מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

נקודה חינוכית פרשת תזריע מצורע -המתכון לחיים טובים וארוכים/הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

נקודה חינוכית פרשת תזריע מצורע -המתכון לחיים טובים וארוכים/הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

נקודה חינוכית פרשת תזריע מצורע -המתכון לחיים טובים וארוכים/הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

אין ספק, כי כוח הדיבור שנטע הקב"ה באדם היא אחת המתנות הגדולות והחשובות שיכול היה האדם לבקש. אמנם, כוח הדיבור טומן בחובו, מחד גיסא, עוצמות גדולות של דברים חיוביים, אך מאידך גיסא, יכול גם, חלילה, להוביל את האדם למקומות מאוד שליליים.
נראה, כי זו גם הסיבה לכך, שחז"ל כינו את המנהיג בשם: "דבר"(ב' דגושה). השפעתו של מנהיג על בני עמו נשענת, בין השאר, על כוח הדיבור שלו ועל עוצמתן של המילים שמשתמש בהן.
הגמ' במס' ערכין דף ט"ו עמ' ב' אומרת:
" … ואמר רבי יוסי: כל המספר לשון הרע – נגעים באים עליו…אמר ריש לקיש: מאי דכתיב: 'זאת תהיה תורת המצורע' – זאת תהיה תורתו של מוציא שם רע".

המדרש בויק"ר, פרשה ט"ז סעיף ב', מספר את המעשה הבא:
"זאת תהיה תורת המצורע – הדא הוא דכתיב: 'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה'.
מעשה ברוכל אחד, שהיה מחזיר בעיירות שהיו סמוכות לציפורי והיה מכריז ואומר: מאן בעי למיזבן סם חיים? (מי רוצה לקנות סם חיים?) אודקין עליה (דוחקים עליו הבריות לקנות ממנו). רבי ינאי הוה יתיב ופשיט בתורקליניה (היה יושב ועוסק בתורה בטרקלין שלו). שמעיה דמכריז: מאן בעי סם חיים? (שמע אותו מכריז: מי רוצה לקנות סם חיים?) אמר ליה: תא סק להכא זבין לי. (אמר לו: עלה לכאן ומכור לי). אמר לו: לאו אנת צריך ליה ולא דכוותך. (אמר לו: לא אתה הצריך לסם זה ולא שכמותך). אטרח עליה. סליק לגביה.(הטריח רבי ינאי את הרוכל לעלות אליו).
הוציא לו ספר תהילים. הראה לו פסוק: 'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב'. מה כתיב בתריה? 'נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה סור מרע ועשה טוב…'
אמר רבי ינאי: כל ימי הייתי קורא הפסוק הזה ולא הייתי יודע היכן הוא פשוט, עד שבא רוכל זה והודיעו: 'מי האיש החפץ חיים וכו' לפיכך, משה מזהיר את ישראל ואומר להם: 'זאת תהיה תורת המצורע' – המוציא שם רע."

סיפור מפורסם זה דורש עיון וביאור מעמיק.
בקריאה ראשונה, יש לשים לב לשני פרטים מתוך המעשה הנ"ל, אשר לכאורה, במבט ראשון, נראים שוליים ואולי אף מיותרים: העובדה שבעל המדרש מספר על כך, שהאירוע מתרחש ע"י רוכל וכן במקומות ישוב ליד ציפורי.
לאחר עיון מעמיק יותר, נראה ששני פרטים אלו קשורים באופן ישיר לכל האירוע. נראה כי בעל המדרש מבאר את החומרה שבעוון הוצאת שם רע ואת הקשר שבינה לבין המצורע. א"כ, העובדה שמדובר ברוכל (עוון רכילות ) וכן בעיירות ליד ציפורי (המצורע אשר מביא שתי ציפורים כחלק מקרבנותיו) אינם בהכרח מקריים.

דומה, כי השאלה המרכזית שיש לשאול על מעשה זה היא: מה חידש אותו רוכל לרבי ינאי שלא ידע קודם, והרי לכאורה דבר פשוט הוא לכל בר בי רב דחד יומא?
זאת ועוד? מהי הסיבה לכך, שצריך אותו הרוכל להוציא לרבי ינאי ספר תהילים ולקרוא לו את הפסוקים מתוכו? וכי יהיה מוגזם להניח שרבי ינאי הכיר את הפסוק הנ"ל בע"פ?
מעבר לכך יש לשאול: מה מתכוון רבי ינאי לומר בדבריו כשאומר: ולא הייתי יודע 'עד היכן הוא פשוט'? מדוע לא אמר בפשטות: ועד היום לא הבנתי את כוונתו?

הרד"ל (רבי דוד לוריא) מבאר על אתר, שהחידוש הגדול שחידש אותו רוכל לרבי ינאי היה בעצם קריאת שלושת הפסוקים הללו ובהבנת הקשרם ומשמעותם בתוך הקונטקסט.
רבי ינאי היה משוכנע עד אותו היום, ששלושת הפסוקים הללו הם יחידה אחת:
'מי האיש החפץ חיים אוהב ימים לראות טוב?
נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה
סור מרע ועשה טוב בקש שלום ורדפהו'.
הווה אומר: עד אותו יום, הבין רבי ינאי, שאדם הרוצה לזכות בחיים טובים וארוכים, חייב לעשות שני דברים עיקריים:
א. לשמור על פיו ולשונו מלדבר דברים רעים, לשון הרע, רכילות וכו'.
ב. לסור מרעתם של כל העבירות ולרוץ אחר כל המצוות.
או אז ורק אז, מובטח לאותו אדם שיזכה לחיים ארוכים וטובים.
אמנם, חידושו של הרוכל היה בכך, שאין חיוב לקיים את שני הפסוקים כדי לזכות בחיים ארוכים וטובים, אלא שיש לקיים אך ורק את הפסוק הראשון, כלומר: 'נצור לשונך מרע ושפתיך מדבר מרמה'. זה היה חידושו הגדול של הרוכל.

על פי הסבר זה, ניתן אף להשיב על שתי התמיהות האחרות שהעלינו.
כך ניתן להבין מדוע השתמש רבי ינאי בביטוי: 'ולא הייתי יודע עד היכן הוא פשוט', כלומר עד היכן התשובה לשאלה 'מי האיש החפץ חיים' מגיעה, עד היכן היא מתפשטת. רבי ינאי היה משוכנע, שהתשובה כוללת ו'מתפשטת' עד לסיום הפסוק הבא, לאחר הפסוק שאחריו, כלומר, עד 'סור מרע ועשה טוב וכו', אך הרוכל חידש לרבי ינאי, שהפסוק 'מתפשט' רק עד סיומו של הפסוק הבא אחריו ותו לא.
יתכן, שזו גם הסיבה לכך, שהרוכל היה צריך לפתוח לרבי ינאי את ספר התהילים , עמ"נ לבחון את כל היחידה הזו מחדש ולשם כך, יש אולי יתרון בבחינת הדברים מול ספר. יש אף להעיר, שרבי ינאי מתעסק באופן הלימוד הזה, שהרי כתוב במדרש שרבי ינאי "יתיב ופשט" – עוסק בפשוטם של פסוקים – עד היכן הם מגיעים.

בשולי הדברים, ניתן לבאר את הדברים בכיוון מעט שונה בעניין הפסוקים שראינו לעיל.
ייתכן, שניתן לקרא את הפסוקים באופן הבא:
השאלה היא: " מי האיש החפץ חיים?
התשובה היא: "אוהב ימים לראות טוב"
כלומר, אדם הרוצה לחיות חיים ארוכים - חייב לראות הכל בעין טובה.
אדם שרואה הכל בעין טובה ('אוהב ימים לראות טוב') בסופו של דבר, גם לא ידבר לשון הרע ורכילות וממילא - יסור מרע ויעשה רק טוב!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה