מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פסח מצרים - בית ספר לערבות הדדית ולמשמעת לאומית - לפרשת בא/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

פסח מצרים - בית ספר לערבות הדדית ולמשמעת לאומית - לפרשת בא/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

פסח מצרים - בית ספר לערבות הדדית ולמשמעת לאומית - לפרשת בא/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

בפרשת בא אנו מוצאים ציווי אלוקי, הצופן בתוכו מסר חשוב מאין כמותו ובמיוחד לתקופתנו.
הקב"ה מצווה על בני ישראל, שייקחו להם בעשור לחודש "איש שה לבית אבות". שה זה יהיה למשמרת עד ארבעה-עשר יום לחודש ניסן ואז ישחטו אותו לקרבן פסח, כדברי הכתוב [שמות י"ב, ו']: "וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְשָׁחֲט֣וּ אֹת֗וֹ כֹּ֛ל קְהַ֥ל עֲדַֽת־יִשְׂרָאֵ֖ל בֵּ֥ין הָעַרְבָּֽיִם.
שונה "פסח מצרים" מ"פסח דורות". השוני בא לידי ביטוי במיוחד בהוראה לקחת אותו ארבעה ימים לפני הקרבתו, מה שאין כן בפסח לדורות, שחובת לקיחתו ביום הארבעה-עשר ולא קודם ועל כך   שואל רש"י במקום - "ומפני מה הקדים לקיחתו לשחיטתו ארבעה ימים מה שלא צווה כן בפסח דורות?"
ומביא רש"י את תשובתו של התנא הקדוש, רבי  מתיא בן חרש [מגדולי התנאים בדור השלישי, אשר מקום מנוחתו בכפר עילבון שבצפון ומהווה מקום עלייה לרגל למבקשים סגולה לריפוי עיניים משום צדקותו הגדולה בשמירת העיניים - עיין מדרש תנחומא פרשת חוקת סיפור מדהים בעניין]. רבי מתיא מסביר, שסיבת הקדמת לקיחת הקורבן ארבעה ימים, כדי שיעברו תהליך של הכנה לקראת הקרבת קורבן פסח, היות והיו שטופים בעבודה זרה ולא היה בידם מצוות כדי להיגאל, דאג הקב"ה שיהא בידם לקראת הגאולה שתי מצוות – 'דם פסח' ו'דם מילה'. את ה'מילה' עשו באותו הלילה של שחיטת קרבן הפסח ולמעשה היו צריכים לעבור תהליך של ניקיון רוחני מהעבודה הזרה. וזה לשון רש"י שם בהמשך - "הרי הוא אומר (יחזקאל טז ח) ואעבור עליך ואראך והנה עתך עת דודים, הגיעה שבועה שנשבעתי לאברהם, שאגאל את בניו ולא היו בידם מצות להתעסק בהם כדי שיגאלו, שנאמר (שם ז) ואת ערום ועריה, ונתן להם שתי מצות דם פסח ודם מילה, שמלו באותו הלילה, שנאמר (שם ו) מתבוססת בדמיך, בשני דמים, ואומר (זכרי' ט יא). גם את בדם בריתך שלחתי אסיריך מבור אין מים בו, ולפי שהיו שטופים בעבודה זרה אמר להם (פסוק כא) משכו וקחו לכם, משכו ידיכם מעבודה זרה וקחו לכם צאן של מצוה".

למדנו מדברי התנא רבי מתיא בן החרש, שכדי להיגאל לא די לעבור תהליך פיזי, אלא צריך הכנה רוחנית ושינוי מחשבה ממצב של 'עבד' ל'בן חורין' ולא להיות תלוי באדון בשר-ודם ולכן נזקקו לארבעת ימי הכנה וכריתת גט לעברם.

רבי מאיר שמחה מדווינסק [מגדולי רבני מזרח אירופה, שהלך לעולמו לפני כ-90 שנה, בעל ספר "אור שמח" על הרמב"ם ו"משך חכמה" על התורה], מוצא שני טעמים מקוריים שלא פג טעמם גם לימינו - מדוע הוקדמה לקיחת קרבן פסח במצרים.
הטעם הראשון הוא, מצבם הדחוק של בני ישראל העבדים, שרובם היו עניים מרודים, אשר צריכים להשיג בשר לצלי ומספרם היה להערכתו כשני מליון איש, הכוללים שש-מאות אלף גברים מעל גיל עשרים ומספר זהה של נשים ועוד ילדים ותינוקות. ומנין ישיגו כמות כזו של בשר? - על כן אומר רבי מאיר-שמחה, שגם במצבם העגום, היו הבדלי מעמדות וגם בתוכם היו אף אנשים עשירים. ולכן בדיוק כאן נכנס הציווי של 'משכו וקחו', כאשר הוקמו מסגרות חלוקה של בתי דין של שלשה [מכילתא ע"ג] ומה שקרה בפועל היה דבר נפלא, שהתפתחה בהם ערבות הדדית ונתינה מאלה שיש להם לאלה שאין להם.
ואלה הם דבריו הנפלאים של בעל ה'משך-חכמה': "...'משכו' - מי שיש לו, 'וקחו' - מי שאין לו. היינו, שהעשירים היו נותנים להם דמים [=כסף] והם היו לוקחים [=קונים] צאן..." ומדגיש בעל ה'משך-חכמה', שאין הדבר כל כך פשוט, משום "...שהאדם עוקר משכנו, הלא כל פרוטה יקר אצלו ובכל זה [=ובכל זאת ] יעשו צדקה גדולה להיות כל איש אוכל כל לילה בשר צלי".
 
דבריו המדהימים מלמדים אותנו, שגם בתנאי מצוקה, נצטוו לעזור איש לרעהו ולפתח בהם את כוח הנתינה והעזרה ההדדית. דבריו מזכירים לי את מה ששמענו מהרב סיני אדלר, רבה של אשדוד, שגם בגיא צלמוות היו גילויי גבורה של יחידים, כפי שהוא חש זאת על בשרו כשהיה ילד במחנה ההשמדה 'אושוויץ-בירקנאו' ובוקר אחד לפני היציאה לעבודה המפרכת, כשהוא רעב וכל גופו שבור ורצוץ, הושיט לו לפתע בחור בוגר את הפרוסה היחידה שהייתה לו ואמר לו - אתה זקוק לזה יותר ממני. אותו בחור לא הכיר אותו ולא ציפה לגמול על מעשהו.
אבל ברצוננו להתמקד בטעם השני שהביא רבי מאיר-שמחה, שיש בו היבט לאומי כללי .לדעתו, יש צורך לחנך את העם לחיות בסדר ומשמעת שלטונית, למרות שלא פעם נראה לנו,  שבעלי השררה אינם פועלים נכון, אבל כל זמן שהם המנהיגים - יש להישמע להוראות שלהם, עד שיוחלפו.
הסכנה הייתה, שברגע שתופעל מכת בכורות, יתקוממו הבכורים המצריים ויפתחו במרד כללי, כפי שאכן קרה, ואז בני ישראל שלא הורגלו למשמעת שלטונית, ימלטו לנפשם בצורה שאינה מאורגנת. וז"ל: "ההשגחה רצתה לעשותם גוי מצוין בנימוסיו ויהיו ראויים להנהגה מסודרת ומתנהגת תחת גדוליה ויכלו לעצור בעד מאווי לבבם ורסן תאוות נפשם וינהגו במשטר חזק...לכן כאשר ישתוקקו כולם להיות חופשיים...כל זמן שלא ישמעו מפי משה ואהרון ללכת בהסכם [=בהסכמת] פרעה, לא יזוזו ממקומם, וזה חינוך חזק לעצור ברוחם בעת הזאת ויהיו ראויים להנהגה נימוסית .." [משך חכמה בא, י"ב, ג']

במלים אחרות, מחדש רבי מאיר שמחה מדווינסק ואומר, כי ההוראה האלוקית לקחת את קרבן הפסח כמה ימים לפני כן, מטרתה להרגיל את בני ישראל למסגרת ממלכתית מסודרת ומאורגנת, שיש בה תהליכים, ולכן יש צורך להישמע להוראות כמו במקרה זה: לקחת שה, לשומרו עד ארבעה-עשר יום לחודש, לשחוט אותו, וכשיגיע ליל ה-חמשה עשר, כאשר ה' יכה את בכורי מצרים – לא יברחו בני ישראל לכל עבר, אלא יחכו עד שתינתן ההוראה לצאת ממצרים.

תובנה זו חשובה מאוד לימים הסוערים בהם אנו שרויים, כאשר לדאבון לב, לעתים מתרחש פיגוע רצחני בבני עמנו. יש כאלה החושבים שהם יודעים כיצד לטפל ולוקחים את החוק לידיים ובכך גורמים נזק גדול ופגיעה בכל סדרי החיים. אי אפשר לקיים מסגרת לאומית שכל אחד יעשה בה מה שהוא מבין, על כן למדנו מפרשה זו, שיש לכבד את מוסדות המדינה על כל שלוחותיה ולנהוג ב'הנהגה נימוסית' ובכך נזכה בע"ה להקריב את קרבן הפסח בבית מקדשנו במהרה בימינו.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה
  • פנימייה חדשה לתלמידי מכינת ”עוז שלמה”

    פנימייה חדשה לתלמידי מכינת "עוז שלמה"

    קומה חדשה, בחומר וברוח – פנימייה חדשה ויפיפייה שחנכנו לרווחת התלמידים, תרומת משפחת פיצוט'ו.
    המשך לקריאה