מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

סימני הסדר | הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

סימני הסדר | הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

סימני הסדר | הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

קַ דֵ ש :

 

סימני הסדר פותחים בציווי : קַ דֵ ש !!  מה משמעות לשון הציווי הזו , והרי בכל שבת אנו עושים קידוש , א"כ מה יש כאן לצוות על הקידוש , הרי אנו רגילים לפתוח בקידוש גם בשבת ??

אלא – שינוי זה מבואר בהבדל שבין סיום הקידוש בשבת וסיום הקידוש ביו"ט . בשבת אנו חותמים "מקדש השבת", ואילו ביו"ט אנו חותמים : "מקדש ישראל והזמנים" . מה הקשר לישראל ?? הגמרא במסכת ביצה י"ז. מבארת שעם ישראל מקדשים את הזמנים ולכן חותמים את הברכה בצורה זו. עם ישראל קיבל קדושה מיוחדת , ומכוח קדושה זו הוא מצטווה לקדש את הזמנים.

הסבר – בניגוד לשבת שהיא קבועה מששת ימי הבריאה, הרי שעל הימים טובים יש השפעה ישירה של עם ישראל. עם ישראל הרי מקדש את החודשים, כשרואים 2 עדים את הלבנה בחידושה הם הולכים לבית הדין בירושלים ועל סמך עדותם של 2 העדים מקדשים את החודש. בעקבות קידוש החודש ע"י בית הדין זה משפיע על תאריך המועדים שיחולו באותו החודש. ולכן – בקידוש של שבת אנו מצטרפים לקדושת השבת שהיא קיימת מימי הבריאה, ואילו בקידוש של היו"ט – אנו בעצם יוצרים את הקדושה . יום טוב מגלה לנו את תפקידנו בעולם- לקדש !! עם ישראל זכה בקדושה מיוחדת והוא מעביר את הקדושה הזו לעולם. בכל יו"ט אנו צריכים לזכור את ייעודנו : לקדש את העולם , לקדש את החול .

ומה קורה בפסח ??

בפסח מתגלה תפקיד זה באופן מיוחד : "אשר בחר בנו מכל עם.....וקדשנו במצוותיו, ותתן לנו ה' אלוקינו....את יום חג המצות הזה זמן חירותנו... ואותנו קידשת מכל העמים.....ברוך אתה ה' מקדש ישראל והזמנים".  קדושת עם ישראל מביאה אותנו לקדש את הזמנים וזה קורה בכל יו"ט. אך בפסח, שהוא ראשון לכל החגים, היכולת לקדש נובעת מן החירות המיוחדת שקיבלנו בפסח. בן חורים יכול לשנות מציאות, וזאת לעומת עבד שחי בתוך המציאות ולא יכול לשנות אותה. בן חורין יכול לשנות מציאות ולהחיל קדושה בתוך החומריות, וזהו בעצם הציווי הראשון בליל הסדר. קדש !!! כיוון שאתה בן חורין, אתה יכול לרומם את המציאות אל מקור הקדושה ,ה' יתב'.

 

ו רְ חַ ץ :

נטילת ידיים לאכילת הכרפס ללא ברכה על הנטילה.

מדוע נוטלים ידיים דווקא בליל הסדר ??? לכאורה הנטילה הזו אינה קשורה לליל הסדר. בכל השנה כולה צריך אדם ליטול את ידיו לפני שאוכל מאכל שטבול במשקה, והיות שאנו טובלים את הכרפס במי מלח לפני האכילה, אנו צריכים ליטול את ידינו ללא ברכה. אך צריך לדעת שבכל השנה רבים מקלים בעניין זה ובליל הסדר כולם מקפידים על הנטילה .

מדוע ?? משום שפסח הוא היו"ט הראשון , וביו"ט זה יצאו ישראל לחירות, יצאו ממ"ט שערי טומאה והפכו להיות עבדי ה'. וכיוון שהכול הולך אחר הראש , ואם ההתחלה היא בקדושה יתירה כך גם יתר הימים טובים יהיו בקדושה. ולכן יש להקפיד במיוחד על כלל המצוות בפסח לעשות אותם בקדושה יתירה, ופעולה זו תיתן

 

 

 

רושם לכל השנה כולה. לכן מקפידים גם על הנטילה הזו שלפני הכרפס, מתוך הכרה בקדושת לילה זה, ומתוך שאיפה להמשיך את העוצמה הרוחנית ששאבנו בלילה זה על פני השנה כולה.  

 

כַּּּ רְ פַּ ס :

לוקחים כרפס או תפוח אדמה , טובלים במי מלח, מברכים "בורא פרי האדמה" ואוכלים.

מדוע אוכלים את הכרפס ??

יש הסוברים שהכרפס נאכל כדי לעשות היכר לתינוקות , ושישאלו מדוע בלילה הזה יש שתי הטבלות. אך הב"ח מבאר שהכרפס מבטא חירות מיוחדת בכך שהוא מעורר את התיאבון לפני הסעודה. כיצד מוסבר עניין  זה ?? אלא שע"י עניין זה של אכילת הכרפס אנו מוכיחים שמדובר כאן על חירות אמיתית. אומנם אנו אוכלים את הכרפס שהוא בעצם מעורר את התיאבון , אך אין אנו אוכלים סמוך לכך את הסעודה,  אלא מחכים עוד שעה ארוכה עד שתגיע שעת האוכל ועד אז אנו אומרים דברי תורה וקוראים את ההגדה ומספרים ביצי"מ. אנו רוצים להראות באכיל הכרפס , שלמרות שאכלנו אותו והוא עורר בנו את התיאבון , בכל זאת אנו ממתינים עד הסעודה, כי בן חורין אמיתי לא משועבד לרעב שלו, אלא הוא מתרכז בסיפור יצי"מ ורק לאחר שמסיים הוא אוכל . האדם לא נותן לרעב להשתלט עליו. זהו בן חורין אמיתי שיודע לנהל את עצמו נכון למרות תחושות הרעב.  אדם זה בעצם מצהיר – הרוח היא השולטת על הגוף והיא מכתיבה לגוף את אורח החיים הנכון. בני החורין לא יתפתו לרעב, אלא ימשיכו לומר דברי תורה כי אנחנו משועבדים לה' יתב' .

א"כ , יש כאן יסוד חדש, שאכילת הכרפס באה להראות את תחושת הבן חורין בערב זה, שאנחנו עבדי ה' ולא עבדי הזמן והגוף.

 

חג החירות והחינוך - להעריך דברים קטנים .

אכילת הכרפס הינה אכילה מועטת מאוד, פחות מכזית = חתיכה קטנה של תפוח אדמה בגודל קופס גפרורים, והשאלה היא למה חתיכה כל כך קטנה ??

התשובה הידועה היא : כדי לא להיכנס לספק ברכה של ברכה אחרונה , אם אוכלים פחות מכזית לא צריכים לברך ברכה אחרונה.

ברצוני להעלות תשובה חינוכית – ב"ה אנו חיים בעולם של עושר ושפע רב. לעיתים גם אוכל מכובד וראוי לא מספק אותנו. ליל הסדר הוא לילה של חינוך. האדם צריך להתחנך ולדעת בערב זה ששום דבר לא מגיע לך. אתה צריך לעמול על הכול ולא לקבל שום מתנות חינם. אם תתחנך לדבר הזה, תעריך ותאמר תודה גם על דברים קטנים. אדם שאינו יודע להעריך כל דבר שהוא מקבל איננו זכאי לכלום.

הסדר נפתח באכילת כרפס – חתיכת ירק פשוטה. לאחר יום שלם של אכילה פחותה והכנות מרובות לקראת הסדר – גם חתיכה כזו היא בעלת משמעות. ע"י אכילת הכרפס לאחר יום של עמל ורעב יחסי, גם החתיכה הקטנה של תפוח אדמה מועילה. נלמד מכאן שכול דבר צריך להעריך ולומר עליו תודה. יש לציין שאפילו אם האדם אוכל יותר מכזית – גם אז לא יברך ברכה אחרונה . (משנה ברורה).

 

 

 

 

מה עונים לתינוקות ששואלים בכרפס – מדוע מטבילים בערב זה שתי פעמים ?? ( פעם אחת – כרפס במי מלח , והשנייה – מרור בחרוסת ).

א. כשאוכלים ירק טבול לפני הסעודה , זוהי דרך חירות . (שיטת הב"ח)

ב. אין תשובה לעצם הטיבול, אלא שהטיבול נועד לעורר את התינוקות לשאול שאלות בליל הסדר, כי עצם שאלת השאלות, שאדם יכול לשאול, זוהי חרות אמיתית .

ג. המהרי"ל אומר – שבאכילת הכרפס מזכירים בתחילת הסדר ששישים ריבוא עבדו בפרך. כרפס = נוטריקון - שישים ריבוא עבדו בפרך .

 

יַ חַ ץ :

בוצעים את המצה האמצעית לשניים. את החלק הקטן מניחים בין שתי המצות השלמות, ואת החלק הגדול מצפינים לאפיקומן.

מה מסמל היחץ ?? היחץ מסמל את השבר, את הקושי . האדם היהודי צריך לדעת שגם השבר הוא חלק מתהליך הגאולה. לפעמים השבר מקפיץ את האדם לקומה גבוהה יותר. האדם היהודי צריך לצפות לגאולה, לזמנים טובים יותר כבר בשעת השבר. הדבר היפה ביחץ הוא , שכבר בשעת השבר מצפינים ומחביאים את האפיקומן. כבר בשבר תבין שיש תהליך בצמיחה, והשלב של השבר הוא שלב לקראת אכילת המצה של החירות שתגיע מאוחר יותר.

 

התורה קוראת למצה "לחם עוני" . לחם שעונים עליו דברים הרבה, כלומר - שאומרים עליו את ההגדה. הגמרא בפסחים קט"ו נותנת הסבר נוסף . "לחם עוני" מלשון עניות. העני אוכל רק פרוסה ולא יותר כיוון שהוא לא רוצה לסיים את כל מה שיש לו בבת אחת, שומר את היתר לזמנים קשים. כך גם אנחנו בליל הסדר שוברים את המצה לשניים ומסתירים חלק מהמצה להמשך הערב, לאפיקומן. כשם שהעני רוצה למשוך את ארוחתו ליותר זמן , גם אנחנו רוצים להמשיך את קדושת מצוות אכילת מצה עד סוף הסדר ולכן אנחנו מסתירים חלק מהמצה ונוציא חלק זה בסוף הסדר וכך תתארך אכילת המצה.

 

ומספר מילים על גניבת האפיקומן .

הגמרא אומרת בפסחים ק"ט – "ר' אליעזר אומר: חוטפין מצות בליל פסחים בשביל תינוקות שלא ישנו". המטרה לפי פרוש זה הוא לעורר את הילדים שלא יירדמו בזמן הסדר.

אך ברצוננו לומר הסבר נוסף, ואקשור אותו לדברי הפתיחה . הסברנו שהאפיקומן הוא ביטוי והכנה לגאולה וההכנה לגאולה נעשית כבר בשלב הראשון של השבר. הילדים מחפשים את האפיקומן ובעצם אנו רואים בעניין זה שהילדים שותפים מלאים לתהליך הגאולה. לעיתים תהליך הגאולה נתקע כיוון שהמבוגרים עייפים ואין להם כוח מרוב התלאות להתקדם שלב נוסף לקראת הגאולה. אז צריכים לבוא הילדים, הצעירים. בכוחות הרעננים של הילדים הם מעוררים את המבוגרים לפעול ולקדם את הגאולה. בדרך כלל אנו לא מתחשבים בצעירים, אך זו טעות גדולה. התהליך בליל הסדר מראים שהצעירים מגיעים עם הכוחות הרעננים והם דואגים לכך שהמבוגרים לא יירדמו , לא יתייאשו . אנו צריכים תמיד לעודד את הצעירים להיות פעילים ושותפים בתהליכים המתרחשים סביבנו כיוון שאנו – המבוגרים רק נתרמים מכך.

לפי הסבר זה אנו מפרשים ש- "ורחץ, כרפס, ויחץ " הם ההכנות לקראת השלב החשוב של המגיד ואותו אומרים על מצה שבורה .

מַ גִ י ד :

במגיד – אנו מקיימים את המצווה מן התורה "והגדת לבנך" , אנו מספרים על יציאת מצרים ועל נפלאותיו של ה' יתב'. בסיפור יצי"מ אנו מספרים על העבדות הקשה , ומתוך הבנת העבדות אנו מבינים את גודל ההצלה, גודל החירות. סיפור זה נוגע גם לנו. "בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים" , אנו נתנער בערב זה מהמצב של העבדות – מציאות של האדם שחושב רק על עצמו, ונעבור בערב זה למציאות של בן חורין שחושב גם על האחרים. אם נבין ונחוש את המעבר מהעבדות הפרטית שלנו לחירות האמיתית שלנו, רק אז נוכל להודות ולשבח לה' יתב' על הניסים שעשה לאבותינו ביצי"מ ועושה לנו מידי יום.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה