מהות מצות והגדת לבנך ומבנה ההגדה /הרב שלמה קמחי ראש ישיבת בני עקיבא אורות יהודה

-
חג הפסח
- לגרום לילדים לשמור על הסדר בליל הסדר - הרב יונה גודמן - רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא מתארח בערוץ 2
- על ההכנות לליל הסדר ועוד- הרב יונה גודמן, מנהל חינוכי רשת בני עקיבא
- הגדה של אולפנה - רעיונות להגדה מבית היוצר של אולפנת בני עקיבא צפירה
- על פסח בחירות אמיתית אצל הורים וילדים - הרב יונה גודמן מנהל חינוכי של ישיבות ואולפנת בני עקיבא
- על חג הפסח ניקיונות הפסח, זמן להתבוננות פנימית, מנהג צביעת הקירות - הרב יונה גודמן,מנהל חינוכי רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא
- משמעות ליל הסדר - לעם הנצח - מו"ר הרב חיים דרוקמן יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
- האדרת נשים בחג הפסח - "בזכות נשים צדקניות"/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- "ברוך שומר הבטחתו לישראל" - פסח תש"ע/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- ימוד מקריעת ים סוף על חוסננו הלאומי והבטחוני - פסח תשס"ט/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" דברים לאישיותו של הנציב מוולוז'ין בעקבות המסע לפולין - פסח תשע"א/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- הגדה חדשה -– התחדשות בהגדה. פסח תשס"ח/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- "...אילו הכניסנו לארץ ישראל... דיינו". הרב מאיר שפירא זצ"ל – ראש ישיבת חכמי לובלין ויחסו לארץ ישראל - פסח תשס"ז/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- החרוסת בליל הסדר – רק מאכל טעים או מביע גם רעיון? פסח תשס"ו/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- האם לחנך לתמימות?/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- "שפוך חמתך אל הגויים"/ הרב משב צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- יציאת מצרים – על מה ולמה החגיגה?! מאמר ראש הישיבה לחג הפסח תשע"ד/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- 30 יום קודם החג / הרב יוסי שטרן ראש ישיבת ההסדר בנ"ע עכו
- רעיונות ופירושים לליל הסדר / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- חומרות וקולות "חדשות" (ישנות..) לפסח / הרב שלמה רוזנפלד ראש ישיבת ההסדר בנ"ע שדמות נריה
- פסח – חינוך לדורות - הרב בני נכטיילר מנכ"ל מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
- רעיונות על ההגדה ומההגדה / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- "גם אתה מחובר... "- התשובה לבן הרשע/ הרב ליאור הלפרין, ראש אולפנת בני עקיבא נריה
- עבד ה' הוא לבדו חופשי/ הרב אריה מילס -ראש אולפנת אלקנה
- חופשה בפסח?/ הרב אפרים זיק, ראש ישיבת בני עקיבא רעננה
- והגדת לבנך.../ הרב דני דינר ראש אולפנת מבשרת
- התנדבות וחובה/ הרב עמי צברי ראש אולפנת בני עקיבא "תהילת ישראל" אילת
- ליל הסדר – "בכל דור ודור חייב אדם ...."/ הרב שמואל רוזנבלום, ראש ישיבת בני עקיבא לפיד מודיעין
- שבת גדול -מחשבות לקראת ליל הסדר - הרב יונה גודמן מנהל חינוכי במרכז ישיבות בני עקיבא
- מהות מצות והגדת לבנך ומבנה ההגדה /הרב שלמה קמחי ראש ישיבת בני עקיבא אורות יהודה
- תשובת תשרי ותשובת ניסן, והאם יש תשובות בהגדה לשאלות?/ הרב פלטי גרנות ראש ישיבת בני עקיבא נר תמיד
- יציאת מצרים תחילתו של עם ישראל / הרב אלי פרידמן ראש ישיבת בנ"ע נתניה
- שלוש דקות על חג הפסח, תשע"ד/ הרב אלעזר אהרנסון ראש ישיבת בני עקיבא הסדר חולון
- שלוש דקות על שבת חול המועד פסח, תשע"ד/ הרב אלעזר אהרנסון ראש ישיבת בני עקיבא הסדר חולון
- יש סדר בעולם - לקראת פסח – הרב יוני סמואל ראש אולפנת בני עקיבא חן במדבר באר שבע
- פרשת החודש - ואכלתם אותו בחיפזון..../ הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- רעיונות לליל הסדר - יב"ע גבעת שמואל
- מובילים את האומה לחירות אמיתית - הרב דוד טברסקי - ראש ישיבת בני עקיבא הדרום ברחובות
- 'עבדים היינו...- עתה בני חורין' –כיצד? - הרב יוסי טוויל - ראש ישיבת בני עקיבא מירון
- " חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים " / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- יציאת מצרים גם בתפילה / מרב גולד ראש אולפנת בני עקיבא נווה רוחמה.
- ערב פסח שחל בשבת - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- לילה חוויתי - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- רעיונות לליל הסדר - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- הלילה הזה - כולו שירה שירה ישראלית המתכתבת עם ההגדה ועם יציאת מצרים עורך: מרדכי דוד (מודי) כהן
- חידושי הגדה מתלמידי ישיבת בני עקיבא חדרה
- סימני הסדר | הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- פרשת צו - על הקשר בין הקורבנות לליל הסדר | הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- שיחה לקראת ליל הסדר | הרב יונה גודמן
מהות מצות והגדת לבנך ומבנה ההגדה /הרב שלמה קמחי ראש ישיבת בני עקיבא אורות יהודה
לפי ספר החינוך (מצוה כ"א) הגדרת המצוה הינה גמישה וכללית:
"לספר בעניין יציאת מצרים בליל ט"ו בניסן, כל אחד לפי צחות לשונו, להלל ולשבח לש"י על כל הניסים שעשה לנו שם".
אם נעיין בהגדה עצמה נראה שכל סיפורי ההגדה וההלל שבה סבים סביב שני צירים מרכזיים: ענייני חירותוענייני אמונה.
חווית החירות: פסח שונה מכל חג אחר באופן איכותי.
בשבועות אין לנו חיוב לראות את עצמנו עומדים בהר סיני, ואין אנו מצווים בסוכות לראות עצמנו יושבים תחת ענני הכבוד במדבר צין- אבל בפסח "חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים".
אדם חייב לעשות הכל כדי לנסות לחוות את יציאת מצרים בעצמו כל שנה ושנה.
עדות שונות הביאו עיקרון זה לידי ביטוי במלבושים ובמנהגים מיוחדים אך מכל הדברים בולט החיוב בעיצוב של ההגדה עצמה. בסידורים ובחומשים ובכל ספרי הקודש נמנעו מלשים תמונות בגלל האיסור של "לא תעשה לך פסל וכל תמונה". לעומת זאת ברוב ההגדות במשך הדורות ישנם איורים וציורים נהדרים- מדוע?- היות ו"חייב אדם לראות את עצמו..."- זהו נסיון לגרום לכך שאיכות החוויה תהיה ברמה אחרת.
("אתה רואה את הילד הקטן שבתמונה?- זה מזכיר לי אותך...")
נצחיותה של חירות: לעצם היותנו בני חורין יש השלכות בכל יום, בכל שעה ובכל מקום, ועל כן מצות זכירת יציאת מצרים איננה כזכירת מחיית עמלק פעם בשנה, או "זכור את יום השבת לקדשו" שהוא פעם בשבוע. זכירת יציאת מצרים מופיעה בתפילין, בקריאת שמע, בברכת המזון, בקידוש, בעשרת הדברות- בכל זמן ובכל מקום.
זוהי זכירה של חירות נצחית ועל כן מופיעה בכל כך הרבה מקומות.
כלליותה של החירות: בספר החינוך (מצוה כ"א) בסוף דבריו נאמר: "ונוהגת בזכרים ובנקבות בכל מקום ובכל זמן".- ואם נאמר הרי כבר שמענו את הסיפורים ולמדנו את כל המסכת היטב ולכן אולי אפשר לוותר על ההגדה?- מסתבר שאין זו תוצאה של ניסיון, גיל, ידע או זמן- אלא: "אפילו כולנו נבונים..כולנו חכמים...מצוה לספר..." חירות זו הינה כללית לכל עם ישראל באשר הוא לכל הדורות.
בטויי החירות: בפסח אנו זוכים לחירות חיצונית, יציאה משעבוד לגאולה. אך גם זכינו לחירות פנימית ע"י יציאה משליטת יצר הרע וממ"ט שערי טומאה לתוך עולם המצוות של הקב"ה- על שני אלו אנו מברכים "ברוך...על גאולתינו (הגופנית) ועל פדות נפשותינו (הרוחנית)". בנוסף לכך ישנה גם חירות פסיכולוגית, הבאה לידי ביטוי בערב זה.
עיקרו של הערב הוא הבן ששואל שאלות- "וכי ישאלך בנך מחר לאמר".
עפ"י שאלות אלו, אנו מסווגים את הבנים לחכם רשע תם ושאינו יודע לשאול.
שאילת השאלות הוא גורם מרכזי- עבד אסור לו לשאול שאלות, עליו לשתוק ולעשות מה שאומרים לו- אין לו רשות או אפשרות לבקר, להבין או להפנים - דברים הבאים לידי ביטוי בשאילת שאלות. עצם השאילה של הבן מראה על חירות פסיכולוגית בה הוא רוצה לתת ביטוי לסקרנות האינטלקטואלית שלו.
כשאנו נותנים לבנינו לגיטימציה של שאילת השאלות- הרי שהענקנו לו את חירותו.
אדם יהודי המתפקד בשלושה רמות של מחשבה דיבור ומעשה- צריך להעניק לו את חירותו בערב זה בשלוש רמות אלו:
במחשבה- בחירות רוחנית מיצר הרע / בדיבור- בחירות של שאילת השאלות /
במעשה- בחירות גופנית מן העבדות.
הציר השני שעליו מרכזים את הדיונים בליל פסח הוא ענייני האמונה.
אמונה בהבטחת ה': "ברוך שומר הבטחתו לישראל"- איזו הבטחה? בברית בין הבתרים, הובטחו לאברהם שני דברים, ושניהם באים לידי ביטוי באופן ברור בהגדה של פסח , והנה דוגמאות:
הבטחת הזרע: כנגד 4 בנים /והגדת לבנך / כדי שישאלו התינוקות.
הבטחת הארץ: הא לחמא עניא...לשנה הבאה בארעא דישראל / לשנה הבאה בירושלים הבנויה.
"והיא שעמדה לאבותינו ולנו..."- מכוח האמונה באותן הבטחות החזקנו מעמד בכל דור ודור.
אמונה בקיום ההבטחות: חג השבועות נקרא "עצרת" מכיון שהוא במהותו מהווה סיום ליציאת מצרים. בפסח מתחילה החירות הגופנית "מעבדות לחירות" ובשבועות מגיעים לחירות הרוחנית, עוברים ממ"ט שערי טומאה לקבלת תורה בהר סיני, "שאין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה".
לחג השבועות יש קשר נוסף לפסח והוא מצות ה"הגדה".
במצות ביכורים על המביא לומר בביהמ"ק: "הגדתי היום לה' אלוקיך כי באתי אל הארץ..." מצות הגדה זו סוגרת מעגל. הנה אני יהודי בן בנו של אאע"ה שהובטח לו זרע רב, חי בארץ המובטחת- עבדתי את האדמה וזו ראשית יבולי. את אשר הבטיח הקב"ה-
הוא קיים- תודה!
חינוך לאמונה: הירידה למצרים היא על מנת לחנך את עם ישראל לאמונה.
הקב"ה הבטיח לאאע"ה זרע רב ותגובת אברהם היתה אמונה שלימה , ובשכר זה -
"ויאמין בה' ויחשבה לו צדקה".
אולם, בהבטחת הארץ, הגיב אברהם: "במה אדע כי אירשנה?!"- כביכול מטיל ספק, על כן תגובת השי"ת-"ידוע תדע כי גר יהיה זרעך... ועבדום ועינו אותם 400 שנה..." הקב"ה הוריד את בנ"י למצרים כדי לחנכם להאמין ביכולתו של הקב"ה להביאם לארץ ישראל.
ניתן לראות בתורה במקומות רבים מעשים של חוסר אמונה הגורמים לעיכוב הכניסה לארץ ישראל.
המרגלים אינם זוכים להכנס לארץ ישראל בגלל פגם באמונה- "ובדבר הזה אינכם מאמינים בה' אלוקיכם"- ועל כן ארץ ישראל נדחית מפניהם לעוד ארבעים שנה.
משה עצמו לא נכנס לארץ ישראל- "יען לא האמנתם כי להקדישני..."
אך מדוע דוקא נושאים אלו של חירות ואמונה נבחרו כמרכז ההגדה?
במשנה פסחים פרק י' משנה ד' אנו מוצאים את המבנה הכללי של מגיד: "מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו...ולפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח..."
הגמרא (פסחים קט"ז) מסבירה בעניין מתחיל בגנות ומסיים בשבח: "מאי גנות? רב אמר: מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו , ושמואל אמר: עבדים היינו..."
שמעתי פעם מהרב מ. וינברג שליט"א (אביו של אוריאל מכיתה י"א) שמחלוקת זו בין רב לשמואל הינה מחלוקת עקרונית: האם עיקר עניין ההגדה הוא ענייני אמונה ולכן יש להתחיל בגנות "מתחילה עובדי עבודה זרה היו אבותינו"- כשיטת רב, או אולי עיקר עניין ההגדה הוא ענייני חירות ועל כן מתחיל בגנות שהוא דוקא "עבדים היינו לפרעה במצרים..."- כשיטת שמואל.
ההבדל בין שתי שיטות אלו, שיטת האמונה של רב לעומת שיטת החירות של שמואל משפיע על שאר מרכיבי המשנה. עפ"י המשנה ב"מגיד" צריכים להיות שלושה מרכיבים:
(1)"שאלת הבן", (2)תחילת תשובת האב "בגנות" (3)וסוף תשובתו שתהיה ב"שבח".
אם כן "מגיד" לשיטת שמואל תראה כך:
שאלת הבן: מה נשתנה?- שהרי אלו שאלות שעיקרם ענייני חירות.
מתחיל בגנות: עבדים היינו – שעבוד מצרים.
מסים בשבח: ברוך המקום ברוך הוא- שיצאנו לחירות.
ואילו "מגיד" לשיטת רב תראה כך:
שאלת הבן: כנגד 4 בנים דברה התורה- שהרי יש בנים עם רמות שונות באמונה.
מתחיל בגנות: מתחילה עובדי ע"ז היו אבותינו- שלפני אאע"ה לא היינו מאמינים כלל.
מסים בשבח: ברוך שומר הבטחתו לישראל- שנתן לנו את התורה והנחיל לנו את אמונתו.
אם נפתח את ההגדה כיום נראה שעושים סיבוב שלם כשיטת שמואל ואח"כ סיבוב שלם עפ"י שיטת רב- מדוע נפסק להלכה כשניהם? וכי אי אפשר להכריע איזה נושא יותר מרכזי בליל הסדר?
אלא נאמר: "וכל המרבה לספר ביציאת מצרים הרי זה משובח"- ועל כן עושים כשניהם.
שנזכה להתחזק בפסח זה הבעל"ט גם בענייני אמונה וגם בענייני חירות- ושנזכה לראות שמחה לארצך וששון לעירך וצמיחת קרן לדוד עבדך ועריכת נר לבן ישי משיחך בב"א.
מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
-
יש מקום: מתחם ההרשמה הדיגיטלי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
מתלבטים איזו ישיבה מתאימה לבנכם? לא יודעים לאיזו אולפנה כדאי לשלוח את הבת? מתחם ההרשמה הארצי עומד לשרותכם >המשך לקריאה -
-
נטועות בארץ
תלמידות הפנימייה של אולפנת בני עקיבא סגולה החליטו ליזום נטיעות לכבוד ראש חודש שבט מסביב לפנימייה.המשך לקריאה