מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

נקודה חינוכית-פרשת בהעלותך-השפעת החברה על האדם/ הרב אמיר אדרעי, ראש ישיבת בני עקיבא צפירה

נקודה חינוכית-פרשת בהעלותך-השפעת החברה על האדם/ הרב אמיר אדרעי, ראש ישיבת בני עקיבא צפירה

נקודה חינוכית-פרשת בהעלותך-השפעת החברה על האדם/ הרב אמיר אדרעי, ראש ישיבת בני עקיבא צפירה

פרשת "בהעלותך" טומנת בחובה לא מעט פרשיות עגומות למדי, בהיסטוריה של עם ישראל במדבר.

החל מפרק י"א, אנו עדים למספר אירועים קשים, כאשר בני ישראל מתגלים בקלקלתם.

בני ישראל משוטטים במדבר, יחד עם קבוצת הערב רב הגדולה, שהצטרפה אליהם. קבוצת ערב רב זו מתגלה בשיא רשעותה בפרשתנו. מה היה חטאם החמור של הערב רב ומדוע השפיעו הדברים בצורה כ"כ קשה על בני ישראל? על כך בפרשתינו!

בפרק י"א, פס' א' כתוב:

" ויהי העם כמתאוננים רע באזני ה' וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה".

בהמשך, בפס' ד', כתוב:

" והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר...ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו".

בהמשך הפרשה, בפס' י"ח, אומר ה' אל משה:

" ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני ה' לאמר מי יאכילנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן ה' לכם בשר ואכלתם: לא יום אחד תאכלון ולא יומיים ולא חמישה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום: עד חודש ימים עד אשר ייצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים".

מיד לאחר מכן, באה שאלתו של משה אל הקב"ה (פס' כ"א – כ"ב):

" ויאמר משה: שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חודש ימים?: הצאן ובקר יישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים ייאסף להם ומצא להם"?

תשובתו של הקב"ה אל משה באה מיד לאחר מכן (פס' כ"ג):

" ויאמר ה' אל משה היד ה' תקצר? עתה תראה היקרך דברי אם לא".

בסופם של כל האירועים הללו, בא העונש הנורא לעם המתאווים (פס' ל"ג):

" הבשר עודנו בין שיניהם טרם ייכרת ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם מכה רבה מאוד".

יש לשאול כאן כמה שאלות ביחס לפסוקים הללו!

ראשית, יש לשאול, מדוע אין התורה מציינת מה הייתה תלונתם של העם בתחילת פרק י"א? בנוסף, לא ברור מדוע חוזר האספסוף וממשיך להתלונן, אחרי שראה מה היה עונש המתאוננים?

זאת ועוד! בני ישראל מבקשים: "מי יאכילנו בשר"! הרי יש להם את המן ואם חפצים הם להרגיש במן את טעם הבשר, הדבר פשוט ביותר וא"כ, לא ברור מדוע מבקשים הם לאכול בשר?! בנוסף, דברי משה בפס' כ"א וכ"ב, הינם קשים ביותר. מפשט הפסוקים עולה, כי משה, כביכול,  איננו מאמין ביכולתו של הקב"ה לספק בשר לכל עם ישראל, כשש מאות אלף גברים, לבד מנשים וטף? מפרשים רבים שואלים, הייתכן שאדם מאמין, כמו משה רבינו, יפקפק ביכולתו הבלתי מוגבלת של הקב"ה לספק בשר, דגים ועופות לכל בני ישראל?! קושיא זו מתחזקת לאור תשובתו של הקב"ה למשה: " היד ה' תקצר?...."

אני מבקש לענות על כל השאלות ששאלנו בתשובה אחת מרכזית.

בני ישראל נמצאים במדבר. איתם נמצאים ערב רב, שעלה איתם ממצרים. אנשים אלה אינם מאמינים בקב"ה ולכן מתאוננים רע ומתלוננים ללא שום סיבה. לכן, אין שום איזכור על מה התלוננו ,שהרי הם מתלוננים לשם התלונה. לכן, ערב רב זה בא על עונשו באופן מיידי. בפסוק א', מדגישה התורה: " ותאכל בקצה המחנה" – כלומר, בקצוות של העם, בערב רב (לפי אחד מפירושיו של רש"י במקום).

אמנם, מתברר, כי השפעתם של הערב רב על עם ישראל הינה גדולה ביותר. בפס' ד', אנו רואים, שאותו ערב רב הנקרא כעת "אספסוף", ממשיך להתלונן ומבקש לאכול בשר והנה מספרת לנו התורה, באותו הפסוק, שגם בני ישראל מתחילים להתלונן: " וישובו ויבכו גם בני ישראל" – זוהי ההשפעה השלילית, שנופלים בה גם בני ישראל, בעקבות האספסוף. אך יש לשים לב, כי בקשתם של המתלוננים איננה מסתכמת אך ורק ברצון ובתאווה לאכול בשר אלא שהם מבקשים לשוב למצרים: " זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים..." (פס' ה').

כאמור לעיל, בנ"י מבקשים כעת לאכול בשר: " מי יאכילנו בשר". אמנם, יש להם את המן ואם ירצו – יוכלו לכוון ולהרגיש טעם של בשר במן, אך זה כמובן איננו מספק אותם, שהרי התלונה היא סתמית, רק כדי להתלונן. נראה, כי רק אדם המאמין במן ובמי שמספק אותו כלחם אבירים, לחם מן השמים, לחם רוחני – הוא המסוגל לכוון ולהרגיש בו כל מה שרוצה.

האדמו"ר מסלונים מוסיף על כך בספרו "נתיבות שלום", כי בני ישראל אינם מסתפקים במן, שהרי המן הוא מזון רוחני. בני ישראל מצויים כעת בתאווה גדולה ובתהליך חמור של חוסר אמונה בקב"ה. הם מבקשים לאכול בשר – במובן הגשמי והבהמי של האכילה.

כעת ניתן להבין, מהי תגובתו של משה רבינו לקב"ה בעניין הבשר הרב, שהוא מבקש לספק להם. משה בוודאי מאמין ביכולתו של הקב"ה לספק בשר, דגים ועופות, לכל בני ישראל. טענתו של משה אל הקב"ה היא, שחבל לעשות זאת. חבל לספק ולשחוט כל כך הרבה בשר, דגים ועופות, כדי שבני ישראל ימלאו אחר תאוותם, כי בכל מקרה, בסופו של דבר, אכילה זו לא תועיל, שהרי הבשר הוא רק תירוץ בפי בני ישראל. מטרתם היא לחזור לארץ מצרים (פס ה').

כעת, תשובתו של הקב"ה למשה מובנת! אומר הקב"ה למשה: אם לא אספק להם את כל הבשר שהם מבקשים, הם עוד עלולים להגיד, שידי קצרה מלספק את כל הבשר הזה. לכן, אספק להם את הבשר והם יבואו על עונשם.

אמנם, יש כאן נקודה אחת נוספת, בדברי הקב"ה אל משה!

נראה לי, שהקב"ה בא כאן בביקורת מסויימת כלפי משה רבינו. כאמור, משה טוען, שחבל לשחוט כל כך הרבה בשר ועופות בשביל בני ישראל, שהרי הדבר לא יעזור. בכל מקרה, הם לא יחזרו בתשובה והדבר לא יועיל.

עונה לו הקב"ה: " עתה תראה היקרך דברי אם לא" – כלומר, בסופו של תהליך, לאחר שרבים מבני ישראל ימותו, כשבשר התאווה בין שיניהם, שאר העם יבינו את טעותם ויחזרו לדרך הטובה.

נראה, כי משה לא כל כך האמין, שבני ישראל יוכלו להתגבר על חטא חמור כל כך של תאווה, בעיקר בשל העובדה שהכל מגיע מתלונות סתמיות, הנובעות מחוסר אמונה בקב"ה. לכן, עונה לו הקב"ה: " עתה תראה היקרך דברי אם לא" – אתה תראה, שבסופו של דבר, עם ישראל ימשיך להתקיים ויתגבר על האירועים החמורים שהתרחשו.

קבוצת הערב רב, המתלוננת על כל דבר, בכל רגע, ללא שום סיבה הגיונית, בסופו של דבר, גוררת גם את בנ"י להתלונן לפני משה, ללא שום הגיון. נראה כי בסופו של התהליך, גם משה רבינו נגרר לעניין, בשאלו את הקב"ה, מדוע צריך לספק לבנ"י את כל הבשר שהם מבקשים והרי בקשתם נובעת רק מתוך תלונה, והבשר לא יספק את תאוותם לחטוא ולשוב מצריימה!

תשובתו של הקב"ה ידועה, כפי שהזכרנו לעיל, אך נראה, כי אחד המסרים המרכזיים העולים מפרשייה זו היא העובדה, כי החברה שבה חי האדם מהווה גורם מאוד מרכזי בהתפתחותו של כל אחד מאיתנו ולכן חייב כל אדם לחיות בחברה, שתחבר אותו לקיום תורה ומצוות ולעשיית מעשים טובים בין אדם לחבירו.

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה