מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת בא - השליטה בזמן | הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת בא - השליטה בזמן | הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת בא - השליטה בזמן | הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

המקור לכך שהאדם צריך לשלוט בזמן, נמצא במפורש בפרשת השבוע.

חשוב מאוד ללמוד זאת היטב , ולקרוא ולעיין בסיפור שהבאתי בסוף דבריי.

קדימה , נצא לדרך........................

 

בפרשת השבוע נאמר -  שמות פרק יב

(א) וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל מֹשֶׁה וְאֶל אַהֲרֹן בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם לֵאמֹר:

(ב) הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה:

(ג) דַּבְּרוּ אֶל כָּל עֲדַת יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בֶּעָשֹׂר לַחֹדֶשׁ הַזֶּה וְיִקְחוּ לָהֶם אִישׁ שֶׂה לְבֵית אָבֹת שֶׂה לַבָּיִת:

 

"החודש הזה לכם היא המצוה הראשונה שנצטוו ישראל" כך פותח רש"י את פירושו לתורה.

על כך יש לשאול - מה החשיבות של מצות קידוש החודש שהיא הראשונה ולא מצוה כללית יותר כמו "אנכי ה' אלקיך" או "ואהבת לרעך כמוך" שהוא כלל יותר גדול ויותר חשוב בתורה ?

ועוד יש לשאול, מדוע הקדימה התורה את מצות קידוש החודש למתן תורה עוד בהיות עם ישראל במצרים?

לכאורה אפשר לומר שמיד לאחר מצות קידוש החודש מצווה התורה את עם ישראל לקחת בעשור לחודש שה לבית אבות לקרבן פסח, ואם לא נדע מתי ראש חודש לא נדע מתי העשור לחודש, ולכן היה צריך לצוות על מצוות קידוש החודש כדי שנדע מתי יהיה העשירי לחודש.

אבל לפי המדרש אנו מוצאים ערך כללי יותר למצות קידוש החודש מאשר סידור הלוח העברי .

מובא במדרש (תנחומא בא יב): "החודש הזה לכם - למה הדבר דומה? למלך שהיה לו אורלוגין (מודד זמן), כיון שעמד בנו על פרקו אמר לו: בני, עד עכשיו אורלוגין זה בידי, מעכשיו מסור הוא לך, כך הקב"ה היה מקדש חודשים ומעבר שנים, כיון שעמדו ישראל אמר להם: עד עכשיו חשבונם של חודשים ושנים בידי, מכאן ואילך הרי הם מסורים לכם". ובצורה אחרת מתאר זאת המדרש: "אמר הקב"ה: משעה שבראתי את עולמי הייתי נושא משאוי, לחשב חשבונות של חודשים, מכאן ואילך הוא מסור לכם, לכם הוא מסור ואין אתם מסורים בידו".

 

מצוות קידוש החודש מתייחסת לשליטתו של האדם על ממד הזמן. הזמן הוא אחד משלושה דברים שהאדם אינו יכול להינתק מהם כל ימיו, ואלו הם: א. מקום ב. זמן ג. רצון.

חשיבותו של הזמן שהוא המסגרת שבה מגשים האדם את חייו, אולם העיקר הוא -האם האדם שולט על זמנו או שהזמן שולט על סדר יומו של האדם.

הנה בהיות ישראל במצרים כעבדים לפרעה הם לא היו אדונים על זמנם, שהרי העבד, לא רק שחייו מוכתבים על ידי אחרים אלא כל סדר יומו, קצב החיים והצורה שתינתן לחייו, כל אלו אינם בידו אלא נקבעים על ידי בעליו, ועל כן אין פלא שעם ישראל שקע במצרים במ"ט שערי טומאה למרות ששמר על זהותו היהודית. וכשעמד הקב"ה ליתן לעם ישראל תורה ומצוות ראה צורך להקדים להם עוד במצרים ולהודיע להם שהמצב שהם שרויים בו במצרים הפיך, ובניגוד למצבם במצרים מכאן ואילך הזמן יהיה מסור בידם, כמו שאמרו במדרש: "החודש הזה לכם - לכם הוא מסור ואין אתם מסורים בידו" (תנחומא ישן שם).

כל עוד שהאדם אינו בעלים על חייו אין מקום לצוות אותו בתורה ובמצוות. ולכן הידיעה הזאת הייתה צריכה להיאמר לישראל לפני שהם באים לקבל תורה במעמד הר סיני, שעד אז האומה תפנים את המסר הזה שמכאן ואילך זמניה בידה. 
ואכן הידיעה הזו שהאדם הוא השולט על הזמן ולא הזמן שולט על האדם, הייתה חשובה מאוד לדור יוצאי מצרים, אך היא נחוצה לא פחות לכל אדם ואדם, בכל עת ובכל תקופה. כי לא רק העבד אלא גם מי שבאופן פורמלי הוא בן חורין, גם מי שעתותיו בידו, גם אז הוא לא תמיד באמת בן חורין . הזמן הוא מסגרת החיים שניתנה לאדם במתנה מן השמים, והחיים הם יחידות של זמן, וכל תפקידו של האדם הוא לתת משמעות למסגרת הזמן שזכה בהן. וכאן מקומה של התורה והמצוות שהן המסייעות לאדם לממש בדרך נכונה את זמנו. והצורך של האדם לסיוע של התורה ושל המצוות הוא, כי האדם העומד לבדו מול המציאות הסובבת אותו מגשש באפלה, מתלבט ותוהה איך לעצב את הערכים ואורחות החיים הנכונים במציאות שהוא מצוי בה. אמנם פעמים רבות הוא מצליח לעצב בכוחות עצמו חלק מחייו, אם בתבונתו השכלית, אם בתחושתו המצפונית או בישרותו הטבעית של האדם. עם כל זאת עדיין האדם מועד לשגיאות ולטעויות אם מפני המוגבלות שאנו נתונים בה, אם באי היכולת להבחין בצורה מדויקת בין הטוב והרע, בין האמת והשקר.

לפי זה יפה עשתה התורה שהציבה בראש תרי"ג המצוות את מצוַת קידוש החודש, המצוה המדגישה את שליטתו של האדם על הזמן. שבלעדי השליטה הזאת אי אפשר לצוות את האדם בתורה ובמצוות.
 

משל חשוב להבנת ניצול הזמן .

יום אחד הוזמן מרצה זקן בבית ספר למנהל ציבורי בצרפת (אחד המוסדות היוקרתיים ביותר באירופה כולה) לשאת הרצאה על הנושא "תכנון זמן יעיל" בפני קבוצה של 15 מנהלים בכירים בחברות הגדולות ביותר בארה"ב. ההרצאה הייתה אחת מתוך חמש הרצאות ביום עיון שאורגן במיוחד עבורם. למרצה הוקצתה רק שעה אחת כדי להעביר את החומר.

בעמדו לפני חברי קבוצת האליטה המנהלית הזו, שהיו מוכנים לרשום כל מילה שתצא מפי המומחה המפורסם, העביר המרצה הזקן את מבטו ביניהם, אחד אחד, באיטיות, ולאחר מכן אמר: "אני עומדים לערוך ניסוי".

מתחת לשולחן שהפריד בינו לבין מאזיניו הוציא המרצה מיכל זכוכית גדול והניחו בעדינות לפניו. אחר כך הוציא מתחת לשולחן כתריסר אבנים, כל אחת בגודל של כדור טניס, והניחן בעדינות, אחת אחת, בתוך המיכל. כאשר התמלא המיכל לגמרי ולא ניתן היה להוסיף עוד אבן אחת, הרים המרצה את מבטו באיטיות אל תלמידיו ושאל: "האם מלא המיכל?". כולם השיבו "אכן".

המרצה המתין מספר שניות והוסיף: "האמנם?".

ואז שוב התכופף והוציא מתחת לשולחן כלי מלא אבני חצץ. בקפדנות שפך את החצץ מעל לאבנים הגדולות עד שירדו לתחתית המיכל. שוב הרים המרצה הזקן את מבטו אל הקהל ושאל: "האם המיכל מלא?". עתה החלו להבין מאזיניו המבריקים את כוונתו. אחד מהם השיב: "כנראה שלא". "נכון", ענה המרצה הזקן.

חזר והתכופף והפעם הוציא מחת לשולחן סיר מלא בחול. בתשומת לב שפך את החול אל תוך המיכל. החול מילא את החלל בין האבנים הגדולות ובין החצץ. פעם נוספת שאל המרצה את תלמידיו: "האם מלא המיכל?". הפעם, ללא היסוס ובמקהלה, השיבו התלמידים המחוננים: "לא". "נכון", השיב להם המרצה הזקן. וכפי שציפו תלמידיו רבי היוקרה והעוצמה, הוא נטל את כד המים שעמד על השולחן ומילא בהם את המיכל עד לשפתו. המרצה הזקן הרים את מבטו לקהל ושאל: "איזו אמת גדולה יכולים אנו ללמוד מניסוי זה?"

בחושבו על נושא ההרצאה השיב אחד הנועזים והזריזים שבין המאזינים: "אנו למדים שככל שהיומן שלנו נראה לנו גדוש בהתחייבויות, אם באמת מתאמצים תמיד ניתן להוסיף עוד פגישות ועוד מטלות".

"לא", השיב המרצה הזקן. "האמת הגדולה שמוכיח לנו הניסוי היא זו: אם לא מכניסים למיכל קודם כל את האבנים הגדולות, לעולם לא נוכל להכניס את כולם אחר כך". דממה עמוקה השתררה באולם, כאשר כל אחד מנסה לתפוס את מלוא המשמעות של דברי המרצה.

הזקן התבונן בשומעיו ואמר: "מהן האבנים הגדולות בחייכם? בריאותכם? המשפחה? ידידכם? הגשמת חלומותיכם? לעשות מה שאתם באמת אוהבים? להילחם למען מטרה נעלה? להינפש? לקחת זמן לעצמכם? משהו אחר?.

מה שחייבים לזכור הוא שחשוב ביותר להכניס קודם כל את האבנים הגדולות בחיינו, כי אם לא נעשה זאת, אני עלולים לפספס את החיים. אם ניתן עדיפות לדברים הקטנים יתמלאו החיים בדברים הקטנים ולא יישאר די מהזמן היקר שלנו כדי להשיג את הדברים החשובים בחיים. משום כך לעולם אל תשכחו לשאול את עצמכם את השאלה: "מהן האבנים הגדולות בחיי? וכאשר תזהו אותן, תכניסו אותן ראשונות למיכל החיים שלכם".

בתנועת יד ידידותית בירך המרצה הזקן את מאזיניו ויצא באיטיות מן האולם.

 

 

 

 

 

ומהו המסר לעצמנו ?

אנו נמצאים בישיבה , בתקופה היפה והטובה של החיים. כרגע לנו- לבנים ולנו היקרים אין טרדות זמן, אין בעיות משפחה ופרנסה , אין בעיות כבדות שמלחיצות אותנו . זהו הזמן שכולנו חייבים לתכנן את הזמן נכון , לעשות דברים משמעותיים ולא להתעסק בדברים הקטנים.

 

אם כל אחד יפנים את המסר באופן מיידי – ירוויח ובגדול !!!!!!

 

 

דבר תורה נוסף – חשוב וקצר :

ה' יתב' מכה במצרים מכה אחר מכה: דם, צפרדע, כינים, ערוב...אך "ויחזק לב פרעה ולא שלח את בני ישראל...ויאמר ה' אל משה בא אל פרעה..." . היה צריך  לומר בפסוק  : 'לך אל פרעה' ... ?

מתרץ בעל ה'שפת אמת' : הקב"ה מרגיע את משה לקראת השליחות הקשה למלך מצרים : "בא"- בוא איתי, ושנינו יחד נלך אל פרעה. אומר דוד המלך: "גם כי אלך בגיא צלמוות לא ארע רע כי אתה עימדי" - אתה איתי.

אין דבר כזה יהודי בודד או יהודי תקוע. לא יכול להיות. הרבה צרות הופכות לשמחות והרבה דאגות נעלמות כשבאים באמונה שה' איתי , לטוב ולרע, לכאב ולשמחה.

 

מסופר סיפור שנראה לי שאתם מכירים אותו : אדם חלם שהוא הולך על שפת הים, מטייל על שפת הים. בשמיים הבזיקו תמונות מתוך חייו, ובתמונות הבחין בעקבות של שני זוגות רגליים. כשהביט על העקבות שבחול, הבחין כי פעמים רבות בתקופות האומללות של חייו נראה רק זוג אחד של פסיעות.שאל האדם : 'אלוקים, אמרת לי שכשאחליט ללכת אחריך תלך איתי לאורך כל הדרך, והנה, בתקופות הכי קשות בחיי, צעדתי לבד'. השיב האלוקים: 'בני, אני איתך לעולם ולא אעזבך. בתקופות שסבלך היה רב, לא היו אלה עקבותיך שלך, אלו היו עקבותיי שלי כשנשאתי אותך על כפיי'. אתה נמצא עכשיו בחושך, מרגיש כ"כ לבד, עובר משברים וגם קשיים, עליות וירידות,

אך תזכור , בימים ובשעות הקשות אני נושא אותך על כפיי , לא נותן לך להתמודד לבד בשעות קשות אלו .

שלמה המלך אומר : "הנה זה עומד אחר כותלנו משגיח מן החלונות, מציץ מן החרכים". הקב"ה נמצא אחר הכותל, משגיח עלינו ממרום, בוחן איך כל אחד מאיתנו מתנהג . החיים הם לא כמו בסרט, ולא משחק ילדים מלא בהרפתקאות. בחיים יש ניסיונות, ואומר  לך הקב"ה: " רק טיפה מאמץ, השתדלות קטנה ואהיה בעזרך". אף פעם לא אשאיר אותך לבד .......... "בא אל פרעה" – בא איתי .

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • אזכרתו של מו”ר הרב אברהם צוקרמן זצ”ל

    אזכרתו של מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

    אזכרה למו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל היום - יום חמישי, ט"ז בחשוון (14/11) בשעה 15:45 בבית העלמין כפר הרא"ה. הציבור מוזמן
    המשך לקריאה
  • בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    שרה פרייליך ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון. בעבר היא ביקשה שביום הלוויתה לא ישכחו אותה. תלמידות אולפנת הדר גנים התייצבו.
    המשך לקריאה
  • בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית ”ידידיה” של מרכז יב”ע

    בית שמש: נחנכה המכינה הקדם צבאית "ידידיה" של מרכז יב"ע

    ראש עיריית בית שמש, ד"ר עליזה בלוך, חנכה היום את מכינת "ידידה"מרכז ישיבות בני עקיבא בעיר: "המטרה מבחינתנו היא לעודד צעירים להיות בבית שמש"
    המשך לקריאה