מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

עשרת הדברות חשיבותם והאם לעמוד בעת קריאתם - יתרו תשס"ח/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

עשרת הדברות חשיבותם והאם לעמוד בעת קריאתם - יתרו תשס”ח/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

עשרת הדברות חשיבותם והאם לעמוד בעת קריאתם - יתרו תשס"ח/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

לעשרת הדברות יש מעמד מיוחד. קוראים אותם שלש פעמים בשנה - בפרשת יתרו, בפרשת ואתחנן ובחג השבועות. על שלש דיברות מתוך העשר נכתבו שלש מסכתות שלמות בש"ס. נוהגים להעלות לקריאה את חשוב   הקהל.  יש   הקוראים  אותה
בטעם העליון עדות לחשיבותה המיוחדת.
הרמב"ם בפירושו למשנה על מסכת תמיד מגדיר את עשרת הדברות: "שהם עיקר הדת וראשיתו". בזמן  המקדש היו  הכוהנים  אומרים את עשרת הדברות לפני קריאת שמע משום חשיבותם המיוחדת. במסכת ברכות [דף י"ב] מספרת הגמרא שניסו להכניס מנהג זה גם מחוץ למקדש - בא"י ואף בסורא ובנהרדעא, אך בסופו של דבר נמנעו מכך מחשש שהמינים יפרשו זאת "שאין שאר התורה אמת" [רש"י שם].
לפני 700 שנה בעיר ברצלונה שבספרד, היה ניסיון נוסף להנהיג מחדש את אמירת עשרת הדברות לפני קריאת שמע כבימי המקדש, אבל רבי שלמה בן אדרת דחה זאת בתוקף  מהטעם הנזכר [תשובות הרשב"א סימן קפ"ד].
מאתים וחמישים שנה אחרי הרשב"א, העיד על עצמו רבי שלמה לוריא, הלא הוא המהרש"ל מגדולי חכמי לובלין, שהוא אומר את עשרת הדברות מידי יום אך לפני "ברוך שאמר" ומנמק זאת, שהאיסור לומר את עשרת הדברות הוא רק כדי לא להפסיק לפני קריאת שמע, אבל לפני ברוך שאמר קיימת דווקא חשיבות לומר "לכבוד התורה ולכבוד השם הנורא שעשרת הדברים חקוקים בלוחות מכתב אלוקים" [שו"ת מהרש"ל  סימן ס"ד].
רבי יוסף קארו פוסק להלכה, שיש לומר את עשרת הדברות מידי יום, אבל לא בציבור אלא ביחיד לפני התפילה [שו"ע או"ח, סימן א',ה], שהרי כל הגזירה והחשש שמא יאמרו "אין שאר התורה אמת" היה לומר זאת בציבור , אבל ביחיד אדרבה רצוי כן לומר.
רבי אלכסנדר סנדר שור, בעל ספר "תבואות שור", רצה לחלק בין זמן התלמוד שרבו בו המינים ולכן נאסר לומר את עשרת הדברות, לבין זמננו שאין כל כך הרבה מינים ורצוי כן לומר את עשרת הדברות.
מאידך גיסא, מצאנו אצל פוסק זמננו - רבי אליעזר וולדנברג, זצ"ל, שסיפר על כך שסילק מבית הכנסת שלו  הדפסות  מיוחדות  של עשרת הדברות  שהונחו שם כדי לזכות את הרבים באמירתם. הרב הסביר, שגם בימינו יש חשש שאנשים יתייחסו לעשרת הדברות אחרת משאר התורה. [שו"ת ציץ אליעזר חלק יד סימן א']
לפני מאות בשנים נשאל הרמב"ם, האם צריך לעמוד בקריאת עשרת הדברות או לא? וזה סיפור המעשה: בעיר מסוימת הנהיג הרב, שבעת קריאת עשרת הדברות הקהל יישב  ולא  יעמוד. הרב  הוכיח את  דבריו מכמה  מקורות, שהעיקר בהם הוא, שחכמים ביטלו את אמירת עשרת הדברות בזמן קריאת שמע מפני תרעומת המינים. הרב חשש, שאנשים יפרשו את העמידה בעשרת הדברות כאילו יש להם מעמד שונה משאר דברי התורה. לאחר תום כהונתו של הרב, הובא למקום רב ממקום אחר וזה דרש מאנשי הקהילה לעמוד בעת קריאת עשרת הדברות ולטענתו כך היה גם במעמד הר סיני. כ"כ טען הרב שכך נהגו בקהילת בגדד המעטירה. השאלה שהופנתה לרמב"ם היא מה עליהם לעשות, האם לשמוע לקול הרב החדש, או שמא להמשיך במנהג שבו נהגו כל השנים?
הרמב"ם ענה להם בצורה נחרצת, שאסור להם לשנות ועליהם להמשיך ולנהוג כפי שנהגו כל השנים. משמעות פסק ההלכה היא, שיש לשבת ולא לעמוד בגלל פרשנות מסולפת העלולה להינתן לעמידה בעת הקריאה. את טענת הרב החדש שכך נהגו בבגדד, דחה הרמב"ם מהטעם שמנהג שאינו ראוי אין צורך להעתיקו "וכי אם נמצא אנשים חולים לא נחליא הבריא מהם כדי שיהיו שווים" [תשובות הרמב"ם סימן רס"ג].
לפני כ- 250 שנה, נשאל החיד"א את אותה השאלה, האם לעמוד או לשבת בעת קריאת עשרת הדברות, וענה שחייבים לעמוד, משום שאין חשש שיחשיבו את עשרת הדברות יותר משאר התורה, שהרי כל שבת קוראים את פרשת השבוע וממילא מבינים שהכול חשוב, אלא שיש לעמוד מטעם של כבוד: "...היות שהם יסוד התורה ונכתבו בלוחות ואמרם הקב"ה לכל ישראל ויחרד כל העם... ורוצים לעשות איזה זכר לקום באמירתן". [שו"ת "טוב עין " סימן י"א].
לפני כ- 60 שנה, נשאל הרב משה פיינשטיין זצ"ל על ידי בנו בנדון שלפנינו, וענה לו שאפשר לעמוד ואין חשש לתרעומת המינים, משום שישנן עוד קריאות בתורה  שנוהגים  לעמוד  בהן,  כשירת  הים  בפרשת בשלח ובשביעי של פסח [שו"ת אגרות משה או"ח ד' סימן כ"ב].
הרב עובדיה יוסף שליט"א פוסק, שיש לשבת בקריאת עשרת הדברות ומדגיש שיש למחות במי שעומד וכ"ש אם יש שם תלמידי חכמים שיושבים בזמן הקריאה. [שו"ת יחווה דעת סימן כ"ט].
כמובן כל אחד ינהג בהתאם למנהג המקום בו הוא מתפלל בין עומדים ובין יושבים, תוך הפנמה של דברי המדרש לפרשת נשא פרשה י"ג, האומר שלמעשה בתוך עשרת הדברות כלולים כל תרי"ג מצוות והם נבחרו להיות ניתנים במעמד הר סיני, משום שכל התורה כולה כלולה בה, ויש אף המונים תרי"ג אותיות בעשרת הדברות.
ואסיים בדברי רבי שמחה בונים מפשיסחא, האומר שכל מחבר ספר כותב הקדמה לספרו. ומהי ההקדמה של בורא העולם לתורה? - "דרך ארץ קדמה לתורה". "דרך ארץ" במובן הרחב של המלה, שבא לידי ביטוי בעשרת הדברים שהם הכללים וההקדמה של כל התורה כולה.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לרגל שנת ה-80: הצגה לעובדי הרשת!

    לרגל שנת ה-80: הצגה לעובדי הרשת!

    הצגת החנוכה "גיבור" לעובדי הרשת בלבד! הצגה סוחפת, מצחיקה ומרגשת לכבוד חנוכה. לפרטים היכנסו >
    המשך לקריאה
  • לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא”ה סיימו את ”מסע מי-ם לעם”

    לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא"ה סיימו את "מסע מי-ם לעם"

    במסע צעדו התלמידים בעקבות הרב נריה זצ"ל שיצא מירושלים להקמה ולעשיה הגדולה שלו, לישיבת בנ"ע כפר הרא"ה - עשייה שהיא מהפכה.
    המשך לקריאה
  • אזכרתו של מו”ר הרב אברהם צוקרמן זצ”ל

    אזכרתו של מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

    אזכרה למו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל היום - יום חמישי, ט"ז בחשוון (14/11) בשעה 15:45 בבית העלמין כפר הרא"ה. הציבור מוזמן
    המשך לקריאה