מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

ניסוך המים בחג הסוכות משמעות המצוה וסכנת מלחמת אחים - סוכות תש"ע/ הרב משה צבי וקסלר

ניסוך המים בחג הסוכות משמעות המצוה וסכנת מלחמת אחים - סוכות תש”ע/ הרב משה צבי וקסלר

ניסוך המים בחג הסוכות משמעות המצוה וסכנת מלחמת אחים - סוכות תש"ע/ הרב משה צבי וקסלר

אחת המצוות המיוחדות, שנהגו בחג הסוכות בזמן שבית המקדש היה קיים, הייתה מצוות ניסוך המים על גבי המזבח. טקס זה התקיים אחת בשנה במשך כל חג הסוכות. שאיבת המים לצורך הניסוך נעשתה בשמחה רבה וקרויה "שמחת בית השואבה ".
רבים מעמנו אינם מודעים לצד הקשה והלא  משמח  של  ניסוך  המים,  מלחמת
אחים נוראית שגבתה מחיר כבד  מאוד בעקבות מצווה זו, אבל על כך בהמשך.
המקור לניסוך המים על גבי המזבח אינו כתוב במפורש בתורה. יש מהתנאים הרואים בה מצווה דאורייתא ומוצאים לכך רמזים בכתוב, אך מסקנת הגמרא [תענית ב:] – 'מצוות ניסוך המים הלכה למשה מסיני'.
יש הטוענים, שניסוך המים כבר נהג בתקופת האבות, כפי שנאמר בבראשית [פרק לה,יד ועיי"ש בתרגום יונתן] אצל יעקב אבינו, ואף בימי שמואל הנביא ודוד המלך מצאנו ניסוך של מים. יוצא, שלניסוך המים בחג הסוכות יש היסטוריה עתיקה שמקורה אצל האבות עוד לפני הקמת בית המקדש.
ההסבר המקובל הוא, כפי שמופיע בגמרא: "ומפני מה אמרה תורה נסכו מים בחג - אמר הקדוש ברוך הוא: נסכו לפני מים בחג, כדי שיתברכו לכם גשמי שנה" [ראש השנה דף ט"ז עמוד א]. לדעת חז"ל, בחג הסוכות נידונים על המים ולכן ניסוך המים מהווה תפילה ובקשה מבורא עולם שתהא השנה הקרובה שנה גשומה.
אך בעיון מעמיק, נראה שיש כוונות נוספות בניסוך המים. הגמרא [סוכה דף נ:] אומרת, שמצווה חשובה זו כבר ניתנה בששת ימי בראשית וכן אומר המדרש, שניסוך המים ניתן כפיצוי לתחושת הקיפוח שטענו המים התחתונים, כאשר הקב"ה הבדיל בין המים אשר מתחת לרקיע לבין המים אשר מעל הרקיע, לכן אמר להם הקב"ה: שתקו! ואני אצווה עליכם ניסוך המים. לא נתפייסו, כי אינם אלא פעם אחת בשנה וכרת להם הקב"ה ברית שימלחו הקרבנות במלח הבא מן הים שנאמר: 'על כל קרבנך תקריב מלח' [המדרש מובא ברשי ויקרא ב,יג]. לפי מדרש זה, הרי מצוות ניסוך המים שייכת לבריאת העולם וייסודו, שהרי גם אם נראה לפעמים שיש חלוקה בין מעמדות - בין מים עליונים לתחתונים, הרי יש גם צורך להבין שלכל דבר יש את מקומו ואת תפקידו ואם נרצה נראה, שבעיית העולם היא הפירוד והמחלוקת והמים באים להמחיש שיש להם תפקיד חשוב בחג הסוכות ובכל השנה.
ואם התחלנו להתרגש מן המשמעות העצומה שיש במעשה כל כך פשוט, ואם התחלנו קצת להבין מדוע ההכנות למצווה חשובה זו, שניתנה בששת ימי בראשית כתפילה ובקשה למים ותוך הבנה שיש לכל אחד את התפקיד שלו, הרי נשים לב שהביאו את המים ממעיין השילוח וכשהגיעו לשער המים - אחד משלשה עשר שערים שהיו בכניסה לעזרה בצד הדרום-מזרחי, כוהנים קדמו את פני הכהן שנשא את צלוחית המים בתקיעות ותרועות [משנה סוכה שם]. ונקרא שער המים ע"פ רבי אליעזר בן יעקב [משנה שקלים] - "שבו המים מפכין ועתידים להיות יוצאין מתחת למפתן הבית" והנביא יואל מדגיש, שהמים יצאו מבית ה' וע"פ חז"ל הכוונה לבית קודשי מדגיש שהמים יצאו מבית ד' וע"פ חז"ל הכוונה היא לבית קודשי הקודשים, שמשם יוצאים והזרם מתגבר עד שיגיע לים הגדול דרך בית דוד שם יטבלו במימיו כל מי שרוצה להיטהר ולהיכנס למקדש. אגב, המים מגיעים לים הגדול, כדי להמתיק את המים המלוחים שנמצאים בים ובים המלח, ומכאן מהפכה בכל מה שקשור לצומח  שיתן את פריו במהירות רבה.
פעולת הניסוך במים היא למעשה תפילה לגאולת העולם ושינוי פני הטבע, דהיינו: כל הצד החמרי ינתן במהירות לאדם, כדי שיוכל לעסוק בדברים שברוח.
נמצאנו למדים, שפעולת ניסוך המים נטועה עמוק בעבר, בהווה ובתפילה לעתיד, ועל רקע זה יש להבין את החגיגות העצומות שהיו לקראת הניסוך ולעומתם את התנגדות הצדוקים משום שהדבר לא נכתב במפורש בתורה.
במסכת סוכה מתוארת תקרית בקשר לנסוך המים: "ולמנסך אומר לו הגבה ידך, שפעם אחת נסך אחד על גבי רגליו ורגמהו כל העם באתרוגיהן". היינו, שפעם אחת אחד שלא נאמר מיהו, באופן הפגנתי נסך לא על גבי המזבח, אלא שפך על רגליו בהתאם לתיאוריה של הצדוקים שלא לקבל את התורה שבע"פ. לפי המתואר בהרחבה  בספרו של יוספוס פלביוס, אנו מקבלים תמונה נוספת על שהתרחש שם: "בימים ההם קשרו היהודים על ינאי המלך (שנטה להצטרף לכת הצדוקים) קשר ובחג הסוכות בעלות המלך [בתפקידו ככהן גדול] על מזבח הפנימי להקריב עולת החג השליכו עליו רבים מבני העם את האתרוגים אשר בידם, ויחרפוהו ויתנו עליו בקולם: "צא, צא בן חללה! לא לך לגשת אל מזבח השם... ויקצוף המלך מאד וחמתו בערה בו ויט ידו מעל המזבח ויקרא: "חרב, חרב על פרושים!" וישלפו גדודיו שומרי ראשו את חרבותיהם ויהרגו בעם כששת אלפים איש מעדת הפרושים, ויצו המלך לנגוח חומת עץ בבית ד' להבדיל בין חצר העם לבין חצר הכוהנים הפנימי לבל יוסיפו עוד המורדים להרגיזו בבואו לעבוד את עבודת הקודש. גם שכר לו אנשי צבא להיות תמיד סביב לו ולשמרו בכל אשר ילך" (קדמוניות היהודים יג).
קשה לתאר - ששת אלפים הרוגים בתוך המקדש! טראומה לאומית של מחלוקת מתמשכת בין הפרושים שמאמינים במסורת חז"ל לבין הצדוקים.  מצב נפיץ זה הביא לפיצוץ אדיר ולמלחמת אחים קשה, שנמשכה שש שנים ובסיומה מנו חמישים אלף הרוגים יהודים!! וכל זה בגלל זלזול ופגיעה ברגשות העם שהאמין והיה מושרש במנהגים, בהלכות ובמשמעות הרבה שיש לכל מעשה [עיין גם גמרא ברכות מח.]. מאבק זה שהפך את ניסוך המים לשפך דמים נורא נפסק רק כשהאויב חדר ארצה והכל נחרב. קשה להפיק לקחים מאירוע כה רחוק זה, אבל ודאי אנו חייבים ללמוד ולהבין ששנאה כבושה ומחלוקת לא פתורה עלולה להתפרץ באחת ולהביא לאסון לאומי.
אין ספק שבימינו יש הרוצים לגרור אותנו למלחמת אחים על דברים חשובים כגון שבת וכו', אך חשוב שבימי חג הסוכות זמן שמחתנו נזכור את עברנו ונפיק לקח של אהבת חינם ואהבת האחר גם אם איננו בדרכנו, ובכך נזכה כולנו לשוב ולנסך מים על גבי המזבח בבית המקדש השלישי שיבנה בב"א.
חג שמח לכל בית הישיבה.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה