מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

סכנת ההרגל לגבי החיים בארץ ישראל - פרשת עקב תשע"ד/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

סכנת ההרגל לגבי החיים בארץ ישראל - פרשת עקב תשע”ד/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

סכנת ההרגל לגבי החיים בארץ ישראל - פרשת עקב תשע"ד/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

מסופר על רבי מנחם-מנדל מורגנשטרן - הרבי מקוצק, שחסיד אחד הקריא לפניו בהתלהבות גדולה את דברי רש"י המפורסמים בפתיחת פרשת "עקב":  "והיה עקב תשמעון".

רש"י עונה על שאלה נסתרת, מדוע מופיעה המילה הנדירה 'עקב' ולא נכתב בפשטות 'והיה אם תשמעון', או 'כאשר תשמעון'? אלא, המילה 'עקב' מתייחסת ל"מצוות קלות שאדם  דש בעקביו". ומה התורה רוצה לומר בזה? - התורה רוצה להבטיח שאם על ישראל ישמור 'מצוות קלות', אזי "ושמר לך ה' אלוקיך את הברית ואת החסד אשר נשבע לאבותיך... .

כאשר סיים אותו חסיד את התלהבותו, החמיצו פניו של הרבי מקוצק ואמר לו: "וכי יעלה על דעתך שיש יהודי שיזלזל במצוות כלשהם ויחשוב שיש דבר כזה מצוות קלות? וכי לא יודעים כולם שאין אנו יודעים שכרם של מצוות? - לא ולא!!!  אלא איזו מצווה נחשבת קלה? הרי זו מצוות 'ישוב ארץ ישראל', שאדם מקיימה תוך כדי הליכת ד' אמות בארץ ישראל וזו הכוונה ל"דש בעקביו". עצם ההליכה בארץ ישראל, אפילו לצורך עסקיו ועניני היום-יום של ההולך, הרי זו מצווה גדולה, אולם עלול יהודי לחשוב, שזו 'מצווה קלה' בגלל הקלות, לכאורה, שבקיומה, אבל ידע ששכרה הרבה מאוד – "ושמר לך ה' את הברית ואת החסד וכו' ".

דברי הרבי מקוצק מחממים את הלב. אנו, יושבי ארץ-ישראל, זוכים לקיים כל יום עשרות פעמים את מצוות ישוב ארץ-ישראל, בזה שאנו חיים את חיינו הרגילים בתוך מקום מיוחד במינו שהוא ארמונו של המלך, שיש שם השגחה פרטית מיוחדת וכפי שהכתוב בפרשתנו מעיד על כך [פרק יא פסוק יב] "אֶ֕רֶץ אֲשֶׁר־יְקֹוָ֥ק אֱלֹהֶ֖יךָ דֹּרֵ֣שׁ אֹתָ֑הּ תָּמִ֗יד. עֵינֵ֨י יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ בָּ֔הּ מֵֽרֵשִׁית֙ הַשָּׁנָ֔ה וְעַ֖ד אַחֲרִ֥ית שָׁנָֽה"  ".
הגאון מווילנא הדגיש את המיוחד במצוות ישוב ארץ-ישראל, שהיא אחת משתי מצוות, שאדם מקיים אותה עם כל גופו ולא רק עם אחד מאבריו כמצוות תפלין, למשל, שמקיימה בזרועו ובראשו, הרי מצוות ישוב ארץ ישראל אדם מקיימה בכל רמ"ח אבריו ושס"ה גידיו. המצווה השנייה זו מצוות סוכה, שהאדם נכנס אליה עם כל גופו, אפילו עם נעליו ומגפיו.
ברם, ישנה סכנה גדולה של שכחה וחוסר "הכרת הטוב", כאשר נכנסים לשגרה והחיים בארץ נראים כמובנים מאליהם. וכך מתאר הכתוב בהמשך הפרשה את השפע שהעניק לנו בורא עולם בכניסתנו לארץ:   "כִּ֚י יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ מְבִֽיאֲךָ֖ אֶל־אֶ֣רֶץ טוֹבָ֑ה אֶ֚רֶץ נַ֣חֲלֵי מָ֔יִם עֲיָנֹת֙ וּתְהֹמֹ֔ת יֹצְאִ֥ים בַּבִּקְעָ֖ה וּבָהָֽר אֶ֤רֶץ חִטָּה֙ וּשְׂעֹרָ֔ה וְגֶ֥פֶן וּתְאֵנָ֖ה וְרִמּ֑וֹן אֶֽרֶץ־זֵ֥ית שֶׁ֖מֶן וּדְבָֽשׁ כִּ֚י אֶ֗רֶץ אֲשֶׁ֨ר ...לֹֽא־תֶחְסַ֥ר כֹּ֖ל בָּ֑הּ אֶ֚רֶץ אֲשֶׁ֣ר אֲבָנֶ֣יהָ בַרְזֶ֔ל וּמֵהֲרָרֶ֖יהָ תַּחְצֹ֥ב נְחֹֽשֶׁת.  וְאָכַלְתָּ֖ וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבֵֽרַכְתָּ֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ עַל־הָאָ֥רֶץ הַטֹּבָ֖ה אֲשֶׁ֥ר נָֽתַן־לָֽךְ:" הִשָּׁ֣מֶר לְךָ֔ פֶּן־תִּשְׁכַּ֖ח אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֑יךָ לְבִלְתִּ֨י שְׁמֹ֤ר מִצְוֹתָיו֙ וּמִשְׁפָּטָ֣יו וְחֻקֹּתָ֔יו...  פֶּן־תֹּאכַ֖ל וְשָׂבָ֑עְתָּ וּבָתִּ֥ים טֹבִ֛ים תִּבְנֶ֖ה וְיָשָֽׁבְתָּ ..וְכֶ֥סֶף וְזָהָ֖ב יִרְבֶּה־לָּ֑ךְ  ".
      
נוסף לסכנה של שכחת כל הטוב שהקב"ה השפיע עלינו עד-כדי כפיות טובה, הרי יש גם סכנה נוספת של מחשבת גאווה המביאה למסקנה ש"כוחי ועוצם ידי""...וְרָ֖ם לְבָבֶ֑ךָ וְשָֽׁכַחְתָּ֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ...וְאָמַרְתָּ֖ בִּלְבָבֶ֑ךָ כֹּחִי֙ וְעֹ֣צֶם יָדִ֔י עָ֥שָׂה לִ֖י אֶת־הַחַ֥יִל הַזֶּֽה וְזָֽכַרְתָּ֙ אֶת־יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ כִּ֣י ה֗וּא הַנֹּתֵ֥ן לְךָ֛ כֹּ֖חַ לַעֲשׂ֣וֹת חָ֑יִל .."

בשבתות הישיבה של כיתות י"ב, מתארח עמנו בשנים האחרונות י', נווט-קרב בדרגת סגן-אלוף, שזכיתי להיות מחנכו בכתה י"ב. י' חוזר ומדגיש לעצמו את המלים "וזכרת כי הוא הנותן לך כח לעשות חיל" גם בשחקים, בעת יושבו בתא הטייס של מטוס הקרב, כאשר עלולה להיווצר בלבו הרגשה של 'כוחי ועוצם ידי', של שליטה על כלי עוצמתי מתוחכם.  גם הוא יודע, שבשבריר שניה יכול הכלי האימתני הזה להתרסק חס וחלילה ובשבריר שניה יכול להפוך לכלי שמשמיד את האויב עד דק. ההצלחה היא כחוט השערה ובוודאי  שאם ב"ה יש הצלחה, הרי זו הידיעה שהוא הקב"ה נותן לך כוח.
המשותף לכל החששות שהובאו לעיל נובעים מכך, שקיום מצוות ישוב ארץ ישראל נהפך למשהו שאנו מתרגלים אליו מאוד מהר משום שזה חלק מחיינו והשגרה וההרגל עושים את שלהם. יש להוסיף לכך, שיש חשיבות להרגל והקביעות מקנה יציבות ותחושה של המשכיות ואנו אף אומרים בברכת התורה 'ותרגילנו בתורתך' - אבל צריך להיזהר שההרגל לא יהפוך ל'מצוות אנשים מלומדה'.
בימים אלו, שצבא ההגנה לישראל עדיין נלחם על בטחונה של ארץ-ישראל, חשוב שנדע ונשנן לעצמנו, כי מלחמה זו וקודמותיה ואלו שיבואו אחריה לצערנו הרב בתוך עומק הפנימי זו מלחמה על הרצון לקחת מאיתנו חלק מהארץ שהקב"ה נמצא שם וכפי שכתב מפקד גבעתי אלוף משנה עופר וינטר לחייליו: "אני נושא עיני לשמיים וקורא עמכם, 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד''. ה' אלוקי ישראלי היה נא מצליח דרכינו, אשר אנו הולכים ועומדים להילחם למען עמך ישראל כנגד האויב המנאץ שמך". ועוד כתב המח"ט: "בשם לוחמי צה"ל ובפרט לוחמי החטיבה והמפקדים, עשה ויתקיים בנו מקרא שכתוב 'כי ה' אלוהיכם ההולך עמכם להילחם לכם עם אויבכם להושיע אתכם' ונאמר אמן".
יהי רצון, שחיילנו ישובו בשלום לביתם ומבצע 'צוק איתן' יביא את השקט והשלווה לכל עמו ישראל.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • יש מקום: מתחם ההרשמה הדיגיטלי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

    יש מקום: מתחם ההרשמה הדיגיטלי של מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

    מתלבטים איזו ישיבה מתאימה לבנכם? לא יודעים לאיזו אולפנה כדאי לשלוח את הבת? מתחם ההרשמה הארצי עומד לשרותכם >
    המשך לקריאה
  • כיצד מסייעים לתלמידינו לחזור לסדר אחרי סגר?

    כיצד מסייעים לתלמידינו לחזור לסדר אחרי סגר?

    מפגש 'חשיבה משתפת' לראשי מוסדות וליועצים. יום חמישי, מוצאי ט”ו בשבט 21:00-22:00
    המשך לקריאה
  • וובינר להורי תלמידי רשת בנ”ע עקיבא

    וובינר להורי תלמידי רשת בנ"ע עקיבא

    'תעודת מחצית' בימי קורונה – מה באמת תפקידנו ההורי?' בהשתתפות: הרב ד"ר יונה גודמן, הגב' ענת דומן והגב' פנינה קינדרמן
    המשך לקריאה