מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

עשיית מצוה כשעבירה בצידה מסקנה מתוך סוגית 'נר חנוכה' - חנוכה תש"ע/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

עשיית מצוה כשעבירה בצידה מסקנה מתוך סוגית 'נר חנוכה' - חנוכה תש”ע/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

עשיית מצוה כשעבירה בצידה מסקנה מתוך סוגית 'נר חנוכה' - חנוכה תש"ע/ הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

אחד המוקשים הגדולים  המונחים לפתחו של כל אדם, זו התחושה שבעשיית מצווה כלשהיא האדם מקבל לגיטימציה לעשות דברים שעלולים או יכולים לפגוע באחר בין בגוף בין ברכוש. למשל, אדם הבונה סוכה
ולצורך כך משתמש בשטח ציבורי, כגון גינה ציבורית, ועל ידי כך הדשא הציבורי נהרס, האם מותר לו לעשות כן כשאין לו מקום אחר לעשות סוכה? מה דין חיילים, השומרים בישוב מסוים כל הלילה ותוך כך מלכלכים ומשחיתים שטח פרטי או צבורי?
ננסה לבחון זאת בסיוע ענין הלכתי הקשור לחג החנוכה. המשנה בסוף פרק "הכונס" במסכת בבא קמא [המסכת הנלמדת השנה בישיבה] מציגה בפנינו מחלוקת בין תנא קמא לרבי יהודה. האם חנווני שהניח נר חנוכה בחוץ לצורך קיום מצוות חג החנוכה, חייב על הנזקים שהנר הזה עלול לגרום, כגון אם עבר במקום גמל מלא פשתן וכתוצאה מכך  נשרף הפשתן? לדעת תנא קמא, החנווני חייב, ולא חילק תנא קמא בין נר חנוכה לנר רגיל, אלא החנווני נושא באחריות לכל מה שיקרה, אפילו שהמדובר בנר מצווה של חנוכה. לעומתו סובר רבי יהודה, שהחנווני שהניח נר חנוכה בחוץ פטור מלשלם את הנזק, משום שהרי מה שעשה לצורך מצווה עשה.
הרמב"ם בהלכות חובל ומזיק [פרק י"ד הלכה י"ג] פוסק כדעת תנא קמא - שכל מי שהניח נר בחוץ, אחראי למה שעשה וגם אם עשה על ידי כך מצווה, חייב לשמור שלא יזיק. וכך לשונו: "הניח החנווני נרו מבחוץ החנווני חייב אף בדמי פשתן, מפני שהניח נרו מבחוץ ואפילו נר חנוכה היה לו לישב ולשמור".
הרי ברור לדעת הרמב"ם, שעצם עשיית המצווה לא מקנה  לאדם שום זכות  לפגוע באחר ואם על ידי עשיית המצווה פגע בשני, צריך לשלם על כך. יש פה פסיקה מאוד משמעותית הבאה לומר,  שגם אם אדם עושה משהו חיובי כמצווה, עליו לשמור על עצמו שזו לא תהיה מצווה הבאה בעבירה ולא תהיה המצווה עילה לעשיית נזק לאחר.
ואף לשיטת רבי יהודה האומר שלכאורה בנר חנוכה לא צריך לשלם, שהרי הנחת הנר בחוץ נעשתה לצורך מצווה ועל בעל הגמל להיזהר בתקופת החנוכה שלא ינזק, לכאורה אפשר ללמוד מכאן לכל מעשה מצווה, שאין האחריות מוטלת על עושה המצווה אם משהו עלול להינזק מכך. ברם, מביא רבי בצלאל אשכנזי [בעל ספר שיטה מקובצת] בשם הרשב"א, שזה אמור רק לגבי נר חנוכה, שיש בו דין מיוחד של פרסומי ניסא, ובאותה תקופה על האחרים לקחת בחשבון שיש נרות דולקים ברשות הרבים, אבל אם עשה סוכה ברשות הרבים ליד פתח ביתו, אין לו רשות להזיק ואם הזיק, חייב. למדים אנו, שבחנוכה יש דין מיוחד.
מהאמור אפשר ללמוד, שאין מעשה מצווה מכשיר לעשות דברים הפוגעים ומזיקים. יש לשים לב לפרטים הקטנים, גם כשעוסקים במעשה גדול, כפי שלמדנו ממשה רבינו, שעל אף שהוטלה עליו שליחות גדולה של הוצאת עם ישראל ממצרים, בכל זאת הלך לבקש מחותנו יתרו רשות, מאחר שלא רצה לפגוע בכבודו ומשום הכרת הטוב על הכנסת אורחים שנהג בו.
בימים אלו של זיכרון הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה עמנו בימים ההם, כן יעשה עמנו בזמן הזה ואור חדש על ציון יאיר, אור של אמונה, אור של כבוד הדדי ושל כבוד הזולת, אכי"ר.
חנוכה שמח!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • התלמידים יחליטו אם להישאר בארץ או לחזור לצרפת

    התלמידים יחליטו אם להישאר בארץ או לחזור לצרפת

    משלחת תלמידים מישיבת בני עקיבא בית יהודה כפר מימון, חזרו ממסע בפולין. התלמידים, עולים מצרפת שלומדים בישיבה במסגרת תכנית מיוחדת שמסייעת להם להכיר וללמוד את פני החברה הישראלית. בתום לימודיהם, התלמידים מחליטים אם להישאר בארץ או לחזור לצרפת.
    המשך לקריאה
  • ”להגיד תודה למורים”

    "להגיד תודה למורים"

    מאות מורים מקצועיים השתתפו ביום עיון על התמקצעות בלמידה, בסיומו הוענקו אותות למורים מצטיינים.
    המשך לקריאה
  • איילת שקד השתתפה בערב ''יזמות חברתית'' באולפנית בני עקיבא ת”א

    איילת שקד השתתפה בערב ''יזמות חברתית'' באולפנית בני עקיבא ת"א

    אולפנית בני עקיבא בתל אביב קיימה ערב "יזמות חברתית", במהלכו הציגו התלמידות פטנטים ורעיונות שהגו והפכו למציאות על מנת ליצור חיבורים בין האוכלוסייה.
    המשך לקריאה