מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

מבט על פרשת האזינו והקשר לסוכות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

מבט על פרשת האזינו והקשר לסוכות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

מבט על פרשת האזינו והקשר לסוכות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

אנו נמצאים בפרשת האזינו שבעצם היא – שירה . מהי מטרת השירה בפרשת האזינו ??

הרמב"ן על פסוקים מ'-מג ד"ה  "כי אשא אל שמים ידי..."  כותב שבשירה הזאת ה' יתב'  גילה לעם ישראל את אשר יקרה להם בעתיד. בתחילה יהיו הצלחות וטוב במדבר ובכיבוש הארץ. אחר כך חטא עבודה זרה מרוב כל הטובה שה'  העריף עלינו. בגלל זה ה'  העניש אותנו בעונש גדול הכולל רעות רבות, גלות ופיזור בכל העמים וכל זה כבר נתקיים.  השלב האחרון ההבטחה שה' יגאל אותנו אף בלא תשובה וגאולה והראיה שאין התניה בין גאולה לתשובה בשירה. הסיבה לכך כיון שהעמים המשעבדים את עם ישראל, מלחמתם היא כנגד ה' ולא כנגד ישראל, ועתיד ה' להענישם ולגאול את עמו ישראל.

ואולם קשה, מה החשיבות הגדולה שראה ה' לספר לעם ישראל על כך ולצוות לכתוב זאת בספר, כדי שהשירה תהיה לעד בבני ישראל ?? התשובה לכך נמצאת בפרשת וילך פרק לא פסוק יז: "וחרה אפי בו ביום ההוא ועזבתים... ואמר ביום ההוא ע ל כי אין  אלוקי בקרבי מצאוני הרעות האלה" .

מבואר במפרשים, כאשר יבואו צרות על עם ישראל, לא יאמרו חטאתי עוויתי ובגלל זה באו עלי הצרות האלה, אלא יתלו את הרעות בזה שה' עזב אותם בלא סיבה ובעצם אין מה לעשות. לכן אומר ה' אני מעיד בכם, שהסתרת פניי אינה סתם, אלא נובעת מזה שתעזבו אותי ותפנו לאלוקים אחרים. והחמור מכל, השכחה הזאת תבוא, אחרי שאביא אתכם אל הארץ ויהיה לכם כל טוב, ובמקום להודות לי על כך תעזבוני ותעבדו אלוקים אחרים.

בספרי בפרשת האזינו כתוב על הפסוק "וישמן ישורון ויבעט , שמנת עבית כשית...."  (ל"ב-ט"ו) וזה לשון הספרי : (ספרי דברים פרשת האזינו פיסקא שיח)

וישמן ישורון ויבעט, לפי שובע מרדים וכן אתה מוצא באנשי דור המבול שלא מרדו בהקדוש ברוך הוא אלא מתוך מאכל ומשתה ומתוך שלוה..... וכן מצינו באנשי מגדל שלא מרדו בהקדוש ברוך הוא אלא מתוך שלוה .......וכן מצינו באנשי סדום שלא מרדו אלא מתוך מאכל........ וכן אתה מוצא באנשי מדבר שלא מרדו אלא מתוך מאכל ומשתה שנאמר +שמות לב ו+ וישב העם לאכול ושתה ויקומו לצחק מה נאמר בהם +שם /שמות/ לב ח+ סרו מהר מן הדרך.

אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה אמור להם לישראל כשאתם נכנסים לארץ אי אתם עתידים למרוד אלא מתוך אכילה ושתיה ומתוך שלוה שנאמר +דברים לא כ+ כי אביאנו אל האדמה אשר נשבעתי לאבותיו זבת חלב ודבש ואכל ושבע ודשן ופנה אל אלוקים אחרים, אמר להם משה לישראל כשאתם נכנסים לארץ אין אתם עתידים למרוד אלא מתוך אכילה ושתיה ומתוך שלוה, שנאמר +שם /דברים/ ח יב+ פן תאכל ושבעת +שם /דברים/ ח יג+ ובקרך וצאנך ירביון +שם /דברים/ ח יד+ ורם לבבך ושכחת את ה' אלוקיך....".

הרב קוק זצ"ל כתב איגרת לחותנו האדר"ת - הרב אליהו דוד רבינוביץ תאומים זצ"ל . באיגרת הרב קוק כותב – שבעיית דור המדבר הייתה שאהבו את הממון , ומי שהוא בעל תאווה , אוהב את עצמו, ומי שאוהב את עצמו , קשה לו לאהוב את חבירו , שתמיד ידמה לו שחבירו בא בגבולו, ועושק ממנו את המגיע לו. ועל כן בעל תאווה הוא נפרד מאחרים וגורם לשנאה.

ברגע שנבין עד כמה נלוזה דרך זו של רדיפה אחר הממון , אז נחזור לה' יתב' בכל מאודנו.

במשך ההיסטוריה הטענה "על כי אין -אלקי בקרבי" התפתחה לצערנו בחלק מהעם. אבל שורש הדבר אחד, אי נכונות להכיר שהאשם נמצא בנו וחוסר נכונות להקשיב לעדותה של שירת האזינו  תלויה בנו.

---------------------------------------------------------------------------------------------

התורה בתחילת הפרשה אומרת "האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ אמרי פי" (דברים לב' א').

פרשת האזינו משתלבת היטב עם ראש השנה – מחד , יום הכיפורים – מאידך , והחג הממשמש ובא – חג הסוכות. מצד אחד ר"ה הוא בבחינת שמים, ויום הכיפורים  בבחינת ארץ.

בר"ה אין מזכירים בתפילות שום דבר מענייני הארץ והארציות. אומנם אומרים "זכרנו לחיים" ו"בספר חיים" וכו', אבל זוהי תוספת מאוחרת מהגאונים, ואינה מעכבת, שאם שכח ולא אמר אין מחזירים אותו. עיקר התפילות בראש השנה – על מלכות שמים, על המלכת ה' בעולם . השופר אומנם מרמז על התשובה כמו שכתוב ברמב"ם: עורו ישנים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם", אבל רק בדרך רמז בלבד. ביום הכיפורים עוסקים בארציות היותר שפלה, בכל מיני חטאים ועוונות ופשעים, מכבסים את הבגדים הצואים., ומתוודים במשך כל היום.

אך מצד שני , אם נסתכל אחרת נראה שיום הכיפורים הוא בבחינת שמים וראש השנה בבחינת ארץ. ביום הכיפורים מתרוממים מהארץ ומסתגרים בבית הכנסת, והוא יום אסור באכילה שתייה רחיצה סיכה וכו'. ובשו"ע או"ח סימן תר"י סעיף ד' כתוב "דומים למלאכי השרת" ואילו בר"ה מצווה לאכול ולשתות כמו שכתוב "לכו איכלו משמנים ושתו ממתקים...כי קדוש היום לאדוננו וכו'" (בנחמיה ח' י').

אלא ששני הדברים אמת . בין ר"ה ליו"כ יש גם "האזינו השמים" וגם "ותשמע הארץ". ההבדל בניהם הוא זה: בר"ה אנחנו מורידים את השמים על הארץ וביוה"כ להיפך מרימים את הארץ אל השמים.

בר"ה אומנם מבקשים עול מלכות שמים, אבל שמלכות זו תתגלה בארץ- "מלוך על כל העולם כולו בכבודך והינשא על כל הארץ ביקרך" וכן "בא"ה מלך על כל הארץ".

מאידך , ביוה"כ בכוח התשובה "זדונות נעשו כזכויות" כמו שמובא ביומא (פו.) הארציות מתרוממת לשמים, האדם שקוע כל השנה בחומריות וביום הכיפורים מתרומם ודומה למלאכי השרת.

אף בכל אדם יחיד ישנם שמים וארץ. המחשבה והשכל שבמוח- השמים, והמעשה והפעולה והגשמיות- הארץ. יש אדם שמחשבותיו וכוונותיו טובות מאוד, אך כל זמן שלא מחבר אותם אל המעשה והפעולה וכל זמן שאינו מוציא את המחשבה מהכוח אל הפועל לא עשה ולא כלום, וכן להיפך מעשה לבד בלי כוונה גם לא עשה כלום. לכן אע"פ שהתשובה והצעקה יפה לעולם, בעשרת הימים שבין ר"ה ויוה"כ היא יפה ביותר ומתקבלת היא מיד. צריך האדם לשלב בין השמים לבין הארץ, בין השכל שבמוח לפעולה הגשמית, ואז זדונות יעשו כזכויות ויכריע עצמו לכף זכות ויזכה להיחתם עם הצדיקים לאלתר. 

כשאנו קוראים את שירת האזינו ומתכוננים לקראת חג הסוכות – חג שמחבר בין שמים לארץ , אנו צריכים מצד אחוד להפנים את פרשת האזינו – לקחת אחריות על מעשינו . אם נקשיב ונעשה לפי מה שהשירה מלמדת אותנו – שהכול תלוי בנו , אז ה' יתב' יהיה בתוכינו ונזכה בע"ה לחיים טובים.

בחג הסוכות שיוצאים החוצה , יוצאים לטבע , בונים את הסוכה מקרשים ומסמרים – דברים ארציים , אך לאחר שהסוכה מוכנה – ה' ישכין את שכינתו בתוכה , נזכה ל – "צילא דמהימנותא" – צילו של ה' יתב', וזה ממש לקדש את הגשמיות.

אם נדע להפנים את ראש השנה- השמיים , ואת יום הכיפורים – הארץ , נוכל לצאת בשמחה לחג הסוכות ולחבר בין ארץ ושמיים , לקדש את הארץ, ובע"ה נזכה לסוכות שהוא – "זמן שמחתינו" – השמחה היא שאנו בחג זה מחברים בין שמים לארץ.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה