מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

ספר יונה- מצדדים שונים תבוא התשובה- הרב שלמה רוזנפלד ראש ישיבת ההסדר בנ"ע שדמות נריה

ספר יונה- מצדדים שונים תבוא התשובה- הרב שלמה רוזנפלד ראש ישיבת ההסדר בנ”ע שדמות נריה

ספר יונה- מצדדים שונים תבוא התשובה- הרב שלמה רוזנפלד ראש ישיבת ההסדר בנ"ע שדמות נריה

בקריאתנו ביום כיפור את ספר יונה, אנו עוסקים בשני הקצוות של תשובה:יונה הנביא מול אנשי נינווה הרשעים.

יונה, הוא בעל נתוני פתיחה מעולים ואעפ''כ היה זקוק לתשובה: נולד בדרך נס,כאשר לפי המדרש, הוא בנה של האישה הצרפית, שאליהו החייה את בנה. "נצרף בבליעת הדגים ובמצולות ימים ולא מת, ונכנס בחייו בכבודו לגן עדן"(מדרש שוחר טוב,כו,ו).

כ''כ, הוא נשלח ע''י אלישע, לנבא לישראל על הרחבת גבולם, וזכה שדבריו יתקיימו, כנזכר במלכים ב,יד,כה: "הוּא הֵשִׁיב אֶת גְּבוּל יִשְׂרָאֵל מִלְּבוֹא חֲמָת עַד יָם הָעֲרָבָה כִּדְבַר יְקֹוָק אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר דִּבֶּר בְּיַד עַבְדּוֹ יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי הַנָּבִיא אֲשֶׁר מִגַּת הַחֵפֶר".

אעפ''כ, כשנשלח להינבא על נינוה, נמנע מכך, ע"מ לסנגר על ישראל, כמובא בפרוט ברד''ק בתחילת יונה: " כי חשב שאם יצא מארץ ישראל לחוצה לארץ לא תשרה עליו רוח נבואה והיה ממאן ללכת בזה השליחות כי אמר יונה הגוים קרובים לתשובה הם ואם אלך אליהם בשליחות האל יתברך ישובו מדרכיהם הרעים ויחייבו ישראל בזה שאני והנביאים אחרים הולכים אליהם תמיד בשליחות האל יתברך ואינם שבים מדרכם הרעה לפיכך היה ממאן ללכת בשליחות זה וכן פירשו רז"ל כי בעבור זה היה נמנע".

וכן במדרש איכה רבה (פתיחתא לא)נזכר, שד' בעצמו מעורר קטרוג זה, שיונה רצה למונעו,וז''ל המדרש: " העיר היונה(צפניה ג,א).- לא היה לה ללמוד מעירו של יונה מנינוה, נביא אחד שלחתי לנינוה והחזירה בתשובה, ואילו ישראל בירושלים כמו נביאים שלחתי אליהם, הה"ד ויעד ה' בישראל וביהודה ביד כל נביאי כל חוזה לאמר שובו מדרכיכם הרעים ושמרו מצותי חקותי וגו' (מ"ב =מלכים ב'= יז יג), וכתיב ואשלח אליכם את כל עבדי הנביאים יום השכם ושלח וגו' (ירמי' ז כה), השכם ושלח בבוקר, השכם ושלח בערב. ולא שמעו אלי (שם שם /ירמיהו ז'/ כו). כיון שלא שמעו גלו, וכיון שגלו התחיל ירמיה מקונן עליהם איכה ישבה בדד".

כוונתו הייתה לטובה, למען עם ישראל. אך ד' עונה לו: "על כבוד הבן מחית על כבוד האב לא מחית". ומובא בילקוט שמעוני ירמיהו רמז שכה: "יונה תבע כבוד הבן ולא כבוד האב מה נאמר בו ויהי דבר ה' אל יונה שנית לאמר, שנית נדבר עמו שלישית לא נדבר עמו".

משמע, אף שכוונתו הייתה לטובה, אסור היה לו להתערב ברצון ד', והיה חייב לבצע את דברו. לכן, היה זקוק לתשובה.

לעומתו, אנשי נינווה, בעלי נתוני פתיחה גרועים ביותר: החמס היה שולט בחברתם(יונה ג,ח), ועשו תשובה רק מתוך יראה ופחד,ותשובתם לא הייתה שלמה אלא מאד חלקית וזמנית, שהרי אח''כ נחום מתנבא עליה בקנאת ד' עליה,ומציין ביטוי של חוצפה שלה כלפי מעלה: "ממך יצא חשב על ד' רעה,יועץ בליעל"(שם א,יא).לכן הוא מנבא עליהם נבואה חריפה ביותר. גם צפניה אומר: "זֹאת הָעִיר הָעַלִּיזָה הַיּוֹשֶׁבֶת לָבֶטַח הָאֹמְרָה בִּלְבָבָהּ אֲנִי וְאַפְסִי עוֹד אֵיךְ הָיְתָה לְשַׁמָּה מַרְבֵּץ לַחַיָּה כֹּל עוֹבֵר עָלֶיהָ יִשְׁרֹק יָנִיעַ יָדוֹ".

למרות הכל, זכו ונתקבלה תשובתם, ואף נזכרים בתענית ציבור כסמל לתשובה. הגמ' בתענית מביאה אותם כחלק מאמירה שהיו אומרים בתעניות ציבור(בתענית טו.): "הזקן שבהן אומר לפניהן דברי כבושין: אחינו! לא נאמר באנשי נינוה וירא אלהים את שקם ואת תעניתם, אלא +יונה ב' /ג'/+ וירא האלהים את מעשיהם כי שבו מדרכם הרעה". איך הם משמשים כדוגמה לתשובה? כ''כ, הגמ' שם(דף טז.) מתארת את תשובתם הקיצונית: "מאי הוו עבדי? - אסרא הבהמות לחוד ואת הוולדות לחוד, אמרו לפניו: רבונו של עולם! אם אין אתה מרחם עלינו - אין אנו מרחמים על אלו, +יונה ג'+ ויקראו אל אלהים בחזקה, מאי אמור? אמרו לפניו: רבונו של עולם! עלוב ושאינו עלוב, צדיק ורשע - מי נדחה מפני מי? +יונה ג'+ וישבו איש מדרכו הרעה ומן החמס אשר בכפיהם. מאי ומן החמס אשר בכפיהם? אמר שמואל: אפילו גזל מריש ובנאו בבירה - מקעקע כל הבירה כולה ומחזיר מריש לבעליו". תשובה חדה זאת, לא מעידה על תיקון אמיתי, אלא על תגובת לחץ שאינה עמוקה.

כ''כ נזכר כאן כמה פעמים המלך שלהם, כמי שמוביל תהליך זה. (יונה ג,ו): "וַיִּגַּע הַדָּבָר אֶל מֶלֶךְ נִינְוֵה וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ וַיַּעֲבֵר אַדַּרְתּוֹ מֵעָלָיו וַיְכַס שַׂק וַיֵּשֶׁב עַל הָאֵפֶר:(ז) וַיַּזְעֵק וַיֹּאמֶר בְּנִינְוֵה מִטַּעַם הַמֶּלֶךְ וּגְדֹלָיו לֵאמֹר הָאָדָם וְהַבְּהֵמָה הַבָּקָר וְהַצֹּאן אַל יִטְעֲמוּ מְאוּמָה אַל יִרְעוּ וּמַיִם אַל יִשְׁתּוּ". כידוע, חז''ל אומרים כי המלך של ניוה היהפרעה מלך מצרים, שנותר לבדו, בקריעת ים סוף. כוונתם, לו או לאחד מזרעו, שהכירו את ידו התקיפה של ד' ולכן הוא מיד נזעק לעשות תשובה. הרי שזאת הייתה תשובה של פחד.

ואכן, הם חזרו לסורם, כנ''ל. א''כ, במה הם זכו שנקרא עליהם בשיאו של יום הכיפורים?

ונראה, שדווקא שתי דוגמאות קיצוניות אלה יונה הנביא ואנשי נינוה הרעים, הם הקצוות של עולם התשובה,לכן, נקרא עליהם דווקא ביום כיפור. ללמדנו, אין לאף אחד היכולת לעבור על פי ד', גם אם הוא יונה הנביא שכוונותיו היו הכי נעלות, גם הוא צריך לתקן מעשיו. מצד אחר, גם האנשים הגרועים ביותר, אם תקנו עצמם, ואפילו באופן חלקי, ד' מקבל זאת.כך נזכר גם אצל ישמעאל: וישמע ד' את קול הנער באשר הוא שם", אומרים חכמינו, כפי שהוא עכשיו, אף שאח''כ ירשיע, וד' יתחשבן אתו. כעת, מגיע לו, שד' ישמע אליו. זאת בניגוד ל"אחר" ששמע בת קול האומרת :"שובו בנים שובבים חוץ מאחר". מסביר הרב י.ד. סולובייציק ב"על התשובה",שהוא רצה לשמוע בת קול כזאת, אך באמת היא לא הייתה ואין כזאת. כי אין דלת התשובה ננעלת בפניו.

זאת נחמתנו בשיאו של יום הכיפורים, יש לנו תקווה, כי בעניין התשובה, "השמיים הם הגבול".

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה