מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

ערב פסח שחל בשבת - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

ערב  פסח  שחל  בשבת - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

ערב פסח שחל בשבת - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

כאשר ערב פסח חל בשבת אנו צריכים לשים לב לנוסח ברכת היום בתפילה בשבת ובחג. כידוע, בשבת אנו מסיימים "מקדש השבת" ובחג אנו מסיימים – "מקדש ישראל והזמנים". מדוע בשבת אנו לא מזכירים את ישראל ?? כדי לענות ננסה לתאר מה יקרה אם כל חכמי ישראל יחליטו לקיים את השבת ביום ראשון, האם ראוי שעם ישראל ישמעו להם ?? ברור שלא . באותה מידה לא ייתכן שיקדימו את השבת ליום שישי, גם אז לא נקבל את דעתם.

מדוע שלא ??

השבת היא במצב של "קביעא וקיימא" – קבועה ועומדת מששת ימי בראשית. כבר בששת ימי בראשית, מייד כששקעה השמש של היום השישי קבע ה' יתב' את יום השבת. לנו אין שום נגיעה בתאריך של השבת , כיוון שה' קבע יום זה – "ויכולו השמים והארץ וכל צבאם ויכל אלוקים ביום השביעי מלאכתו אשר עשה ויקדש את יום השביעי...". לנו אין שום אפשרות להזיז ימינה או שמאלה את השבת , ולכן לא מזכירים בכלל את ישראל כי בכל הנוגע לשבת זה אך ורק ה' יתב' , ולכן מסיימים את הברכה במילים – "ברוך אתה ה' מקדש השבת".

לעומת זאת על החגים נאמר – "אלה מועדי ה' אשר תקראו אותם במועדם". המילה "אותם" כתובה בלי ו' , ודרשו רבותינו "אתם" – אפילו שאתם שוגגים ואפילו מזידים ואפילו טועים , זאת אומרת אם נאמר שהיה צריך חודש אלול להיות 29 יום, ובית הדין הכריזו על אלול מלא – 30 יום , כך יהיה. מדוע ?? כי את החגים עם ישראל קובע.

לפי מה שהסברנו – קדושת השבת קבועה ועומדת מבריאת העולם והיא תמיד תחול בסוף כל שבוע, ללא שינוי. קדושת הזמנים – החגים נובעת מישראל ,שהם עורכים את קידוש החודש ובכך קובעים למעשה מתי יחולו החגים.

המצווה הראשונה עליה הצטוו ישראל היא – "החודש הזה לכם ראש חודשים" ( שמות י"ב – ב' )- קביעת החודשים נתונה לכם, אתם קובעים מתי יחול ראש החודש וממילא מתי יחולו החגים.

עד כאן הסברנו מהו ההבדל המשמעותי בין השבת לבין החגים.

ועכשיו – נוכל להתקדם צעד נוסף.

אנו רואים מזה שעם ישראל מקדשים את הזמנים של ראשי החודשים, שבעצם הזמן נתון בידם של ישראל, ישראל הם מעל לזמן.

עם ישראל הם בגדר – "אדוני הזמן" , הם קובעים את הזמנים, הם שולטים על הזמנים. עם ישראל לא רק ששולטים על הזמן , אלא הם מטביעים את חותמם על הזמן ומקדשים את הזמן.

בפסח – לא הייתה רק יציאת מצרים , אלא עם ישראל הפך להיות בני חורין – לא משועבדים למצרים ולא משועבדים לזמנים.

לכן ברור לנו מדוע בשבת אנו מסיימים את ברכת הקידוש – "ברוך אתה ה' מקדש השבת, ואילו בחגים – מקדש ישראל והזמנים.

שבת הייתה כבר במעמד בריאת העולם עוד לפני שהעם היהודי נוצר, אך החגים, כל הווייתם וקיומם הם תוצאה של תולדות העם היהודי.

האם יש הבדלים בתפילה בערב ??

בד"כ בשבת אחרי תפילת העמידה אנו אומרים "ויכולו השמים והארץ...." ותמיד אומרים בשבתות את ברכת "מעין שבע". שבת בה חוגגים את ערב פסח לא נאמר את ברכת "מעין שבע", מפני שהלילה הוא – ליל שימורים, לילה המשומר מן המזיקים. אם אין מזיקים לא זקוקים לברכת "מעין שבע", כי כל תקנת הברכה הזו היא לשמור מפני המזיקים.

הסבר : בתי הכנסיות בתקופת חז"ל היו לפעמים מחוץ לעיר והמזיקים היו מחוץ לעיר. כיוון שליל פסח נקרא "ליל שימורים" אין צורך בברכה הזו ולכן לא נאמר אותה.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה