מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

מצוות חינוך – הרב דולי בסוק מנהל מרחב מרכז רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא

מצוות חינוך – הרב דולי בסוק מנהל מרחב מרכז רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא

מצוות חינוך – הרב דולי בסוק מנהל מרחב מרכז רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא

להפתעת המתבונן אין מצוות חינוך מן התורה .מהתורה יש מצוות לימוד : "ושיננתם לבניך ".

מצוות החינוך היא מדרבנן :"ת"ר רבנן קטן היודע  לנענע חייב בלולב ,להתעטף חייב בציצית  , לשמור תפילין אביו לוקח לו תפילין ..." ( קידושין )

יש לשים לב עפ"י הגדרה זו החינוך הוא תרגול מעשי בביצוע המצוות  ותו לא .השאלה המתבקשת איך אמור החינוך  לעבוד עפ"י התורה ? ואיך עפ"י רבנן ?

לגבי התורה הנחת היסוד היא כנראה  שההזדהות של הבן / בת עם אביו /אמו מובילה לחיקוי אורחות חייהם .הנחה נוספת מובלעת כאן שלימוד עיוני מוביל למימושו בחיים . הנחות אלו מתאימות להנחלת ערכים ודרך חיים לדור הבא  בתנאי שהדור הצעיר המזדהה עם הוריו חש שהם עצמם מזדהים עם  אורח חייהם .הילדים והנוער רגישים ביותר לזיוף  כלשהו ולכן אם ההורים עצמם חשים שהתורה וההמצוות הם עול מכביד  הנכפה עליהם ולא "נועם החיים ותיקונם"  המסר לא יעבור .חלילה .

באו חז"ל ותקנו  "מצוות חינוך "  תרגול מעשי של קיום המצוות  ברגע הראשון שיש אפשרות לקיימן .

חובה זו מוטלת על האב כלפי הבן . כמובן שיש פה ירידה  מהמצב הרצוי –דין תורה – שבעקבות הלימוד עם אביו וההזדהות העמוקה עם אורחות חייו הבן עצמו יתעורר לבקש ציצית תפילין ולולב .הבן היה אמור לבקש מאביו באופן טבעי עצמאי ובקצב המתאים לו : "אבא אני רוצה לולב" .אבל תקנת חז"ל מבטיחה את הנחלת התורה  לדור הבא גם במצבים לא אידאליים .

האתגר של ההורים הוא האם הם מסוגלים להתעלות למעלת דין תורה להקפיד על לימוד משותף עם ילדיהם ולבטא  בכנות באורחות חייהם באופן אותנטי  שהמצוות הן נקודת שיא , השראה וחיוניות ולא עול שיש לבצעו .בצב  רצוי זה ההורים והילדים יקיימו בינהם דיאלוג שיקדים ויעקוף את דין חינוך מדרבנן .

גיל מצוות .

חזל קבעו את זמן  החיוב במצוות  עם  תחילת הופעת סימני הבגרות הגופניים הראשונים- גיל 12 לבנות וגיל 13  לבנים .השאלה המתבקשת מדוע לא המתינו לסוף תהליך ההתבגרות ? גיל  18 או 20  ?

יש לראות בקביעה זו של חז" ל הוראה והנחיה חינוכית .החיוב במצוות מציין שלב חשוב  במעמד הנער והנערה  מרגע זה  החיוב מוטל עליהם באופן ישיר ולא ע" י הוריהם . דבר זה בא לידי ביטוי בברכה: " ברוך שפטרני מעונשו של זה " הנאמרת עי האב במעמד הקריאה בתורה הראשון של הבן .(או"ח רכה:  ב' רמא ) .

יש כאן מתנה נפלאה לנער /ה  בתחילת גיל ההתבגרות : את/ה עצמאי/ת  את/ה ישות נפרדת  הקב"ה פונה אליך ישירות .אתה מנהל את חייך ואתה מעצב את אישיותך . יש כאן קריאה מפורשת להעברת האחריות מההורים לילדיהם .

מתנה נפלאה זו הניתנת בתחילת גיל ההתבגרות  אמורה לעצב את ההתיחסות לחיים ו ללוות את המתבגר  בכל התהליך הנפלא של ההתבגרות .

מההורים נדרש לסגת צעד אחד לאחור , לשדר בכנות ובעוצמה  שאכן הם סומכים  ובוטחים באדם הצעיר הניצב לפניהם  ומעבירים אליו בשמחה את האחריות  להתנהלותו בתחילת התבגרותו ולא בסופו .

האם יש גבולות למסר הזה ? האם כל ילד /ה בשלים  לכך ? האם כל זוג הורים בשל לכך ? האם גישה זו מבטיחה הצלחה בכל מקרה ?

בשאלות אלו ובאחרות הדומות להן יש לעסוק בהרחבה ובהעמקה  אבל הכיוון המוצע כן הוא דרך המלך בחינוך מתבגרים .

בהצלחה לכולנו .

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה