מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

על מקומה של מדינת ישראל במחשבה היהודית / הגרי"ד סולביציק זצ"ל

על מקומה של מדינת ישראל במחשבה היהודית / הגרי”ד סולביציק זצ”ל

על מקומה של מדינת ישראל במחשבה היהודית / הגרי"ד סולביציק זצ"ל

ביום העצמאות תשי"ח פרסם השבועון העברי "הדואר" חוברת מיוחדת לציון עשור שנים להקמת מדינת ישראל. במהלך הקיץ, קודם לתאריך זה, פנה עורך השבועון, מר משה מייזלש (Meisels), אל הגרי"ד וביקש ממנו שיתרום מאמר משלו לפרסום בחוברת מיוחדת זו. להלן תשובתו של הגרי"ד להזמנה זו (היא נכתבה במקורה בעברית, ובמקום שבו נתקטע הטקסט סומן הדבר ב‑[...]). יש להעיר כי בחוברת הנזכרת לעיל לא הופיע דבר מפרי עטו של הגרי"ד.

 

כ"ט במנחם אב, תשי"ז

[יום שני, 26 באוגוסט 1957]

ידידי הנכבד,

שלום וברכה!

קיבלתי את איגרתו. תשואות חן חן לו על הזמנתו להשתתף בגליון שנת העשור אשר הוא עומד להוציא לכבודה של ארץ ישראל. אשתדל, בעזרת ה', לעשות רצון אדוני.

אי אפשר לי לקבוע מסמרים להלכה למעשה מה יהיה משפט דבריי שבכתב ונושאם. אינני יודע במה אדון ובמה אטפל. על כל פנים, השאלה שהציע במכתבו (המטרידה גם את דעתי וגם את דעת הרבה בני תורה ודעה שבדורנו, אשר אינם נוהים אחרי השגרה והשטחיות), תמצא לה הד במסגרת מאמרי, ישיר או בעקיפין.

אני מסכים על ידו, כי ישנה דעה הלכתית שלישית שאינה מקבילה לא לדעת שתומי העין השוללים, וגם לא לסברת ההוזים המחייבים חיוב מוחלט - עד כדי זיהוי עם התכלית העליונה של הווייתנו ההיסטורית והעל‑היסטורית - את המדינה. דעה שלישית זו (שהלכה כמותה בכל מקום), אני מרשה לעצמי לנחש, תחייב את המדינה ותוקיר תקומתה והתמדתה מתוך חיבה והתמכרות, אבל לא תפריז על ההערכה יותר מדי עד כדי גלוריפיקציה והאלהה. מובן הדבר, כי חובתנו לנסח את תפיסתנו המסורתית במטבע הלכתית ברורה ומחוורת ולנקוט על פיה עמדה גלויה ותוקפנית בכל הבעיות הבוקעות ועולות בקשר עם הלכה זו. מובטחני, כי ניסוח כזה לא יפיק רצונם של הקיצונים משני הצדדים.

דרך אגב, הביטוי "יד ישראל תקיפה" לא חודש על ידי הרמב"ם; מקורו הוא בגמרא; עיין בבא קמא דף צז ופסחים דף ה.

ברם אל נסיח דעת מעקרון אחד. ליבון בעיית מדינת ישראל גנוז בפילוסופיה שלנו בכלל. אי אפשר לפתוח בסקירה היסטורית מעשית המושתתת על בסיס מקרי‑אינדיבידואלי כי אם במחקר הלכתי‑פילוסופי מופשט על עניין המדינה ומהותה בכלל. אם נשאל על אודות ערכה של מדינת ישראל, שנולדה בשנת תש"ח ומקומה במערכת ההלכה [...] הבעיה צריכה להתכוון, כאמור, כלפי השקפתנו המדינית. לכתחילה חייבים אנו לדון על המדינה כאידיאה כללית ולא כעובדה פרטית, ושלושה שלבים לדיון זה. (א) בשלב ראשון נשאל האם יודעת היהדות על דבר האידיאה של מדינה? האם מושג כזה קיים בתפיסת עולמנו? למשל, הרבה מן החוקרים היהודים הגרמנים חשבו את אידיאת המדינה כנטע זר בשדה ההלכה. (הנני מדבר כאן על אודות אידיאה של מדינה במהותה ההיסטורית‑פילוסופית ולא על עניין משטר ושיפוט, מלך ושרים.) (ב) אם נפרק בעיה זו בחיוב אז נגיע לשלב השני ונשאל האם חיבת היהדות למדינה היא [...] או אידיאלית, עובדתית או שאיפתית? האם היהדות התייחסה למדינה רק כאידיאה; באה כוחה של המצוי, בבחינת "לא דיברה תורה אלא כנגד יצר הרע", או אף הפכה אידיאה לאידיאל, מצוי לרצוי, ועובדה למטרה? היש בריאליזציה של אידיאת המדינה משום פעולה מוסרית‑אקסיולוגית [=ערכית]? (ג) אם הזיקה השאיפתית של היהדות למדינה תתכונן, ניתקל בדילמה חדשה בשלב השלישי: מהו מקומה של המדינה כאידיאל‑ערך במערכת הערכים שלנו? האם היא תופסת מקום בטבורה של המערכה כערך אוטונומי, או בפריפריה שלה כערך מותנה ותלוי? ועוד יש לשאול: האם היא קודש מקורי‑שורשי או רק קודש מותפס בתכלית עליונה המאצילה עליה הוד וחשיבות? וכאן אנו באים לשאלת השאלות: מהי תכלית החוויה ההלכתית המהותית שלנו [...] שאיפותינו וכמיהתנו התמידית עם הנצח הגדול [...] מהי מטרת המטרות שלנו? ואיך יכולה המדינה להשתלב בתכליתה?

מחקר כזה צריך להתבסס על מקורות ההלכה הנאמנים, ועל ידי דרישה וחקירה עמוקה עד כדי מיצוי התודעה ההלכתית בהזדקקותה לא רק לדין ולמשפט פורמליים כי אם גם להשקפות וערכים, שאיפות ודעות [...] המטאפיסי, טרנסצנדנטלי. בציטטות מאפלטון והגל וכיוצא בהם לא נצא ידי חובתנו, כיוון שאנחנו מעוניינים בתפיסת ההלכה המקורית ולא בחיקוי רעיונות ואידיאות. אמנם השוואה עם דעותיהם של חכמי אומות העולם חשובה לשם הבלטת הייחודיות שבגישתנו, אבל אל לנו להתעטף בטלית שאינה שלנו ואחר כך לחשוב שעל ידי זה אנו מבססים ומבררים את השקפתנו הדתית. רק אחר סיום מחקר כזה וניסוח יסודות הלכתיים פילוסופיים בהשקפתנו הפוליטית נוכל לגשת אל עצם הפרובלמה שהציג אדוני - מקומה בהלכה של מדינת ישראל, ונוכל ללכת מן הכלל אל הפרט ומן המופשט אל המקרי.

בדרישת שלום לבבית ובכבוד רב,

יוסף דוב הלוי סולוביצ'יק

 

מתוך הספר איש על העדה - בהוצאת ידיעות ספרים 

 

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • תלמידות מבני עקיבא תרמו צמותיהן עבור פאות לחולות סרטן

    תלמידות מבני עקיבא תרמו צמותיהן עבור פאות לחולות סרטן

    תלמידות אולפנת בנ"ע "חן במדבר" באר שבע, הסתפרו ותרמו את שיערן עבור פאות לנשים המתמודדות עם מחלת הסרטן.
    המשך לקריאה