מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת אמור- קידוש ה' פרטי ולאומי/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

פרשת אמור- קידוש ה' פרטי ולאומי/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

פרשת אמור- קידוש ה' פרטי ולאומי/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

ישנה משמעות נוספת ומיוחדת בקריאת פסוקי פרשתנו, העוסקים במצוות קידוש השם, לאחר יום העצמאות השנה, בשבוע בו התרחש האסון הכבד של רעידת האדמה בנפאל, בו נספו אלפי אנשים, עשרות אלפים נפצעו ומאות אלפים נותרו חסרי גג  - "ונקדשתי בתוך בני ישראל".
אירוע מצער זה הוכיח פעם נוספת לנו ולעולם כולו, כיצד מדינה קטנה כישראל כואבת את כאב העולם, אינה עומדת מנגד אלא עושה הכול כדי לסייע לעם הנפאלי באסונו. משלחות של רופאים וחיילים מפיקוד העורף, יחידות חילוץ והצלה ומטוסים ענקיים עמוסים כל טוב בציוד רפואי ומזון יצאו לעזור ולסייע בשעה קשה זו. לא ידוע לי על מדינות ערב השכנות, המונות מיליוני אנשים, ששלחו משלחות הצלה ובהחלט אשמח אם אתבדה...
אין ספק, שיש כאן קידוש ה' גדול  לעיני כל העמים. וזאת לדעת, שיסוד חילול ה' וקידוש ה' הוא גם  מול העמים - "למה יאמרו הגויים אי-ה אלוקיהם" [תהילים קט"ו] וכן "למה יאמרו מצרים לאמור ברעה הוציאם להרוג אותם בהרים". התורה מיחסת חשיבות לְמה יאמרו הגויים, כדי שלא יהיה חילול ה'.
הנביא יחזקאל מדגיש, שעצם הימצאות עם ישראל בגלות הינו חילול ה' "וַיָּבוֹא אֶל הַגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁם וַיְחַלְּלוּ אֶת שֵׁם קָדְשִׁי בֶּאֱמֹר לָהֶם עַם ה' אֵלֶּה וּמֵאַרְצוֹ יָצָאוּ". והנביא ממשיך ואומר, שרחמיו של הקב"ה הם בגלל הנזק של חילול השם בהימצאות עם ה' בין הגויים "וָאֶחְמֹל עַל שֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלְּלוּהוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאוּ שָׁמָּה: לָכֵן אֱמֹר לְבֵית יִשְׂרָאֵל כֹּה אָמַר אֲדֹנָ-י ה' לֹא לְמַעַנְכֶם אֲנִי עֹשֶׂה בֵּית יִשְׂרָאֵל כִּי אִם לְשֵׁם קָדְשִׁי אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר בָּאתֶם שָׁם" והתרופה לאותו חילול ה' הוא קידוש ה', על ידי ביטול הגלות וקיבוץ הגלויות, כפי שממשיך הנביא שם: "וְקִדַּשְׁתִּי אֶת שְׁמִי הַגָּדוֹל הַמְחֻלָּל בַּגּוֹיִם אֲשֶׁר חִלַּלְתֶּם בְּתוֹכָם וְיָדְעוּ הַגּוֹיִם כִּי אֲנִי ה' נְאֻם אֲדֹנָ-י ה' בְּהִקָּדְשִׁי בָכֶם לְעֵינֵיהֶם וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם מִן הַגּוֹיִם וְקִבַּצְתִּי אֶתְכֶם מִכָּל הָאֲרָצוֹת וְהֵבֵאתִי אֶתְכֶם אֶל אַדְמַתְכֶם".
זכינו אנחנו מה שלא זכו דורות קודמים, לראות עין בעין בקבוץ גלויות ענק וזהו קידוש ה' גדול, כפי שהנביא יחזקאל ניבא אותו. ראוי להביא את דברי הרב צבי-יהודה קוק זצ"ל לטובת אלו אשר מסכימים לדברים אלו, אך מבקשים שנראה מנגד לצער כולנו את חילול ה' המתבצע בארץ ישראל, בין במצוות שבין אדם למקום ובין במצוות שבין אדם לחברו, מערכת המשפט ההולכת לפי ערכאות של גויים, ומערכת החינוך שחלקה מחנכת רחמנא לצלן לניתוק מתורה ומארץ ישראל. ר' צבי יהודה שואל על דברי רבי אבא בר זמינא בשם ר' הושעיה בירושלמי "גדול הוא קידוש השם מחילול השם.." (קידושין פרק ד' דף ס"ה טור ב' ה"א), לכאורה מה אומר לנו רבי אבא? הרי כל ילד יודע שקידוש ה' גדול יותר מקידוש השם? אלא לימד אותנו הרב צבי יהודה, שכאשר מצד אחד יש קידוש השם ומצד שני חילול ה', הרי המבט שלנו צריך להיות שקידוש ה' גובר על חילול ה'. המציאות המורכבת במדינת ישראל על הצללים שבה מתגמדת לעומת קידוש השם הגדול בעצם קיומה.
בהערת שוליים נאמר, שרבי אבא בר זמינא, שהיה בדור ראשון של אמוראים ותלמידו של רבי זירא, התנסה בעצמו במצוות קידוש ה' והיה מוכן למסור את חייו, כאשר שימש כחייט בביתו של גוי ברומי והלה איים עליו שיהרוג אותו אם לא יאכל בשר נבילה ורבי אבא סירב והיה מוכן למות, ואז אמר לו הגוי "מודע לך דאילו אכלת הווינא קטיל לך - או יהודיי יהודיי או ארמאי ארמאי" [=אני מודיע לך שאילו אכלת היית הורג אותך כי או שאתה יהודי יהודי או ארמי ארמי ] (ירושלמי שביעית פרק ד' דף ל"ה טור א' /ה"ב).
הבאנו פעם את דברי הגאון הרב מנחם זמבה הי"ד, מגדולי רבני פולין לפני השואה, אשר נספה בהפצצה על גטו ורשה בחג הפסח, נקבר בחצר ביתו ונמצא בשנת 1958 בחפירות ההצלה של הגטו וזכה והובא לקבורה בהר המנוחות. לווייתו היתה רבת משתתפים ובזמן ההלויה עמדה הכנסת דום לזכרו. הרב זמבה זצ"ל היה חבר מועצת גדולי התורה ואחד מענקי הדור ההוא, אשר לא היה "חשוד" בציונות, נשא נאום בכנסיה הגדולה של אגודת ישראל בשנת תרצ"ז, שלש שנים לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה ושם הסביר את מחשבת הציונות הדתית של שיבה לארץ ישראל, כקידוש ה' אחרי חילול ה' של הגלות. למרות התנגדותו לדרכה של הציונות הדתית, הגן ולימד סנגוריה על דרכה ואמר, שמטרתה של הציונות הדתית "לראות במהרה התכוננות מלכות ישראל מחמת גודל תשוקתם לקדש שם שמים לעיני העמים להראותם, כי אחרי שעברו אלפי שנים ועם ישראל נע ונד בארץ, עוד לא אבד שברו ועוד חיה יחיה".

 
זה המקום להזכיר את דבריו המיוחדים, בו התייחס לשאלות בוערות באותה תקופה, במיוחד על רקע התכנסות "ועדת פיל", שדנה בגורלה של ארץ ישראל וקבעה בשנת 1937 את חלוקת הארץ. הרב  מנחם זמבה זצ"ל נשא נאום חוצב להבות-אש נגד הניסיון לקרוע חלקים מארץ ישראל וכך אמר: "רק אנשים אשר להם העוז המר לקרוע גזרים מתורתנו התמימה והקדושה – הם-הם אשר ירהבו בנפשם לקרוע גם את ארצנו לגזרים. אבל אנחנו שומרי התורה וחרדים אל דבר ה' של תורה שבכתב ושבעל פה מראשו ועד סופו מוסרים נפשנו על כל אות ואות ועל כל מנהג שבישראל - בשום אופן לא נוכל להסכים לוותר אפילו על צעד ושעל אחד מארצנו הקדושה".
אין ספק, שלאחר שבעים וחמש שנים שבהם נאמרו הדברים ובוודאי לאחר השואה האיומה שהייתה אף היא חילול השם נורא וגבתה מחיר כבד מנשוא מהעם היהודי, עצם תקומתה של מדינת ישראל יש בה קידוש השם גדול מאוד, ובפרט שברוך ה' בעינינו אנו רואים את העוצמה הרוחנית, המדעית, הכלכלית והצבאית שאליה הגענו, והרי זהו באמת קידוש השם גדול מאוד. כמובן, שהתנהגותנו כאומה המשמשת כאור לגוים היא הקומה הנוספת שאליה צריך לשאוף. קידוש השם של האומה הישראלית נובע מקידוש השם של כל אחד ואחד מאתנו וזהו המבנה עליו יישען קידוש שמו הגדול.
לגבי מהות מצוות קידוש השם, יש בה שני אופנים. האחד, הוא הנכונות של האדם היהודי למסור את חייו ולמות על מנת לקדש את שמו של הקב"ה, כפי שהרמב"ם מסביר מהי מצוות קידוש ה' בספר המצוות, מצוות-עשה ט':
"המצווה התשיעית היא, שצוונו לקדש השם והוא אמרו (אמור כב) "ונקדשתי בתוך בני ישראל". וענין זאת המצווה אשר אנחנו מצווים לפרסם האמונה הזאת האמתית בעולם ושלא נפחד בהיזק שום מזיק. ואף על פי שבא עלינו מכריח...יבקש ממנו לכפור בו יתעלה לא נשמע ממנו אבל נמסור עצמנו למיתה... וזאת היא מצות קדוש השם, המצווים בה בני ישראל בכללם. רוצה לומר, מסירת נפשנו למות ביד האונס על אהבתו ית' ואמונת יחודו".
ברם, במצוות קידוש השם ישנו היבט נוסף ואולי גדול ומאתגר יותר ממסירות נפש חד פעמית - והוא לחיות על קידוש ה' , לאו דווקא במעשה גבורה, חד-פעמי וגדול ככל שיהיה, אלא יום יום ושעה שעה בהנהגה היומיומית, ללא זרקורים, כפי שהגמרא במסכת יומא (דף פ"ו.) שואלת: "היכי דמי חילול השם"? ואחרי שהגמרא מביאה מספר דוגמאות, כיצד נהגו האמוראים גדולי ישראל, כגון רב שכאשר קנה בחנות בשר, הקפיד על תשלום מיידי, כדי שלא יחשדו בו שאינו משלם וכן רבי יוחנן, שנחשב למרא דאתרא של ארץ ישראל, והקפיד שלא להסתובב ברחוב ארבע אמות בלא תורה ותפילין ועוד. אביי הגדיר זאת בצורה מאוד ברורה "שיהא שם שמים מתאהב על ידך, שיהא קורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים, ויהא משאו ומתנו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אשרי אביו שלמדו תורה, אשרי רבו שלמדו תורה. אוי להם לבריות שלא למדו תורה, פלוני שלמדו תורה - ראו כמה נאים דרכיו, כמה מתוקנים מעשיו, עליו הכתוב אומר ויאמר לי עבדי אתה ישראל אשר בך אתפאר. אבל מי שקורא ושונה ומשמש תלמידי חכמים ואין משאו ומתנו באמונה, ואין דבורו בנחת עם הבריות, מה הבריות אומרות עליו - אוי לו לפלוני שלמד תורה, אוי לו לאביו שלמדו תורה, אוי לו לרבו שלמדו תורה, פלוני שלמד תורה - ראו כמה מקולקלין מעשיו וכמה מכוערין דרכיו!".
במלים אחרות, מצוות קידוש ה' בפרשתנו כוללת גם את קידוש ה' הלאומי וגם את קידוש ה' הפרטי המשולבים זה בזה. רק על ידי קידוש ה' של כל יחיד ויחיד בקיום חיים של יושר, של קדושה וטהרה, יגדילו את קידוש ה' הלאומי, בחזרת עם ישראל לארצו ולמולדתו.
שבת שלום לכל עם ישראל ולבית הישיבה!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • עשו ואל תעשו לפני הבגרות במתמטיקה

    עשו ואל תעשו לפני הבגרות במתמטיקה

    לא משנה כמה למדתם ותרגלתם, הנה הדברים החשובים לדעת לפני הבגרות במתמטיקה שנכתבו על ידי ד"ר מרב הרץ מנהלת תיכון ומורה למתמטיקה באולפנת בני עקיבא אמנה בכפר סבא
    המשך לקריאה
  • אולפנת בני עקיבא באר שבע זכתה באולימפיידת החלל ע”ש אילן רמון

    אולפנת בני עקיבא באר שבע זכתה באולימפיידת החלל ע"ש אילן רמון

    לא פחות מ-226 בתי ספר מכל הארץ שמידי שבוע התמודדו עם אתגריים מדעיים ומחקריים. את המקום הראשון תפסו תלמידות אולפנת בני עקיבא "חן במדבר" מבאר שבע והן יקבלו מענק כספי לטובת פעילויות חברתיות.
    המשך לקריאה
  • זוכי תחרות הסיפור הקצר על שם אורי אורבך ז”ל

    זוכי תחרות הסיפור הקצר על שם אורי אורבך ז"ל

    הוענקו פרסים לזוכים בתחרות "לכל זמן ועט" - הסיפור הקצר על שם אורי אורבך ז"ל ביוזמת ישיבת בני עקיבא נחלים.
    המשך לקריאה