סוכות כהשלמה וסיום של חגי תשרי - הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

» » » »

חג הסוכות

סוכות כהשלמה וסיום של חגי תשרי - הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

הגמרא, במס' עבודה זרה דף ב' ע"ב - ג' ע"א , עוסקת בבקשתם של הגויים לקבל את התורה:

"לעתיד לבוא, מביא הקב"ה ספר תורה ומניחה בחיקו, ואומר למי שעסק בה - יבוא ויטול שכרו. מיד מתקבצין ובאין אומות העולם... אמרו לפניו: רבש"ע! תנה לנו מראש ונעשנה! אמר להן הקב"ה: שוטים שבעולם! מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת, מהיכן יאכל בשבת?! אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה , לכו ועשו אותה... מיד, כל אחד ואחד נוטל והולך ועושה סוכה בראש גגו, והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא , שנאמר: ' ננתקה את מוסרותימו ונשליכה ממנו עבותימו...'... והאמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה?! נהי דפטור, בעוטי מי מבעטי?! מיד, הקב"ה יושב ומשחק עליהן, שנאמר: 'יושב בשמים ישחק וגו'".

גמרא זו עוסקת בטענתם של הגויים על הפליה, כביכול, מצד הקב"ה, בכך שדווקא בני ישראל קיבלו את התורה ואילו להם, לא ניתנה הזדמנות לקבלה.

או –אז, מחליט הקב"ה לתת להם דווקא את מצוות סוכה , בטענה שהיא קלה – ומיד הלכו, בנו להם סוכות והתיישבו בתוכן.
הקדיר הקב"ה עליהם חמה עד שיצאו מהסוכה ופירקו אותה בבעיטה.

יש לשאול, מדוע בחר הקב"ה דווקא במצוות הסוכה, כמצווה האמורה לבחון את רמת רצינותם של הגויים, בקיום מצוות התורה?
המהר"ל מפרא"ג , בחידושי אגדות על מס' ע"ז, עוסק בשאלה זו ומבאר, כי מצוות הסוכה לא נבחרה ע"י הקב"ה באופן מקרי, שהרי היא מבטאת הבדל מאוד מהותי בין עם ישראל לבין אומות העולם:

"... אבל טעם שבחר במצוה זו הוא דבר מופלג... אבל האומות, כל הנהגתן טבעית ותחת זה הם יושבים. וכאשר בא להם דבר שהוא כנגדם, שהוא בלתי טבעי – הם מבעטים, מצד שיצאו ממחיצתם הטבעית...
אבל ישראל מיוחדים בזה שיצאו מן הטבע... ואף על גב שהם גם כן טבעיים קצת, שאין האדם מלאך, והם פטורים מן הסוכה לפעמים כאשר המצווה היא כנגד הטבע, ולכן מצטער פטור מן הסוכה, מכל מקום אין הם מבעטים , מפני שהם חפצים ואוהבים לצאת מן הטבע".

המהר"ל מסביר, שמצוות סוכה מציינת את היציאה מעולם הטבע, הבית הרגיל של האדם, לעולם הבלתי טבעי, העומד תחת השגחתו וחסותו הישירה של הקב"ה. מי שמתיימר לעסוק בתורה, ראוי לו שיתנתק מעולם הטבע וייעשה על טבעי, ולכן הניסיון הוא במצוות הסוכה.
ההבדל הבסיסי בין עם ישראל לבין אומות העולם הוא בכך, שעם ישראל מבין, שהנהגת ה' נמצאת גם בעולם הבלתי טבעי וכשהם מצטערים מחמת השמש הקודרת, המקשה עליהם את הישיבה בסוכה, הם, אמנם, יוצאים ממנה, אך בשום אופן אינם מבעטים בה. צערם של ישראל נובע מן העובדה, שאין הם יכולים לחסות בצילו של הקב"ה.

לעומת זאת, תפיסתם של הגויים הינה שונה לחלוטין. הם רואים בכל דבר היוצא מן הטבע, דבר שאיננו מקובל ומתנגדים לו באופן מוחלט. זו הסיבה לכך שהם בעטו במצוות הסוכה. בעיטה זו הינה מאוד סמלית לעצם תפיסתם את מהות הקב"ה בעולם. אמונתם בקב"ה איננה מוחלטת. כאשר הדבר נוגע לדברים היוצאים מן הטבע – אזי אין הם מאמינים בו.

זוהי ג"כ הסיבה לכך, שמצוות סוכה באה דווקא לאחר הימים הנוראים. לאחר שהמלכנו את הקב"ה בעולם ולאחר שצמנו, התפללנו והתחננו לפני הקב"ה ביום הכיפורים, הרי שקיבלנו על עצמינו את הקב"ה כמלך וכמנהיג בלתי מעורער בכל תנאי . או אז, באה מצוות הסוכה ומביאה לידי ביטוי באופן הנפלא ביותר את אמונתנו המוחלטת בקב"ה, בכך שאנו יוצאים מהבית הפרטי אל החוץ, אל ההנהגה הבלתי טבעית של הקב"ה.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

מחנכים באמונה

הקלטות וובינרי העשרה בנושאי פדגוגיה, חינוך ואמונה בימי הקורונה
המשך לקריאה
מיזם ייחודי: בני ה-13 התגייסו לעזרת הורים עובדים

עברי הרשקוביץ מישיבת בני עקיבא חדרה יצא ביוזמה שתאפשר לנערים לסייע להורים להשלים פערים שנוצרו בעבודה בזמן משבר הקורונה >
המשך לקריאה
גאון המתמטיקה בן ה-17 שהפך ללהיט בימי הקורונה

צור דולב, בתלמיד כיתה יא' בישיבת בני עקיבא בקרני שומרון, סטודנט לתואר ראשון במתמטיקה ופיזיקה וחבר נבחרת ישראל במתמטיקה, ניצל את ימי הקורונה להקים דף יוטיוב פופולרי >
המשך לקריאה