מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת בא - מטהו של משה ומשמעותו הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת בא - מטהו של משה ומשמעותו הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת בא - מטהו של משה ומשמעותו הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

בפרשיות 'וארא' ו'בא', מספרת התורה, בכמה הזדמנויות, על מטה משה ואהרון. באופן כללי, בכל פעם שמוזכר המטה נראה, כי ישנה התייחסות לשאלה באיזה מטה מדובר. ברם, כאשר מתבוננים ומעיינים בפסוקי התורה, המזכירים את המטה, נראה כי הדברים אינם כה פשוטים, ובמקרים מסויימים, אף מתעוררות שאלות קשות, באשר לזיהויו של המטה.

ברצוננו לבחון את אחת הפרשיות בעניין זה.

בספר שמו, פרק ז', כתוב:

ח " ויאמר יקוק אל משה ואל אהרן לאמר:
ט כי ידבר אלכם פרעה לאמר תנו לכם מופת ואמרת אל אהרן קח את מטך והשלך לפני פרעה יהי לתנין:
י ויבא משה ואהרן אל פרעה ויעשו כן כאשר צוה יקוק וישלך אהרן את מטהו לפני פרעה ולפני עבדיו ויהי לתנין:
יא ויקרא גם פרעה לחכמים ולמכשפים ויעשו גם הם חרטמי מצרים בלהטיהם כן:
יב וישליכו איש מטהו ויהיו לתנינם ויבלע מטה אהרן את מטתם:
יג ויחזק לב פרעה ולא שמע אלהם כאשר דבר יקוק:
יד ויאמר יקוק אל משה כבד לב פרעה מאן לשלח העם:
טו לך אל פרעה בבקר הנה יצא המימה ונצבת לקראתו על שפת היאר והמטה אשר נהפך לנחש תקח בידך:
טז ואמרת אליו יקוק אלקי העברים שלחני אליך לאמר שלח את עמי ויעבדני במדבר והנה לא שמעת עד כה:
יז כה אמר יקוק בזאת תדע כי אני יקוק הנה אנכי מכה במטה אשר בידי על המים אשר ביאר ונהפכו לדם:
יח והדגה אשר ביאר תמות ובאש היאר ונלאו מצרים לשתות מים מן היאר:
יט ויאמר יקוק אל משה אמר אל אהרן קח מטך ונטה ידך על מימי מצרים על נהרתם על יאריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים:
כ ויעשו כן משה ואהרן כאשר צוה יקוק וירם במטה ויך את המים אשר ביאר לעיני פרעה ולעיני עבדיו ויהפכו כל המים אשר ביאר לדם".

בפסוקים הללו, ניתן להעלות מספר קושיות, ברם, הקושי העיקרי, המתעורר למקרא פסוקים אלו, מצוי בפסוקים י"ט –כ'. מפסוקים אלו עולה, לכאורה, כי אהרון הוא המכה במימי היאור ההופכים לדם, על אף ששמו של אהרון איננו מופיע במפורש ליד המילים: "וירם במטה ויך את המים...".
אמנם, דברים אלו עולים, בקנה אחד עם דברי המדרש בשמות רבה פרשה י' המפורסמים (מופיע גם ברש"י):

" ויאמר ה' אל משה אמר אל אהרן - אמר רבי תנחום: למה לא לקו המים על ידי משה? אמר לו הקדוש ברוך הוא: המים ששמרוך כשהושלכת ליאור, אינו דין שילקו על ידך. חייך לא ילקו אלא על ידי אהרן".

וכן מופיע במדרש תנחומא סי' י"ד:

" ומפני מה לקו המים והעפר על ידי אהרן? שכך כתיב: 'אמור אל אהרן קח מטך וגו'. אמר רבי תנחום: אמר לו הקדוש ברוך הוא למשה, המים ששמרוך בשעה שהושלכת ליאור, ועפר שהגין עליך כשהרגת את המצרי, אינו דין שילקו על ידיך. לפיכך לקו על ידי אהרן".

אמנם, ראשית יש להסביר, מה פשר השאלה העולה במדרש תנחומא: " ומפני מה לקו המים והעפר ע"י אהרון?" וכי יש סיבה שילקו דווקא ע"י משה ולא ע"י אהרון?
לפי דברינו לעיל נראה, כי הדברים מסתדרים, שהרי דווקא משה נצטווה לעשות את האותות ולא אהרון ולכן עולה השאלה: מדוע אהרון ולא משה?

משני מדרשים אלה עולה, כי הסיבה לכך שהיאור לקה ע"י אהרון ולא ע"י משה היא בשל העובדה שהמים והעפר שמרו על משה ואין זה נאה שמשה יכה באמצעותם את המצרים, שהרי תהיה זו כפיות טובה מצידו של משה.

ברם, עובדה זו אינה מסתדרת עם מקור אחר, המופיע בהמשך, בספר שמות פרק י"ז פס' ה', בסיפור מי מסה ומריבה:

ג " ויצמא שם העם למים וילן העם על משה ויאמר למה זה העליתנו ממצרים להמית אתי ואת בני ואת מקני בצמא:
ד ויצעק משה אל יקוק לאמר מה אעשה לעם הזה עוד מעט וסקלני:
ה ויאמר יקוק אל משה עבר לפני העם וקח אתך מזקני ישראל ומטך אשר הכית בו את היאר קח בידך והלכת".

העובדה העולה מפסוק זה היא, כי משה היה זה שהכה ביאור, וא"כ הקושי הוא כפול ומכופל, שהרי גם לפי פסוקי התורה ראינו, שאהרן היה זה שהכה ביאור וגם מדברי המדרשים עולה, כי הסיבה לכך שאהרון היכה ביאור (ולא משה) היא בגלל שמשה נהנה מן היאור. כיצד, א"כ, מסתדרים הדברים?

זאת ועוד, כאשר מעיינים ברש"י לפסוק זה, נראה כי שאלה זו איננה מטרידה אותו כלל, אלא שרש"י (וכן מפרשים נוספים, כדוגמת הרמב"ן שם) עומד על מטרת השימוש במטה במקרה זה, וכך מבאר שם:

"ומטך אשר הכית בו את היאור. מה תלמוד לומר: 'אשר הכית בו את היאור'? אלא שהיו ישראל אומרים על המטה שאינו מוכן אלא לפורעניות: בו לקה פרעה ומצרים כמה מכות במצרים ועל הים, לכך נאמר: 'אשר הכית בו את היאור', יראו עתה שאף לטובה הוא מוכן".
לדעת רש"י, מטרת השימוש במטה כאן היא להראות לבנ"י, כי כשם שהמטה מכה והופך מים לדם, הוא אף מסוגל להוציא מים טובים מצור החלמיש, ולכן נאמר: 'אשר הכית בו את היאור'.

נראה, כי התשובה לשאלה זו, מצויה בדברי הגמרא במס' סנהדרין דף צ"ט ע"ב:
'
" אמר רבי אבהו: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה, שנאמר: 'ומטך אשר הכית בו את היאר'. וכי משה הכהו? והלא אהרן הכהו? אלא לומר לך: כל המעשה את חבירו לדבר מצוה, מעלה עליו הכתוב כאילו עשאה".

נמצא, א"כ, כי מטרתה של התורה בכך שהוסיפה את המילים: 'אשר הכית בו את היאור' היא ללמדנו, כי כל מי שמשכנע את חבירו לעשות מצוה, נחשב לו הדבר כאילו עשה את המצווה בעצמו.

עד כאן עסקנו בשאלה אחת מתוך שלל הקשיים, המופיעים בפסוקים, בעניין מטהו של משה.
בהביאנו את המקור הבא, ברצוננו לעסוק בזיהויו העקרוני של מטהו של משה ומטרתו.

המדרש בילקוט שמעוני, במדבר פרק כ', העוסק בזהותו של מטהו של משה מציין:  

" קח את המטה. זה שאמר הכתוב: 'מטה עוזך ישלח ה' מציון' - זה המטה שהיה ביד יעקב אבינו שנאמר: 'כי במקלי עברתי'. והוא המטה שהיה ביד יהודה שנאמר: 'חותמך ופתילך ומטך אשר בידך'. והוא היה ביד משה שנאמר: 'ואת המטה הזה תקח בידך'. הוא היה ביד אהרן שנאמר: 'וישלך אהרן את מטהו'. והוא היה ביד דוד שנאמר: 'ויקח מקלו בידו'. והוא היה ביד כל מלך ומלך עד שחרב בית המקדש. וכן עתיד אותו המטה לימסר למלך המשיח, וכן עתיד לרדות בו את אומות העולם, לכך נאמר: 'מטה עוזך ישלח ה' מציון".

מדברי המדרש עולה, כי מטהו של משה אינו המטה של משה מתחילת ברייתו. מטה זה עבר מיעקב אבינו, דרך יהודה, דרך משה רבינו עד שעתיד להגיע להיות מטהו של המלך המשיח. המטה, א"כ, הינו סמל המשמש את המנהיג שבאותו הדור. נראה, כי פירושה של המילה מטה הוא זה שיכול להטות. במטה יש את הכוח להטות את העם ולהובילו לכיוון החיובי. פירוש זה מתיישב יפה עם פירושו של רש"י בעניין המטה בפרק י"ז, שהרי המטה מוכן לפורענות, כשם שהוא מוכן לדברים טובים. כלומר, יש באפשרותו להטות את הכף לכאן או לכאן.
כאשר אהרון מכה את היאור ועושה זאת בשליחותו של משה, כאמור לעיל, חשוב להבין, כי אהרון עושה זאת לא רק בשליחותו של משה אלא בשליחותם של כל אלה שהמטה היה ברשותם עוד קודם לכן.
על פי המדרש לעיל, ניתן אולי לומר, שהמטה של משה איננו בדיוק אותו המטה מאז יעקב אבינו, אבל את ההשראה והכוח שקיים במטהו של משה, שאב משה ממטהו של יעקב עד מטהו של המלך המשיח.
לכן, אין קושי כה גדול במילים: 'ומטך אשר הכית בו את היאור', כי אין משמעות לאופן הפיסי של ההכאה אלא שהשאלה היא, מכוחו ומזכותו  של מי באה ההכאה. לכן ברור הוא, שעל אף שאהרון הוא המכה בפועל, בשל הסיבות שהוזכרו במדרשים, הרי ברור הוא שאהרון מכה ביאור מכוחו ובזכותו הגדולה של משה רבינו, אשר שואב את כוחו וזכותו במטה מיעקב אבינו.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה