזיגה או אוסף של רעיונות ממקורות שונים, ובין מי שגם אצלו הדברים מגוונים, אך עדיין ניכר בהם קו אחיד, בבחינת "כל הנחלים הולכים אל הים" – הים המיוחד לו. הקו האחיד הוא המהווה, בסופו של דבר, בסיס להשקפת עולם יציבה.

הדבר נכון גם כשאנו באים לסכם את הלימוד שלנו. במהלך השנים דיברנו על נושאים שונים, אך בתוך הדברים הכלליים ניתן למצוא קו עקבי אחד. קו זה מעיד על הימצאותה של דעה מרכזית אחת, שאותה צריך להרגיש ולפתח, והיא מאפשרת לאדם לא לחיות בפיצול, כדברי הכתוב במשלי: "הט אוזניך ושמע דברי חכמים (בלשון רבים) ולבך תשית לדעתי (בלשון יחיד)". אמנם דברי חכמים הם רבים, אך צריך להרגיש שהכול מכוון לדעה אחת מרכזית.

 

עלייתי ארצה ומשל הספינה

בכ' בתמוז (תר"צ, 1930) עליתי ארצה באונייה קטנה ששמה צ'צ'רני, שהפליגה מאודסה ליפו. יום אחד ניגש אליי סגן רב החובל וביקש לשוחח אתי בענייני אמונה. לאחר השיחה ביקשתי ממנו לעלות לתא רב החובל כדי לראות איך מנווטים את האונייה בנסיעתה. רב החובל עמד ופקד על האוחז בהגה (ברוסית): "קצת ימינה, קצת שמאלה, ישר, ישר, עוד קצת ימינה" וכו'. על השולחן לידו היה מונח הספר 'נתיבי הים' ובו מסומנים קווים ישרים. שאלתי אותו: "מדוע אני רואה שמסומנים בספר קווים ישרים, ואילו רב החובל אומר 'קצת ימינה, קצת שמאלה' ולא 'ישר' "? תשובתו הייתה, שהקו הישר מציין את הנתיב המרכזי שבו אנו נוסעים לעבר מטרתנו, אך בים יש בעיות של גלים ורוחות, וכדי להתגבר עליהם סוטים לפעמים קצת שמאלה ולפעמים קצת ימינה, אך אין מתרחקים מדי מן המסלול המרכזי, כיוון שהוא המוביל אותנו אל המטרה.

מסר זה מאלף מאוד לגבי כל אחד מאתנו: קצת ימינה, קצת שמאלה, אך לא להתרחק יותר מדי מן המסלול המרכזי. כדברי רש"י על הפסוק: " 'את הדרך אשר נעלה בה' – אין דרך שאין בה עקמומיות". גם החיים הם כאלו. אין מצב שאתה לא נתקל בו בבעיות ובצורך להתחשב בדברים לא צפויים, אך אסור לשכוח את המסלול המרכזי שבו בחרנו. הגמרא במסכת בבא בתרא (דף כד) מתארת אפרוח המתרחק מן הקן "כי חזי לקיניה"; מראה הקן מתרחק ממנו והוא מדדה הלאה, אך כל הזמן מפנה את ראשו כדי לראות את קנו. כך גם אנו, ביוצאנו לדרך: צריך תמיד לראות, אפילו מרחוק, את הקן, ולא להתנתק ממנו. בה במידה שהאדם יגבש לעצמו בצורה ברורה את הקו המרכזי של חייו, כך השפעות זרות מסביב לקו זה לא תפגענה בו, ובעז"ה, דרך החיים תהיה ברורה לו.

 

חיים של חלוציות ציבורית

בישיבות המוסר מדברים רבות על תיקון המידות של האדם. זה דבר גדול מאוד. תלמיד ישיבת מוסר הוא אישיות נהדרת, בעלת מידות, הוא אינו פזיז וכל דבר בחייו שקול ומחושב; אך מתוך כל המעלות הללו, עולה גם חיסרון מסוים. מי שכל הזמן עסוק רק בתיקון עצמו, אף שזוהי מטרה ראויה, בסופו של דבר נותן פחות לאחרים. מתפתח אצלו אינדיבידואליזם, שהוא, אמנם, אינדיבידואליזם רוחני, אבל בכל זאת אינדיבידואליזם, מה שאינו קורה ביסוד החלוצי הציבורי והקהילתי שלנו. דרך החיים שלנו מתבטאת בתחומים רבים: המאבק על שלמות הארץ, פעילות למען מיזוג אמתי בין חלקי העם ועוד [...] ב"ה, גדל אצלנו ציבור שפניו תמיד מופנות כלפי העם. אין זו דווקא דרך חלוצית שמתבטאת בהתיישבות, אלא דרך חלוצית ציבורית, שאומרת: "פעל בסניף, פעל בקהילה, פעל בכל מקום שאליו אתה מגיע – אל תהיה פסיבי".

גישה כללית זו צריכה להדריכנו בכל מקום: בבית הספר, בבית הכנסת, בקהילה, ובייחוד בקרב הציבור הצעיר, הבונה עדיין את ביתו ומחנך את ילדיו, אשר אם לא ינקוט בגישה של אחריות ציבורית מיוחדת – הוא ישקע בעצמו.

לפני כל חופשה אנו אומרים: "כשאתה מגיע הביתה – פעל בסניף. בשיכון בו אתה גר ילדים מסתובבים ברחוב? אסוף כמה ילדים, שב אתם, תלמד אתם משהו, תקרב אותם". רעיון השליחות, תחושת השליחות – הם דבר עצום. הקב"ה מטיל על כל אדם שבא לעולם איזו שהיא שליחות, ותודעת השליחות חייבת ללוות אותו לאורך ימים.

זה קו כללי הנלמד מתורת הרב קוק זצ"ל: להיות פעילים בכל מקום, כשפנינו כלפי העם; לשמש דוגמה. בסופו של דבר זה נותן אותותיו. "אני שייך לכלל ישראל", אמר הרב לאלו שרצו ליצור מעין חסידות סביבו, ואותה כלליות הטביעה את חותמה על תחומים שונים בחיינו הציבוריים. זו גישה של 'כלל ישראל' לעומת התפיסה של 'אני את נפשי הצלתי'.

על פי הקו המרכזי הזה, יש בלי ספק הבדל ביחס לאחדות ישראל בין תלמיד או בוגר שלנו – אשר ספג עניין חינוכי זה לעומק – לבין אחרים, אשר אין העניין נטוע בעומק נשמתם. כאמור, יכולה להיות סטייה מסוימת ימינה, יכולה להיות סטייה מסוימת שמאלה, אבל אין לשכוח את הקו המרכזי.

 

הדרך חלקלקה

כתוב בתהלים (לז): "תורת אלוקיו בלבו לא תמעד אשוריו". אם תורת אלוקיו בלבו, אז הוא לא ייפול ולא ימעד. היכן הרגליים מועדות? בדרך חלקלקה. כולנו הולכים בדרכים חלקלקות. את הרשעים מקללים: "יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך ד' רודפם" (תהלים לה). אנחנו פוסעים, ודרך החיים שלנו מאוד 'חלקלקה'. קל מאוד למעוד, אבל אם הכול לשם שמים, ויש סייעתא דשמיא, אז זוכים ל"לא תמעד אשוריו". ככל שאנחנו יותר קדושים, יותר מלאים ב"תורת אלוקיו בלבו"; ככל שאין אנו עושים דבר לשם כבוד או לשם ממון, אלא כוונתנו רצויה, אז בעזרת ד' גם לא נחליק.

אתם חיים בעולם די קשה, בו מורגש לחץ של החברה החיצונית, וכדי לשמור על הפנימיות שלכם אתם זקוקים לכוחות. מי שרוצה להסתגר לגמרי – קל לו יותר, אבל ב"ה אתם לא מעוניינים להסתגר, אלא לבוא במגע עם אלה שלא כמותכם. אנו מעודדים מאוד את החברים הממשיכים לישיבות לקרב אליהם את חבריהם שהלכו לצבא, שיסיעו להם, שיהיו יחדיו, זה יכול לחזק מאוד. אנו מעודדים את כולם לשמור על קשר עם החברים ועם הישיבה. זה גם מעיד על כך שאתה לא מנתק את עצמך מן הכלל.

אז רבותיי, ב"ה שאתם שייכים לאלה שבחרו בדרך לא קלה. יש להיות עם הפנים כלפי כל חלקי העם, בכל המצבים, עד שנזכה שדרכנו תהיה דרך המלך ונגיע לישועה, ובין המצרים ישמחו הישרים!

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • ישיבת בנ”ע רעננה אלופת הישיבות

    ישיבת בנ"ע רעננה אלופת הישיבות

    אליפות הישיבות התיכוניות בכדורגל ננעלה במכללת גבעת וושינגטון עם זכיה של ישיבת בני עקיבא רעננה שגברה בגמר על מטה בנימין
    המשך לקריאה
  • עשו ואל תעשו לפני הבגרות במתמטיקה

    עשו ואל תעשו לפני הבגרות במתמטיקה

    לא משנה כמה למדתם ותרגלתם, הנה הדברים החשובים לדעת לפני הבגרות במתמטיקה שנכתבו על ידי ד"ר מרב הרץ מנהלת תיכון ומורה למתמטיקה באולפנת בני עקיבא אמנה בכפר סבא
    המשך לקריאה
  • אולפנת בני עקיבא באר שבע זכתה באולימפיידת החלל ע”ש אילן רמון

    אולפנת בני עקיבא באר שבע זכתה באולימפיידת החלל ע"ש אילן רמון

    לא פחות מ-226 בתי ספר מכל הארץ שמידי שבוע התמודדו עם אתגריים מדעיים ומחקריים. את המקום הראשון תפסו תלמידות אולפנת בני עקיבא "חן במדבר" מבאר שבע והן יקבלו מענק כספי לטובת פעילויות חברתיות.
    המשך לקריאה