מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פורים - חג עם מסר נצחי/ הרב משב צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

פורים - חג עם מסר נצחי/ הרב משב צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

פורים - חג עם מסר נצחי/ הרב משב צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

ישנה מחלוקת גדולה בין הרמב"ם לראב"ד, אילו ספרים יהיו ספרי הקודש וההוראה לעם ישראל לעתיד לבוא בימות המשיח.
לדעת הרמב"ם [סוף הלכות מגילה פ"ב הל' י"ח] "כל ספרי הנביאים וכל הכתובים עתידין ליבטל לימות המשיח חוץ ממגילת אסתר, הרי היא קיימת כחמשה חומשי תורה וכהלכות של תורה שבעל פה שאינן בטלין לעולם, ואע"פ שכל זיכרון הצרות יבטל שנאמר (ישעיהו ס"ה) כי נשכחו הצרות הראשונות וכי נסתרו מעיני, ימי הפורים לא יבטלו שנאמר(אסתר ט') וימי הפורים האלה לא יעברו מתוך היהודים וזכרם לא יסוף מזרעם".
כלומר, לפי דעת הרמב"ם, רק חמשה חומשי תורה, תורה שבע"פ ומגילת אסתר בלבד ישמשו כספרי לימוד בימות המשיח.

הראב"ד חולק עליו בלשון חריפה וקובע, שכל הנביאים והכתובים ימשיכו לשמש כספרי לימוד, גם לעתיד לבוא, אלא אם יחול שינוי במעמדם הציבורי של שאר כתבי הקודש, הרי מגילת אסתר תמשיך להיקרא בציבור. וכך לשונו של הראב"ד שם: "דבר הדיוטות הוא זה, כי לא יבטל ספר מכל הספרים, שאין ספר שאין בו למוד, אבל כך אמרו: אפילו יבטלו שאר הספרים מלקרות בהם - מגילה לא תבטל מלקרות אותה בצבור".

מקור דבריו של הרמב"ם הם מתוך הירושלמי [מגילה ע:]: "ר' יוחנן ורבי שמעון בן לקיש. רבי יוחנן אמר: הנביאים והכתובים עתידין ליבטל וחמשת ספרי תורה אינן עתידין ליבטל. מה טעמא? קול גדול ולא יסף. רבי שמעון בן לקיש אמר: אף מגילת אסתר והלכות אינן עתידין ליבטל. נאמר כאן קול גדול ולא יסף".
ויש לשאול, מדוע הרמב"ם קבע מאמר זה של רבי יוחנן וריש לקיש בספר ההלכה שלו? מדוע כל ספרי הנביאים יתבטלו? מה המייחד את מגילת אסתר שלא תתבטל? מדוע כל המועדים יתבטלו חוץ מחג הפורים?
לשאלות אלו נדרש גם הרדב"ז בספר שאלות-ותשובות שלו [סימן תרס"ו] ואף הוסיף תמיהה על כך, שלעתיד לבוא אם יתבטלו הכתובים וביניהם ספר תהילים, כיצד יאמרו שירה בזמן הקרבת הקורבנות? ועל כל אלו עונה הרדב"ז: "ומה שנראה לי בזה דברים כפשוטן, כי לימות המשיח הלימוד יהיה מפי הגבורה כאשר היה בימי משה רבינו ע"ה ולא יהיו שם ספקות והויות, אלא כך אמר פלוני משם פלוני עד מפי הגבורה, שנאמר 'וכל בניך לימודי ה' ' ולא יצטרכו אז ללמוד דבר מפי הקבלה שהם נביאים וכתובים, אלא הכל יהיה מבואר בחמשה סדרי תורה ולא יהיה דבר נלמד משום ספר כאשר היה קודם שנתנו. וזהו שאמר ר' יוחנן, הנביאים והכתובים עתידין ליבטל, שלא ילמדו מהם דבר זולת תורה שבכתב שממנה נלמד הכל וכל דקדוקי' מפי הגבורה. ובא ר"ל ואמר, אף מגלת אסתר והלכות אין עתידין ליבטל, הלכות לא יתבטלו, שאפילו בזמן שהיו לומדים מפי השמועה, היו כותבין הלכות והיו קורין להם מגלת סתרים מפני השכחה  וגם מגלת אסתר לא תתבטל, שכן אמרו במדרש: כל המועדים בטלים וימי הפורים אינם בטלים, שנאמר 'וימי הפורים האלה לא יעברו וגו'".

לדבריו, לעתיד לבוא הלימוד יהיה ישיר מפי הקב"ה ולא יהיה צורך להשתמש בדברי הנביאים. ומביא את דברי הרשב"א, שאף הוא נשאל על כך והשיב, שבימות המשיח יהיה כל כך טוב עד שלחגים ולמועדים לא תהיה כל משמעות, כי לא יהיה טעם להיזכר בצרות העבר - חוץ מפורים - שבו הייתה גזירת כליה טוטאלית על עם ישראל.
ואלו הם דבריו של הרדב"ז שם: "והרשב"א נשאל על זה וגם אני כתבתי על זה, כי ח"ו שיתבטלו המועדים, דהא כתוב 'לא תוסיף עליו ולא תגרע ממנו', אלא שבזמן ההוא תרבה הטובה והשמחה והמנוחה עד שיהיו כל הימים שווים אצל בני אדם, כאילו נתבטלו המועדים. אבל ימי הפורים יהיו נזכרים ונעשים אע"פ שאינם מן התורה, כי יהיו ישראל זוכרים הצער וכי נמכרו למיתה וכל מה שאירע להם באותו זמן. וזו היתה כוונת ר"ל דאמר, דמגילת אסתר אינה בטלה".

לענ"ד אפשר אולי ליישב את השאלות דלעיל בדרך נוספת. כל ספרי הנביאים עוסקים בלימוד אמונה וידיעת ה' בשיטת הנס, הכלי המרכזי לחינוך לאמונה נעשה באמצעות ניסים גלויים. כך עשה אליהו בהר הכרמל, כך נהג אלישע תלמידו וכך נהגו כל נביאי ישראל. להנהגה הנסית יש יתרון במידת ההשפעה החזקה והמיידית, אולם עם חסרון של אי-יכולת השפעה לטווח רחוק, כפי שקרה לעם ישראל אחרי הניסים הגלויים של קריעת ים סוף ומעמד הר סיני ובכל זאת חטאו בחטא העגל.
ברם, מגילת אסתר משדרת מסר שונה לחלוטין מאשר ספרי הקודש. לא עוד השגחה אלוקית על ידי ניסים, אלא הכל נראה טבעי לחלוטין, מקרה אחרי מקרה, השתלשלות של אירועים הנראים לגמרי שגרתיים אך מוליכים למהלך הכללי של גילוי רצונו של ה' בעולם. בימות המשיח, האמונה בהקב"ה לא תזדקק לשינוי בטבע, אלא המציאות הטבעית בעולם תעיד כאלף עדים על מציאותו יתברך.
לכן נפלאים דברי הרמב"ם, שלעתיד לבוא נלמד תורה שבכתב ותורה שבעל פה, כדי שנדע כיצד לחיות על פי דרכה של תורה, ודרכינו באמונה תהיה על פי 'מגילת אסתר', בדרך של התבוננות במציאות העולמית והבנה, שאין אדם נוקף אצבעו מלמטה אלא אם כן מכריזים עליו מלמעלה.
ברור אם כן, מדוע חג הפורים לא יעבור גם בימות המשיח מעם ישראל, הואיל וזהו חג בעל מסר נצחי, אשר מחדד את התביעה להתבונן ולהכיר את בורא עולם דרך המשקפיים של המציאות הטבעית ולא באמצעי הניסים כפי שפעלו הנביאים.
הגמרא מנסחת זאת במסכת ברכות יב: "תניא, אמר להם בן זומא לחכמים וכי מזכירין יציאת מצרים לימות המשיח? והלא כבר נאמר [ירמיהו כ"ג] הנה ימים באים נאום ה' ולא יאמרו עוד חי ה' אשר העלה את בני ישראל מארץ מצרים, כי אם חי ה' אשר העלה ואשר הביא את זרע בית ישראל מארץ צפונה ומכל הארצות אשר הדחתים שם!-אמרו לו: לא שתעקר יציאת מצרים ממקומה, אלא שתהא שעבוד מלכויות עיקר, ויציאת מצרים טפל לו".
לעתיד לבוא, נסי מצרים, שהם הציר המרכזי עליו סובבים כל המועדים, לא יהוו יותר גורם מרכזי בזיכרון הלאומי, אלא משהו טפל, וחג הפורים יתפוס את מקומו החשוב, משום המסר הנצחי שבו - מסר של אמונה והכרה במציאות האלוקית בעולם מתוך התבוננות טבעית של האדם בעולמו של הקב"ה. עולם שכל מה שמתרחש בו אינו במקרה.

חג פורים שמח 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה