מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

מצוות השמחה בפורים - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

מצוות השמחה בפורים - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

מצוות השמחה בפורים - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

מצוות השמחה אינה חידוש של חג הפורים. אמנם מצווה זו מופיעה לרוב במגילת אסתר :

"ועשה אותו יום משתה ושמחה" , "והעיר שושן צהלה ושמחה" , "ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר". ברם , אין זה חידוש של חג הפורים בדווקא. מצוות השמחה היא מצווה השייכת לכל החגים, והיא מופיעה אף כציווי כללי : "תחת אשר לא עבדת את ה' אלוקיך בשמחה ובטוב לבב (דברים כ"ח-מ"ז). בחג הפורים ישנם גדרים מיוחדים לצורת השמחה ,כמו העניין של "מחייב איניש לבסומי ....", וגדרים אלו מצריכים אותנו להבין את עניין השמחה המיוחדת בחג הפורים. כמו"כ אנו צריכים לשים לב שעניין המשתה בפורים קודם לעניין השמחה - "ועשה אותו יום משתה ושמחה", כיצד נבין עניין זה ?

המהר"ל מפראג בספרו אור חדש בעמוד מ"ט מסביר כך :

"......ומפני כך ימי הפורים הם ימי משתה ושמחה וזהו הנאות הגוף, וצריך שיהיה השכרות כל כך עד שיסולק השכל , וכמו שאמרו צריך לבסומי בפוריא עד דלא ידע ......., כיוון שתקנו ימי הפורים למשתה ושמחה.....צריך שיהיו נמשכים לגמרי אחר הנאת הגוף עד שיסולק השכל לגמרי,כי הגוף והשכל שני

הפכים שאם האחד קם השני נופל. וכל אשר הוא נוטה אחר השכל הוא נגד הנאת גופו, לכך אמרו שצריך לבסומי בפוריא.....שאז יסולק השכל לגמרי והאדם נעשה גופני לגמרי".

המהר"ל מסביר שהמן בבקשתו להרוג את היהודים , הגדיר את מה שעמלק רוצה – את הגוף. כל מה ששם יהודי עליו בעולם צריך להיעלם . זו אינה מלחמה ברעיונות שכליים , זו מלחמה שמבחינה חיצונית נראית כקלה ביותר, מלחמה בין גופים, אך מבחינה אמיתית זוהי מלחמה עמוקה יותר. זוהי מלחמה בשורש .

המן בא ואומר בפעם הראשונה : יש קדושה בעצם הגוף היהודי, ביישות היהודית. הקיום הגופני של העם היהודי מפריע. השורש העמוק ביותר של היהודי אינו בכוח הלימוד שלו ואף לא בקיום התורה שלו, אלא בעצם היותו יהודי. אין לעמן התנגדות לחשיבה פילוסופית שתייצג את כנסת ישראל , אך הוא אינו מוכן לראות יישות פיזית של גוף הנקרא יהודי.

יש לשים לב שהשם היחידי המופיע במגילה אינו בני ישראל או עם ישראל , אלא יהודי – "אם מזרע היהודים מרדכי..." , "איש יהודי היה בשושן הבירה..." , "ליהודים הייתה אורה ושמחה....".

בחג החנוכה רצו לכלות את הרוח היהודית , לכלות את האור הרוחני שקיים בעם ישראל , ולכן אנו מדליקים את הנרות שמסמלים את ה-"נר מצווה ותורה אור" , ומבטאים את השמחה באמירת הלל .  בפורים לעומת זאת, רצו לכלות את הגוף, ולכן כשמנצחים צריך לבטא את הניצחון בדבר הקשור לגוף – לשתות ולאכול עד שיסולק השכל לגמרי ויתגלה שהגוף שלנו קדוש וטהור.

"זכור את אשר עשה לך עמלק" – בדרך כלל זיכרון קשור בשכל , אך בפורים הוא קשור בגוף.

מצוות היום קשורים לעניין הגוף – צריך להתבסם ביין ולדאוג לכך שגם חברי יאכל – משלוח מנות.

לפי"ז אנו מבינים את מצוות השמחה בפורים. בפסח – אנו שמחים שיצאנו ממצרים, בשבועות - אנו שמחים שקיבלנו את התורה , ובפורים אנו שמחים שכל אבר וכל גיד שקיים בגופינו הינן יהודיים.

לפי פרוש זה מובן כיצד מבאר הגרי"ז זצ"ל בספר עמק ברכה את עניין השמחה בפורים.

בכל המועדים השמחה היא עם ה' יתב' – "ושמחת בחגך" , "נגילה ונשמחה בך" , "וישמחו בך ישראל" , אך בפורים אנו מצווים לשמוח לשם השמחה – להודות לה' על הטבע, על הגוף , על החיים בעצמם, על כך שגופינו הינו גוף יהודי.

על פי"ז נוכל להבין את דברי הזוהר "כיפורים – כפורים ", שמשמע שמעלת פורים יותר גדולה ממעלת יום כיפור כיוון שקטן (יום כיפור) ניתלה בגדול (פורים). ר' צדוק בספרו רסיסי לילה כותב שימי פורים הם ימי רצון יותר הרבה מיום הכיפורים, והוא החג האחרון בשנה וחותם את קדושת הזמנים. מה פרוש של עניין זה???

יום הכיפורים הוא בבחינת טהרה – "אשריכם ישראל לפני מי אתם מיטהרים ומי מטהר אתכם". האדם ביום הכיפורים מתרחק מכל ענייני החומר , אסור באכילה ובשתייה , סיכה , תשמיש המיטה ונעילת הסנדל. הנהגתו של האדם היא כמלאך.

בפורים לעומת זאת המעלה היא גבוהה וקדושה יותר. לא עבודת ה' מתוך התנתקות מענייני החומר, אין איסור מלאכה ולא איסור אכילה ושתייה. אדרבה , ביום זה האדם חייב להרבות באכילה ובשתייה עד כדי כך שיגיע למצב של "עד דלא ידע בין ארור המן לברוך מרדכי".

ונסיים בדברי הרב קוק בעולת ראיה : "ההארה הנמשכת ביום זה, היא ממש מצד קדושת הגוף הישראלי כי קבלו בו את התורה מרצון...........ואפילו אם יסולק אור השכל מכלי הגוף , הנה כוחות הגוף בעצמם כבר קדושים הם ודבקים בשלמות האמיתית , אשר באור פני מלך חיים".

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה