מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

מצוות השמחה בחג הסוכות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

מצוות השמחה בחג הסוכות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

מצוות השמחה בחג הסוכות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

בחג הסוכות ישנם שתי מצוות מן התורה –ישיבה בסוכה כל שבעת ימי החג ולקיחת ארבע מינים שמן התורה המצווה ביום הראשון ובשאר הימים המצווה היא מדרבנן (במקדש מצוות לולב כל שבעה).

נעיין בפסוקי התורה לטעמה של מצוות סוכה: (ויקרא,כג)

" בַּסֻּכֹּת תֵּשְׁבוּ, שִׁבְעַת יָמִים; כָּל-הָאֶזְרָח, בְּיִשְׂרָאֵל, יֵשְׁבוּ, בַּסֻּכֹּת. (מג) לְמַעַן, יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם, כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם: אֲנִי, יְהוָה אֱלהֵיכֶם"

משמעות המצווה לפי הנאמר בפסוקים אלו היא הכרת הטוב על מעשה ה' לעמו ,  כדברי הרשב"ם שם:

"כי בסוכות הושבתי את בני ישראל במדבר ארבעים שנה - בלא יישוב ובלא נחלה ומתוך כך תתנו הודאה למי שנתן לכם נחלה ובתים מלאים כל טוב ואל תאמרו בלבבכם כחי ועוצם ידי עשה לי את החיל הזה ".

האדם צריך להטמיע בתוכו את העיקרון של חסדי ה' –לא כל הזמן בני ישראל היו מתגוררים בבתים יציבים בתוך נחלה שלהם . היו ימים בהם עם ישראל חיו כנוודים במדבר ללא בסיס יציב תחת רגליהם. הקב"ה הושיב אותם בסוכות ארבעים שנה ובכך הגן עליהם.

על – כך צריך להודות לה' יתב' , שדאג לעם ישראל בכל המצבים , אפילו כשיצאו ממצרים וחיו במדבר , ה' עשה להם סוכות כדי שהשהייה במדבר תהיה שהייה נוחה.

בעל העקדה ( רבי יצחק עראמה (ק"פ 1420 - רנ"ד 1494), "בעל העקידה", היה מחכמי ספרד בדור הגירוש )

מביא הסבר נוסף למצוות הסוכה והוא :

"אשר יעזבו האנשים כל ענייני הכסף אשר לכסף לכסף אשר לזהב לזהב ויוצאים אל סוכה קטנה אשר 

  אין בה רק ארוחת יומו כי די בהכרחי לבד כל ימי היותו בפרוזדור הזה שהוא דירת עראי".

הסוכה מבטאת סמל חינוכי לאדם מהם הדברים המשמעותיים בחייו ומהם הדברים השוליים בחייו –הסוכה היא סמל לצרכיו הגשמיים של האדם הארעיים שאינם משמעותיים כמו הערכים הרוחניים. האדם עוזב את ביתו הקבוע , עוזב את רכושו הקבוע , את הכסף והזהב , ונכנס לסוכה קטנה לאכול ולישון בה.

דבר זה מלמד את האדם שהדברים הגשמיים הם דברים משניים ולא חשובים. הדבר החשוב הוא הנושא הרוחני.

ניתן ללמוד זאת גם מן הכתוב –הקב"ה לא הושיב את בני ישראל ביציאת מצרים במבני קבע כי רצה להמחיש לישראל את תחושת הארעיות במדבר –אין הם אזרחי המדבר מטרתם היא הכניסה לארץ ישראל שבה ניתן לקיים את חיי האומה באופן מלא מבחינה רוחנית ומבחינה חומרית.

הפסוק מדגיש את הזמן בו ישבו בסוכות "הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים" לא כתוב בפסוק סוכות שישבו בני ישראל במדבר אלא ביציאה ממצרים. מצרים כידוע קידשה את מבני האבן הפירמידות המבנים הקבועים- האדם מגדיל את מעשי ידיו ויכולתו ,כשהקב"ה מוציא את ישראל ממצרים הוא מראה לנו את ההיפוך לגישה זו , מבנה ארעי לא יציב המקנה בטחון בקב"ה ולא במעשה ידי האדם.

עניין השמחה בחג מוזכר בסוכות באופן בולט משאר החגים וכך נאמר בספר דברים "כי יברכך ה' אלוהיך בכל תבואתך ובכל משלח ידך והיית אך שמח".

הנצי"ב עומד על הנקודה מדוע מצוות השמחה תלויה דווקא במקום אשר יבחר ה' :

"זמן האסיפה הוא בשפע ברכה ומטבע האדם להיות שמחתו כדרך שמחת הוללות על כן ציווה לבוא ולשמוח במקום אשר יבחר ה' ושם יהיה נזהר במורא מקדש".

הטעם הראשון של מצוות השמחה דווקא בירושלים כדי ליצוק בה תוכן של קדושה ולא שמחת הוללות והפקרות. במקדש על ידי מצוות מורא מצוות השמחה תהיה שלמה ללא תערובת פסול.

זו גם הסיבה שאנו קוראים את מגילת "קהלת" בסוכות כדי להגיע למסקנה שעבודת ה' היא המביאה לשמחה ולא שמחה של צחוק וחולין.

"ויש לפרש עוד ששם תהיה השמחה כללית מכל ישראל וישמחו על קיום האומה והליכותיו בקודש".

 

הסיבה השנייה היא כלל ישראל –שמחה אמיתית היא כללית ואינה מצומצמת לחלק מסוים בעם , לכן הקב"ה ציווה שהשמחה תהיה במקדש מקום ריכוז הכלל עם הקב"ה ובכך תהיה השמחה שלמה.

ישנו קשר ברור בין סוכות לימי הדין אותם עברנו לא מזמן מדוע הם נסמכים זה לזה?

ניתן לומר שימי השמחה באו לרפא ולנחם את האדם לאחר התהליך של ימי הדין לאחר מירוק העוונות. האדם נפגש עם חטאיו , התמלא מהם צער נלחם בכוחותיו השליליים וממילא גם שאר כוחותיו נפגמו.ימי השמחה מטרתם להשיב את כוחות האדם לעצמו וירפאוהו.

כך מבאר הרב קוק ב"אורות התשובה" רעיון זה:

"כשמקמצים את הרצון כשכופפים את עוז החיים על ידי הסלידה הפנימית והנטייה לשוב מכל חטא מתקמץ גם הרצון של הטוב ועוז החיים הטהורים מתקמץ גם הוא שבים על כן ימים של שמחת קודש של חדוות נפש לקומם את הרצון הטוב ועוז החיים הטהור".

אך ישנו פן נוסף במצוות השמחה ,השמחה היא לא רק נחמה על תהליך התשובה אלא היא פריה של התשובה . לאחר שהאדם נטהר מחטאיו בימי הדין והרי הוא נקי מעוונות רק לאחר הטהרה יכולה לבוא שמחה. "אור זרוע לצדיק וישרי לב שמחה" (תהילים צז,יא) האור נזרע בראש השנה יושר הלב נתקיים ביום כיפור והם הביאו לשמחה בסוכות. מטרת ימי הדין היא השמחה לפני ה' שמתקיימת בסוכות .

הסוכה היא גם ביטוי לשמירה מן המזיקים כבר אצל יעקב שברח מעשו השתכן בסוכות-סוכה משמעה שמירה מן המזיקים . הקב"ה בסוכה חופף עלינו כל היום ומגן עלינו כדברי המשורר בתהילים-"כי יצפנני בסוכו ביום רעה יסתירני בסתר אהלו בצור ירוממני".

לאחר מאמצי האדם והתעלותו בימי הדין אנו זקוקים לימי שימור כדי שההישגים הרוחניים אליהם הגענו לא ייעלמו לכן באה הסוכה ומשמרת תכנים אלו.

רק כשנכנסים ל- " צילא דמהימנותא" – צל האמונה , צילו של ה' , יכולים לשמור על המדרגות הרוחניות הגבוהות שהגענו אליהם בראש השנה וביום הכיפורים.

לכן גם ה' שולח לנו בימים אלו את ה- אושפיזין . האורחים שלנו בסוכה – אברהם , יצחק , יעקב , משה , אהרון ודוד המלך , רק בשכנותם ובבית ה' – בסוכה , ניתן לשמר ולהפנים את המדרגות הרוחניות.

רק לאחר ימי הסוכות ויום שמחת תורה , נוכל לצאת בבטחה ולחזור הביתה עם המעלות הרוחניות שהפנמנו בתוכינו בימי הסוכות.

ונסיים חלק זה בדברי הרמב"ם בסוף ספר זמנים על מהות השמחה בימים אלו:

יב. אף על פי שכל המועדות מצוה לשמוח בהן, בחג הסוכות הייתה שם במקדש שמחה יתרה, שנאמר "ושמחתם, לפני ה' אלוהיכם--שבעת ימים" (ויקרא כג,מ). כיצד היו עושין: ערב יום טוב הראשון היו מתקנין במקדש מקום לנשים מלמעלה ולאנשים מלמטה, כדי שלא יתערבו אלו עם אלו. ומתחילין לשמוח ממוצאי יום טוב הראשון; וכן בכל יום ויום מימי חולו של מועד, מתחילין מאחר שיקריבו תמיד של בין הערביים, לשמוח שאר היום, עם כל הלילה.

יג. והיאך הייתה שמחה זו: החליל מכה, ומנגנין בכינור ובנבלים ובמצלתיים, וכל אחד ואחד, בכלי שיר שהוא יודע לנגן בו; ומי שיודע בפה, בפה. ורוקדין ומספקין ומטפחין ומפזזין ומכרכרין כל אחד ואחד כמו שיודע, ואומרים דברי שיר ותושבחות. ושמחה זו אינה דוחה לא את השבת, ולא את יום טוב.

יד. מצוה, להרבות בשמחה זו. ולא היו עושין אותה עמי הארץ, וכל מי שירצה- -אלא גדולי חכמי ישראל וראשי הישיבות והסנהדרין והחסידים והזקנים ואנשי מעשה, הם שהיו מרקדין ומספקין ומנגנין ושמחין במקדש בימי חג הסוכות; אבל כל העם, האנשים והנשים- -כולן באין לראות, ולשמוע:

טו. שהשמחה שישמח אדם בעשיית המצוות ובאהבת האל שציווה בהן, עבודה גדולה היא; וכל המונע עצמו משמחה זו, ראוי להיפרע ממנו, שנאמר "תחת, אשר לא עבדת את ה' אלוהיך, בשמחה, ובטוב לבב" (דברים כח,מז). וכל המגיס דעתו, וחולק כבוד לעצמו, ומתכבד בעיניו במקומות אלו-- חוטא, ושוטה. ועל זה הזהיר שלמה, ואמר "אל תתהדר, לפני מלך" (משלי כה,ו).

טז. וכל המשפיל עצמו, ומקל גופו במקומות אלו--הוא הגדול המכובד, העובד מאהבה. וכן דויד מלך ישראל אומר "ונקלותי עוד מזאת, והייתי שפל בעיניי" (שמואל ב ו,כב). ואין הגדולה והכבוד אלא לשמוח לפני ה', שנאמר "והמלך דויד מפזז ומכרכר לפני ה'" (ראה שמואל ב ו,טז).

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה