פרשת בא - המכות ולקחן - הרב מיכה ראש ישיבת בני עקיבא אור עציון

פרעה מלך מצריים מקשה את ליבו ובגלל זה המצרים לוקים בעוד ועוד מכות. וכולם תמהים: מדוע פרעה הקשה את ליבו? אחת התשובות למדנו מהאלשיך הקדוש.

במכת הערוב כשהגיעו החיות הרעות, הם פשטו בערי מצריים ועשו שמות בצאן ובבקר. אחרי שהמכה עברה, פרעה כנראה אמד את הנזקים וראה את "חצי הכוס המלאה" ואמר לעצמו: "לא נורא, יש עוד המון צאן במצריים כנראה שאלוקי ישראל לא הצליח לסיים את העבודה או לחילופין אלוהי מצריים הגנו על העם המצרי".

ואז הגיע מכת דבר, וגם היא חלפה ועדיין נשאר הרבה צאן שהמכה לא השיגה. וכן במכת הברד נשארו בחיים כל החיות והבהמות שהיו במכלאות ובבתים, ופרעה שוב נרגע...

טעותו היסודית של פרעה הייתה, שהוא דן כל מכה ומכה בפני עצמה ולא ראה, או אולי לא רצה לראות, את המכות כולן כמכלול אחד וכמהלך ארוך ומתמשך, ולכן עשה גם את "החשבון" של הרווח וההפסד אחרי כל מכה בנפרד ולא השכיל לראות את כל המכלול.

מנהיג אחר, שעל פי חז"ל היה בעבר מיועצי פרעה ולאחר מכן כהן מדין וחותן משה, הלוא הוא יתרו, ראה את המציאות של המכות בראייה אחרת, ראייה כוללת יותר. בתחילת פרשת יתרו שנקרא בעוד שבועיים בע"ה, התורה מספרת לנו: "וישמע יתרו את כל אשר עשה ה' למשה ולישראל עמו..." יתרו מתבונן במבט כוללני: "...את כל אשר עשה ה'..." ומבין את הנהגתו של הקב"ה.

הוא הבין שהקב"ה הותיר פליטה ממכת הערוב, כדי שיהיה לדבר במה לפגוע. והדבר הותיר פליטה, כדי שלברד יהיה במה לפגוע. במכת הברד מציע משה לפרעה ולמצריים להכניס את בעלי החיים הביתה. פרעה ומצריים חושבים שזה לטובתם אך תוכניותיו של הקב"ה הן ארוכות טווח, והמטרה הייתה להציל את הסוסים ממכת הברד כדי שלמצרים יהיו מספיק סוסים לרדוף אחרי בנ"י, להשיגם בים-סוף ולהיכנס למלכודת המוות בקריעת ים-סוף - "סוס ורכבו רמה בים".

אנו צריכים ללמוד מכך שבהנהגתו של הקב"ה את העולם, הוא מרחיק ראות ואנו לא תמיד מבינים את השלבים. וכשאנו מתבוננים בדברים שפוקדים אותנו, חייבים אנו לדעת כי אלו הם חלק ממהלך גדול יותר ולהאמין שאחריתו הוא בסופו של דבר לטובתנו.

שנזכה בע"ה כולנו לראות את מהלך החיים שלנו ושל ילדינו כתהליך ולהאמין שכל מה שקורה לנו הקב"ה מכוון לטוב ולמוטב.