מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

ענני כבוד בסוכות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

ענני כבוד בסוכות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

ענני כבוד בסוכות - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

בטעם מצות הישיבה בסוכה נאמר בתורה: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם" (ויקרא כ"ג) ונחלקו בגמ' (סוכה יא:) מהם אותם סוכות. ר"א אומר - ענני כבוד היו, ור"ע אומר - בסוכות ממש ישבו.

הנצי"ב בהעמק דבר (במדבר י, לד) כותב ששני מיני הסוכות היו אחד מעשה בני אדם, ואחד מעשה ניסים. כשחנו עשו סוכות ממש כדי לסוכך על עצמם, אבל כאשר נסעו, סוכך ה' עליהם בענני כבוד לבל יכם שרב ושמש שנא' "וַעֲנַן ה' עֲלֵיהֶם יוֹמָם בְּנָסְעָם מִן-הַמַּחֲנֶה" (שם).

 

נשאלת השאלה: מפני מה נבחר נס זה של ענני כבוד שהיו במדבר יותר מאשר שאר הנסים, כגון המן והבאר שניתנו לישראל כמו שאומרת הגמ' בתענית: ג' מתנות טובות ניתנו לישראל במדבר מן, באר וענני כבוד ?

בתירוץ השאלה כותב החיד"א (ברכי יוסף, תרכ"ה): מן ובאר היו דברים הכרחיים, בלעדם לא היו יכולים ישראל להתקיים במדבר. לעומתם, ענני כבוד אינם דברים שבהכרח, אותם נתן הקב"ה מתוך חיבה יתרה כדי לשומרם לבל יכם שרב ושמש, לכן נבחר דווקא נס זה המראה על החיבה היתירה של הקב"ה כלפי ישראל.

 

תירוץ נוסף כתב החיד"א, שמן ובאר נתנו לישראל לאחר תרעומת ומריבה ומזכירים גנותן של ישראל, אבל ענני הכבוד מזכירים שבחן של ישראל שנמשכו אחר הנהגת השי"ת כצאן אחר הרועה.

 

הגר"א בשיר השירים (א, ד) מסביר בעומק מדוע סוכות הוא זכר לענני הכבוד ומדוע דווקא מתחילים את סוכות ב- ט"ו תשרי ? כאשר חטאו ישראל בעגל נסתלקו ענני הכבוד ומשה עלה להר להתפלל על עם ישראל עד יוה"כ שנתרצה לו הקב"ה ונתן לו לוחות שניות. למחרת יוה"כ ציוה משה על מלאכת המשכן וזה היה בי"א בתשרי וכתיב "וְהֵם הֵבִיאוּ אֵלָיו עוֹד נְדָבָה בַּבֹּקֶר בַּבֹּקֶר" (שמות לו, ג)- ב' ימים, הרי י"ג בתשרי, ובי"ד בתשרי נטלו כל חכם לב ממשה את הזהב במניין ומשקל, ובט"ו בתשרי התחילו לבנות את המשכן ובאותו היום חזרו ענני הכבוד לישראל ולכן אנו עושים סוכות בט"ו בתשרי עכ"ל.

 

לפי"ז מובן היטב מדוע עושים סוכות זכר לענני כבוד - כי בחג הסוכות חזרו ענני הכבוד שעם ישראל אבד בחטא העגל.

לכן אנו אומרים בתפילה אַתָּה בְחַרְתָּנוּ מִכָּל הָעַמִּים אָהַבְתָּ אוֹתָנוּ וְרָצִיתָ בָּנוּ. - כנגד ג' הרגלים פסח, שבועות וסוכות. הבחירה - היא בחג הפסח שבה נבחרנו לעם ביציאת מצרים. אהבת אותנו - האהבה בחג השבועות שבו קבלנו את התורה. רצית בנו - זהו חג הסוכות שבו הקב"ה נתרצה למחול לנו על חטא העגל והשרה את שכינתו במשכן וחזרו הענני כבוד לישראל. בסוכות חזר הקשר הנצחי בין הקב"ה ובין עם ישראל לאחר חטא העגל, בו כביכול הקב"ה ניתק את שכינתו מתוכנו ועתה חזרו ענני הכבוד לשכון בתוכנו כבתחילה.

וזהו חג הסוכות - כנגד ענני כבוד, לא אלה שהיו במדבר, אלא אלה שחזרו בבנין המשכן בט"ו בתשרי.

 

 

 

 

לפי"ז מובן מדוע לא עושים זכר לנסים של המן והבאר אלא דוקא לנס של ענני הכבוד - שהופיעו בט"ו בתשרי בבנין המשכן. זהו גם הפירוש לפסוק "אַשְׁרֵי תִּבְחַר וּתְקָרֵב יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ" (תהלים סה, ה). ודרשו חז"ל: אַשְׁרֵי תִּבְחַר - זו הבחירה שהייתה בחג הפסח "אַתָּה בְחַרְתָּנוּ". וּתְקָרֵב - זהו חג השבועות "וְקָרְבֵנוּ מַלְכֵּנוּ לַעֲבוֹדָתֶךָ". יִשְׁכֹּן חֲצֵרֶיךָ -  זהו חג

 

הסוכות שחזרנו לשכון בחצרות ה' - זהו המשכן וענני הכבוד שחזרו לעם ישראל.

דפנות הסוכה הם שתי דפנות וטפח כמו יד המחבקת את האדם. ועל זה נאמר בשה"ש (ב, ו) "וִימִינוֹ תְּחַבְּקֵנִי" - הסוכה היא חיבוק של הקב"ה את עם ישראל והחזרת ענני הכבוד.

 

אנו אומרים בתפילת השחר: "אַהֲבַת עוֹלָם אֲהַבְתָּנוּ ה' אֱלֹהֵינוּ. חֶמְלָה גְדוֹלָה וִיתֵרָה חָמַלְתָּ עָלֵינוּ" - זה כנגד חג הסוכות שבו חמל הקב"ה על חטא העגל, "ויתירה" - זהו החזרת ענני הכבוד שבהם בא לידי ביטוי הקרבה המיוחדת של הקב"ה לעם ישראל.

 

הערה חשובה :

 כשהייתי תלמיד בישיבת כרם ביבנה ספגנו המון מראש הישיבה הרב גולדוויכט זצ"ל.

אחד הדברים היה לפני היציאה לחופשת סוכות.

אמר ראש הישיבה : "צריך לדאוג לכך שהאדם ישהה בסוכה בכל שעות היום והלילה . זכות גדולה ניתנת לנו בחג הסוכות , לשהות ב-"צילא דמהימנותא" – צילו של ה' , ואנו חייבים לנצל את הזכות הזו כמה שיותר. גם לגבי יציאה לטיולים , היציאה מותרת , אך לעשות השתדלות גדולה מאוד לא להגיע למצב שנאכל ונישן ללא סוכה , לתכנן את הטיולים בצורה כזו שבימים הללו – הישיבה בסוכה תהיה המרכז , גם בטיולים. לא לוותר על המצווה החשובה הזו ".

תלמידים רבים שואלים אותי לגבי הטיולים- "האם יש למטיילים דין של עוברי דרכים"?

התשובה  היא – לא!!!!

לנו יש ברירה , לנו יש יכולת לשבת בסוכה, אם יוצאים ליום ארוך לאכול רק פרות או ירקות ולא דברי מאפה או לחם.

שנצליח אי"ה לקיים את ימי הזכות הזו  ב ש ל מ ו ת  ומתוך שמחה גדולה כפי שנאמר על חג זה – "זמן שמחתנו"  !!!! 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה