מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

ספר תהלים, פרק לו - באורך נראה אור / הרב יונה גודמן

ספר תהלים, פרק לו - באורך נראה אור / הרב יונה גודמן

ספר תהלים, פרק לו - באורך נראה אור / הרב יונה גודמן

זו לעומת זו מציב בפנינו המזמור את דמותו של הרשע לעומת דמותו של הצדיק. רשע אשר "אין פחד אלוקים נגד עיניו" לעומת הצדיק המודע לקב"ה ומודה לו באומרו: "צדקתך כהררי א-ל משפטיך תהום רבה". הרשע הוא אדם אשר "דברי פיו און ומרמה" ואילו הצדיק הוא המבקש מאדון הכל: "משוך חסדך ליודעיך". ראוי להעמיק וללמוד מכל אחת מהדמויות לחוד, ולאחר מכן לנסות ולהשוות ביניהן. בעיוננו הפעם נתמקד בנקודה משמעותית אחת אשר לה השלכות חינוכיות לרוב, ואשר עולה דווקא מתיאור דמותו של הרשע.

ייחודו של הרשע בא לביטוי כבר בתחילת המזמור: "נאם פשע לרשע בקרב לבי". במבט ראשון, יש כאן הצצה לנבכי נפשו של החוטא. יש בתוך לבו ("בקרב לבי") מאבק פנימי, עת הפשע עצמו משמיע קול פנימי וקורא לרשע לחטוא. כך למשל מסביר רש"י באמרו: "הפשע הוא יצר הרע (ש)אומר לרשע". מרחיב המלב"ים ואומר: "כאילו החטא מתווכח עם הרשע, כי השכל יעמוד נגד הפשע ויסרב מלמלאות רצונו, והפשע יערוך טענות כנגדו". לפי שניהם (רש"י ומלבי"ם) יש כאן דו-שיח פנימי בין שני כוחות, ואצל הרשע כוח הרוע ('הפשע') הוא שגובר. אך מרן הראי"ה זצ"ל מעמיק לנתח נדבך נוסף של מאבק פנימי זה ומלמד אותנו פרק בפסיכולוגיה יהודית. לדבריו, השכל אמור להיות הכלי באמצעותו האדם שופט מה ראוי ומה פסול, ללא קשר למידותיו או מבנה אישיותו של האדם. אך בפועל אין הדבר כן, אלא "יש למהלך המוסרי של האדם תערובת גדולה עם הסכמותיו בגדרים המוסריים מצד השכל" (עין אי"ה, ברכות סא פסקה רכא). במילים אחרות, המידות של האדם הן שמעצבות את שיפוטו השכלי לגבי המותר והאסור. אצל רשעים, מידותיו הפגומות מעוותות את כוח השיפוט, "עד שמצד כוח המשפט יחליטו על כל עול וכל מדה רעה להכירה בתור דבר טוב ומתוקן" (שם), ולכן 'נאם הפשע' משכנע את ה'רשע'. לשון אחר, הרשע באמת ובתמים משוכנע שהוא שקל בצורה לוגית את העניין וכי הדרך (הרעה) בה בחר היא הראויה, אך סנוורו נובע ממידותיו הפגומות. מכאן ללקח אישי ראשון: כוח שכלי הנדרש כדי לפתור בעיות בתחום המדעים המדויקים ייתכן שאינו מושפע ממידותיו של אדם. אך בעת רצוני להפעיל את שכלי בתחום של הכרעות מוסריות, עליי להשקיע בבניין מידותיי. ומכיוון שאיני מושלם, עליי לבחון עצמי כל הזמן בכנות כדי לבחון עד כמה הבירור השכלי שלי מושפע ומוטה מאישיותי.

כל זה מאפשר לנו להבין את המאבק הפנימי המתקיים עם ה"פשע" "בקרב לבו" של ה"רשע". אך אין כאן עדיין הסבר למילה בה פותח פסוק זה: "נאם פשע". מדוע דברי יצר הרע (הפשע) מכונים "נאם" ולא סתם אמירה? כמקובל, הבנה עמוקה של משמעות הבחירה להשתמש במילה מסוימת ניתן לקבל עת נחפש הופעות אחרות שלה בתנ"ך. והנה, חיפוש אחר המילה "נאום" מגלה דבר מדהים. המילה מופיעה (כמעט) תמיד, כחלק מדבר ה'! כך "נאם ה' " (בראשית, כב, טז), "נאם ה' אלוקי ישראל" (שמואל א ב, ל) וכן בעוד עשרות מקומות. אך מדוע מכונים אצלנו דברי יצר הרע בביטוי השמור ללשון ה'? תשובה חדה וקולעת לתמיהה זו נותן הרש"ר: "לעיני ההולכים אחרי שרירות לבם נראה העוול תמיד כנאום ה' ". מכאן שישנם שני סוגי חוטאים. יש אשר עקב חולשה נכשל ואינו מצליח להתגבר על יצרו. הוא מודע לכשליו, מודה בהם ולעתים קרובות אף בוש בהם. אך במזמורנו מתוארת בעיה אחרת לגמרי, והיא הפיכת החולשה לאידאולוגיה וטענה כי הקב"ה הוא שברא אותי כזה ולכן זה רצונו. לדעת רש"ר, הרשע אומר לעצמו כי "אלמלא היה רצון ה' כי ייעשה העוול, הן היה בכוחו למנוע את ביצועו. [הוא] לא היה מעניק לחטא את כוח הפיתוי לגבי האדם". מכאן ללקח האישי השני: יש מי שחושב כי הפיכתה של "חפיפניקיות דתית" לאידאולוגיה היא המצאה של השנים האחרונות, שהטענה של "ככה אני, ככה נבראתי ולכן אני מרשה לעצמי להתנהג ככה" היא פועל יוצא של התרבות הפוסט-מודרנית והשפעותיה. והנה מתברר כי דוד המלך כבר הזהיר מפני עמדה נפשית זו הרווחת בימינו. מכאן גם למסקנה חיונית בימינו יותר מאי-פעם: עלינו להיות עובדי ה' ולא ממציאי אידאולוגיה מחולשותינו. חולשותינו לא נבראו כדי שניכנע להן אלא כדי שנתגבר ונתעלה מתוך ההתמודדות העיקשת אתן. זאת תוך ידיעה שלא כל נטייה שאני חש בלבי נועדה "להתחבר" אליה. לפעמים עליי להיבנות על ידי הכנעתה.

הדרך הראויה היא זו של הצדיק, אשר דבריו נפתחים במילה ה' (פסוק ו). מתוך ההכרה בו ובמחויבותו אליו, הוא מתפלל "אל תבואני רגל גאוה", תוך ידיעה שרק העניו יזכה להיות עובד ה' באמת, אשר שכלו מסייע לנווטו נאמנה בדרך הטובה. רק הוא שיודע "כי עמך מקור חיים" ורק הוא שמייחל וזוכה "באורך נראה אור".

הרב יונה גודמן הינו ראש תחום חינוך אמוני במכללת "אורות ישראל"

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • עשו ואל תעשו לפני הבגרות במתמטיקה

    עשו ואל תעשו לפני הבגרות במתמטיקה

    לא משנה כמה למדתם ותרגלתם, הנה הדברים החשובים לדעת לפני הבגרות במתמטיקה שנכתבו על ידי ד"ר מרב הרץ מנהלת תיכון ומורה למתמטיקה באולפנת בני עקיבא אמנה בכפר סבא
    המשך לקריאה
  • אולפנת בני עקיבא באר שבע זכתה באולימפיידת החלל ע”ש אילן רמון

    אולפנת בני עקיבא באר שבע זכתה באולימפיידת החלל ע"ש אילן רמון

    לא פחות מ-226 בתי ספר מכל הארץ שמידי שבוע התמודדו עם אתגריים מדעיים ומחקריים. את המקום הראשון תפסו תלמידות אולפנת בני עקיבא "חן במדבר" מבאר שבע והן יקבלו מענק כספי לטובת פעילויות חברתיות.
    המשך לקריאה
  • זוכי תחרות הסיפור הקצר על שם אורי אורבך ז”ל

    זוכי תחרות הסיפור הקצר על שם אורי אורבך ז"ל

    הוענקו פרסים לזוכים בתחרות "לכל זמן ועט" - הסיפור הקצר על שם אורי אורבך ז"ל ביוזמת ישיבת בני עקיבא נחלים.
    המשך לקריאה