מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

על ישיבות "בני-עקיבא" -בדרך לא סלולה / הרב משה צבי נריה זצ"ל

על ישיבות ”בני-עקיבא” -בדרך לא סלולה / הרב משה צבי נריה זצ”ל

על ישיבות "בני-עקיבא" -בדרך לא סלולה / הרב משה צבי נריה זצ"ל

חכמינו ז"ל אמרו לנו : "הבא לטהר מסייעין אותו" - בכל הענינים הנוגעים להקמתה של הישיבה היו גילויים של השגחה פרטית, של סייעתא דשמיא,  ממש נס גלוי.  ואם כל הענין של "כי לא תשכח מפי זרעו" הוא נס גלוי,  הרי הפעם היה זה נס בולט בגלויו.

היה זה עם פרוץ מלחמת העולם,  כשכל העולם היה במצב של תוהו ובוהו,  יצאנו והתחלנו. ואין לך עובדה יותר גדולה שהועמדה והצליחה ברוך השם,  כמו ישיבת בני עקיבא בכפר הרואה,  ועל כן מנסים להמשיך במסורת של עובדות.  כנראה שגם הקב"ה מרוצה מהדרך הזאת,  בני אדם יוצרים עובדות - ואח"כ הוא עוזר להם.

אם אנחנו רואים שהמפעל התורני שלנו מביא הצלה למאות,  לאלפים - משמע שהקב"ה היה אתנו,  שרוחו היתה עלינו.

אף אחד אינו יכול להתפאר ולומר:  "הנה אני עשיתי את החיל הזה",  כלנו עשינו זאת,  כל אחד נתן את חלקו מי פחות ומי יותר.  במסיבת הבוגרים אמר הרב צבי קפלן (שעזר בשעתו הרבה לגיבוש החוגים לקראת הישיבה) דבר נחמד מאד: כשמדברים על הקמת הישיבה בכפר הרואה,  קשה מאד לברר "מי נתן את ההוראה" - אבל כאמור,  לי ברור מי נתן את ההוראה:  ההוראה ניתנה ממרום.  וכשההוראה ניתנה ממרום,  חשו בה צעירים,  חש בה אדם שעבד בהנהלה הארצית,  חשו בה חברי התנועה.  ואני צריך להזכיר:  כאשר פנינו לעזרה לועד הפועל של הפועל-המזרחי , הקציבו לנו לארבעת החדשים הראשונים 5 לירות לחדש,  ומדוע רק לארבעה חדשים? היו כאלה שאמרו:  מי יודע אם זה בכלל יחזיק מעמד. השר שפירא,  שהיה אז גזבר המרכז העולמי,  כבר היה רחב לב יותר ואמר:  נכון,  לא אנחנו החלטנו להקים את הדבר,  אבל בני עקיבא עושים אכספרימנט - יעלה לנו האכספרימנט הזה 120 לירות לשנה זאת,  נחליט לתמוך בישיבה בעשר לירות לחדש. ועשר לירות לחדש אז,  היה בשבילנו דבר גדול!

קדם להם הרב מימון ז"ל , אשר אמר לי כשבאתי אליו:  "אתה רוצה לייסד ישיבה? - הא לך 3 לירות",  הלירות הללו היה הכסף המזומן שהיה בידי כשבאתי לכפר הרואה.

וקדמו לכלם התלמידים הראשונים אשר נתנו לישיבה את עצמם,  אשר נחלצו ויצאו בהתלהבות נעורים,  בנכונות לסבל,  בהחלטה נחושה - "כה נקים את מפעלנו ישיבת בני עקיבא תקום".

והנה התגברנו על חבלי יצירה ראשונים,  ונוצרה ישיבה בעלת אופי משלה - בית מדרש לנוער שכולו ישראלי.  נקבע נוסח מקורי,  הווי ישיבתי ממוזג מכמה יסודות:  דרך הלימוד הליטאי,  סדר היום והרצינות של ישיבות מוסר,  חמימות חסידית וערנות חלוצית.  השיחה בין קבלת שבת וערבית,  השירה בתפילה , הריקוד הנלהב לפני קידוש,  השירה המגוונת בסעודת ליל שבת,  הנגון השקט והכובש בשעת רעוא דרעוין (בשניה הראשונות שרנו "אמר אביי" לפני השיחה).  הקשר הישיר עם כל תלמיד ותלמיד והיחסים הפשוטים,  ועל כל אלה חופפים רוחו ודברו של מרן הרואה הגדול - הגראי"ה קוק זצ"ל.

והישיבה אשר סללה דרכה,  הפכה אחר-כך לאם הבנות.  בראשות רמי"ם יצאו אח"כ קבוצות תלמידים והקימו את ישיבת מירון,  שדה יעקב, "נתיב מאיר" בירושלים,  נחלים, נתניה,  באר שבע וכו'.  ואף גרעיני ישיבות גדולות צמחו ועלו מתוך כפר הרואה:  ראשוני ישיבת כנסת חזקיהו (שתחילתה זכרון יעקב והמשכה כפר חסידים) ראשוני כרם ביבנה, התגבורת הנכבדה שהגיעה למרכז הרב בראשותו של הרב כלאב ז"ל, ובשנים האחרונות - 20 הראשונים שהלכו והקימו את ישיבת הנגב בנתיבות עזתה.

וכשאני רואה את ההמשך וההתפתחות ואת הזכות הגדולה הזאת לתנועה כולה , ועומד ושואל:  במה זכתה התנועה שכל המפעל הגדול והנהדר בקודש יקום בתוכה ומתוכה, למענה ולמען ילדיה,  למען בניה? אני צריך לצטט פירוש נחמד ששמעתי בשמו של הרבי מלובאביץ' שליט"א על המאמר "הבא לטהר מסייעין אותו" הוא אומר:  הרי לטהר - זה פעל - כאילו לטהר אחרים.  הפירוש - הוא אומר - הוא כך:  עסקני צבור שבאים לטהר את הציבור,  הפועלים למען טהרתו של הציבור , וכידוע מזניחים את הבית , ומזניחים את הילדים,  עסקי ציבור בולעים אותם,  ויש סכנה לילדיהם הם , והנה "מסייעין אותם" שהילדים בכל זאת יהיו בסדר,  עוזרים הם מן השמיים שהילדים ימצאו את חינוכם הנכון, "הבא לטהר" - מי שנתון לעסקי ציבור - לטהר את הציבור - מסייעין אותו שגם ביתו הפרטי יהיה טהור.

אכן,  בזכות זאת שהתנועה כולה באה לטהר,  ולקדש את הארץ כולה,  סייעו אותה מן השמיים,  עזרו לה באותו מפעל חינוכי תורני מבורך ששמו ישיבות בני עקיבא.

שנים על גבי שנים צעדה היא בודדה ובעצמה פלסה לה את דרכה המיוחדת ללבות הנוער הדתי.

לא בנקל עלה הדבר בידה.  הרחוב מסביב לא נטה כל כך לתורה ולתלמודה,  לישיבה ולאוירתה.

ובמצב כזה החלה זורעת את הזרעים הראשונים בלבבות תלמידה-חבריה.  תחילה מעטים היו,  שלושה עשר במספר,  אולם מדי שנה בשנה הלך המספר ועלה.

הזרעים שנזרעו על ראש הגבעה בכפר-הרא"ה נתנו פרי.  חברים מהישיבה,  לאחר לימוד של שנתיים-שלוש , חזרו לסניפים והדריכו בהם,  ממילא , היתה,  לאחר-מכן , היציאה לישיבה גדולה יותר.

"בישיבה למד תורה... זוהי דרך בני-עקיבא". אין זה רק שיר שמושר בסניפי הארגון.

מספר ההולכים לישיבה הולך ורב.  אין ספק שלישיבותינו תפקיד גדול ונכבד בחינוכו ובעיצוב דמותו של הנוער הדתי במדינה.  ויהיה רצון מלפני אבינו שבשמים שתמלאנה תפקיד זה בהצלחה "ומלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים".

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה
  • ”המורה של המדינה” מישיבת בני עקיבא קרני שומרון

    "המורה של המדינה" מישיבת בני עקיבא קרני שומרון

    הרב חי גרינבאום, רב מחנך בכיתה יא' בישיבת בני עקיבא השומרון בקרני שומרון, נבחר להיות אחד מ- 15 מורים נבחרים כמעוררי השראה במסגרת "המורה של המדינה 2019" מטעם Ynet
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח מספר 16 - סיון תשע”ט

    כנפי רוח מספר 16 - סיון תשע"ט

    ראיון עם ד"ר עליזה לביא ראש עיריית בית שמש, כיתת המחוננים של ישיבת בני עקיבא אהל שלמה בבאר שבע ואולפנית בני עקיבא במאיץ החלקיקים בשוויץ.
    המשך לקריאה