סוכות כהשלמה וסיום של חגי תשרי - הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה
דף הבית » מאמרים ושיעורים » מעגל השנה » חג הסוכות » סוכות כהשלמה וסיום של חגי תשרי - הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

-
חג הסוכות
- המעבר בין יום הכיפורים לחג הסוכות - הרב חיים דרוקמן
- בצל אורה של הסוכה – מו"ר הרב חיים דרוקמן
- סוכות וארץ ישראל -הרב דרוקמן שליט"א
- "ושמחת בחגך..." – הרב בני נכטיילר סמנכ"ל במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
- שלוש דקות על חג הסוכות, תשע"ה/ הרב אלעזר אהרנסון ראש ישיבת בני עקיבא הסדר חולון
- שיחה לחג הסוכות הרב אלי פרידמן ראש ישיבת בני עקיבא נתניה
- הקפות ומקיפים בחג הסוכות / הרב יוסי שטרן, ראש ישיבת ההסדר בנ"ע עכו
- מצוות השמחה בחג הסוכות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- ענני כבוד בסוכות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- חג סוכות - חג האחדות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
- סוכות כהשלמה וסיום של חגי תשרי - הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה
- סוכה - לקט רעינות מתוך חוברת "אסיף" - הרב משה צבי נריה זצ"ל
- שמחת בית השואבה - לקט רעיונות מתוך חוברת "אסיף" - הרב משה צבי נריה זצ"ל
- הקהל - לקט רעיונות מתוך חוברת "אסיף" - הרב משה צבי נריה זצ"ל
- ניסוך המים בחג הסוכות משמעות המצוה וסכנת מלחמת אחים - סוכות תש"ע/ הרב משה צבי וקסלר
- הסוכה כ"צוק איתן" - סוכות תשע"ה/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- האם יש אושפיזין לשמיני עצרת ?/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- אגרת לחג הסוכות תשע"ו/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק
- דף לימוד לסוכות מהרב אשר כהן, אולפנת בני עקיבא מודיעין
- השמחה המיוחדת בחג הסוכות | הרב שרגגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל
סוכות כהשלמה וסיום של חגי תשרי - הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה
הגמרא, במס' עבודה זרה דף ב' ע"ב - ג' ע"א , עוסקת בבקשתם של הגויים לקבל את התורה:
"לעתיד לבוא, מביא הקב"ה ספר תורה ומניחה בחיקו, ואומר למי שעסק בה - יבוא ויטול שכרו. מיד מתקבצין ובאין אומות העולם... אמרו לפניו: רבש"ע! תנה לנו מראש ונעשנה! אמר להן הקב"ה: שוטים שבעולם! מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת, מהיכן יאכל בשבת?! אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה , לכו ועשו אותה... מיד, כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא , שנאמר: ' ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו...'... והאמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה?! נהי דפטור, בעוטי מי מבעטי?! מיד, הקב"ה יושב ומשחק עליהן, שנאמר: 'יושב בשמים ישחק וגו'".
גמרא זו עוסקת בטענתם של הגויים על הפליה, כביכול, מצד הקב"ה, בכך שדווקא בני ישראל קיבלו את התורה ואילו להם, לא ניתנה הזדמנות לקבלה.
או –אז, מחליט הקב"ה לתת להם דווקא את מצוות סוכה , בטענה שהיא קלה – ומיד הלכו, בנו להם סוכות והתיישבו בתוכן.
הקדיר הקב"ה עליהם חמה עד שיצאו מהסוכה ופירקו אותה בבעיטה.
הקדיר הקב"ה עליהם חמה עד שיצאו מהסוכה ופירקו אותה בבעיטה.
יש לשאול, מדוע בחר הקב"ה דווקא במצוות הסוכה, כמצווה האמורה לבחון את רמת רצינותם של הגויים, בקיום מצוות התורה?
המהר"ל מפרא"ג , בחידושי אגדות על מס' ע"ז, עוסק בשאלה זו ומבאר, כי מצוות הסוכה לא נבחרה ע"י הקב"ה באופן מקרי, שהרי היא מבטאת הבדל מאוד מהותי בין עם ישראל לבין אומות העולם:
המהר"ל מפרא"ג , בחידושי אגדות על מס' ע"ז, עוסק בשאלה זו ומבאר, כי מצוות הסוכה לא נבחרה ע"י הקב"ה באופן מקרי, שהרי היא מבטאת הבדל מאוד מהותי בין עם ישראל לבין אומות העולם:
"... אבל טעם שבחר במצוה זו הוא דבר מופלג... אבל האומות, כל הנהגתן טבעית ותחת זה הם יושבים. וכאשר בא להם דבר שהוא כנגדם, שהוא בלתי טבעי – הם מבעטים, מצד שיצאו ממחיצתם הטבעית...
אבל ישראל מיוחדים בזה שיצאו מן הטבע... ואף על גב שהם גם כן טבעיים קצת, שאין האדם מלאך, והם פטורים מן הסוכה לפעמים כאשר המצווה היא כנגד הטבע, ולכן מצטער פטור מן הסוכה, מכל מקום אין הם מבעטים , מפני שהם חפצים ואוהבים לצאת מן הטבע".
אבל ישראל מיוחדים בזה שיצאו מן הטבע... ואף על גב שהם גם כן טבעיים קצת, שאין האדם מלאך, והם פטורים מן הסוכה לפעמים כאשר המצווה היא כנגד הטבע, ולכן מצטער פטור מן הסוכה, מכל מקום אין הם מבעטים , מפני שהם חפצים ואוהבים לצאת מן הטבע".
המהר"ל מסביר, שמצוות סוכה מציינת את היציאה מעולם הטבע, הבית הרגיל של האדם, לעולם הבלתי טבעי, העומד תחת השגחתו וחסותו הישירה של הקב"ה. מי שמתיימר לעסוק בתורה, ראוי לו שיתנתק מעולם הטבע וייעשה על טבעי, ולכן הניסיון הוא במצוות הסוכה.
ההבדל הבסיסי בין עם ישראל לבין אומות העולם הוא בכך, שעם ישראל מבין, שהנהגת ה' נמצאת גם בעולם הבלתי טבעי וכשהם מצטערים מחמת השמש הקודרת, המקשה עליהם את הישיבה בסוכה, הם, אמנם, יוצאים ממנה, אך בשום אופן אינם מבעטים בה. צערם של ישראל נובע מן העובדה, שאין הם יכולים לחסות בצילו של הקב"ה.
ההבדל הבסיסי בין עם ישראל לבין אומות העולם הוא בכך, שעם ישראל מבין, שהנהגת ה' נמצאת גם בעולם הבלתי טבעי וכשהם מצטערים מחמת השמש הקודרת, המקשה עליהם את הישיבה בסוכה, הם, אמנם, יוצאים ממנה, אך בשום אופן אינם מבעטים בה. צערם של ישראל נובע מן העובדה, שאין הם יכולים לחסות בצילו של הקב"ה.
לעומת זאת, תפיסתם של הגויים הינה שונה לחלוטין. הם רואים בכל דבר היוצא מן הטבע, דבר שאיננו מקובל ומתנגדים לו באופן מוחלט. זו הסיבה לכך שהם בעטו במצוות הסוכה. בעיטה זו הינה מאוד סמלית לעצם תפיסתם את מהות הקב"ה בעולם. אמונתם בקב"ה איננה מוחלטת. כאשר הדבר נוגע לדברים היוצאים מן הטבע – אזי אין הם מאמינים בו.
זוהי ג"כ הסיבה לכך, שמצוות סוכה באה דווקא לאחר הימים הנוראים. לאחר שהמלכנו את הקב"ה בעולם ולאחר שצמנו, התפללנו והתחננו לפני הקב"ה ביום הכיפורים, הרי שקיבלנו על עצמינו את הקב"ה כמלך וכמנהיג בלתי מעורער בכל תנאי . או אז, באה מצוות הסוכה ומביאה לידי ביטוי באופן הנפלא ביותר את אמונתנו המוחלטת בקב"ה, בכך שאנו יוצאים מהבית הפרטי אל החוץ, אל ההנהגה הבלתי טבעית של הקב"ה.
מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
-
לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה
תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >המשך לקריאה -
-
מנצחים, בעזרת הרוח
תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.המשך לקריאה