פרשת בא/הרב מאיר טויבר, ראש ישיבת בני עקיבא נתיב מאיר

אם תרצה לנגוע בסוד נצחיותה של אומתנו , אם תשאל את עצמך מהו שיקוי הפלאים אשר טמון בקרבו של עם נצח, אל תחפשו בכיכר העיר, בקולות רעש וצלצולים של הנפת דגלים גדולים ורעשניים, של עצרות עם או של צחצוחי חרב כיבוש ומלחמה .
הכנס נא אל הבית פנימה, אל שולחן השבת, אל שולחן ליל הסדר, הטה אוזנך לשמוע את שיחת האב לבניו ובנותיו את תורת האם היהודייה לצאצאיה, את הדרת כבוד הזקנים הנוכחת כל כך , את סיפורי הסב והסבתא לנכדיו ונכדותיו , ניניו ונינותיו – ושם תמצא את הסוד . סוד שרשרת הזהב הרתוקה בפז וזהב שכל דור אוחז אותה בידיו ומשרה מברכותיו על צאצאיו . "משם רועה אבן ישראל" אב"ן – סוד אב ובן , אבן היסוד לבניין האומה היא הבניין המופלא הזה .
עומק זה גלוי היה לפני פרעה מתחילת גזרותיו – "כל הבן הילוד היאורה תשליכוהו" מצווה הוא על כל עמו. וכנגדו מגיע משה ומכריז ואומר "בני בכורי ישראל" . שיח של אבות ובנים לפנינו, אשר הולך ומתעצם ככל שהמכות ניתכות על ראשי המצרים – "לא כן לכו נא הגברים ועבדו .. כי אותה אתם מבקשים" . פרעה מנסה בכל כוחו לעצור את המפגש החי סביב הקודש שנוצר דוקא ממפגש אבות ובנים, שהרי, עבודה דתית, אומר הוא, לא קשורה אל המשפחה – לכו ועבדו עבודה ללא הבנים. ומשה מתעקש – "בנערינו ובזקנינו נלך בבנינו ובבנותינו כי חג לה' לנו" – משה מגדיר כאן הגדרה מופלאה, חג ה', כינוס של קודש אינו טקס אלא – חיי משפחה יהודית הפונה אל מול הקודש – את זה אנו מבקשים. ופרעה שחכם היה – מתעקש, כל כך מתעקש עד ששיא המכה שהוא מקבל מידה כנגד מידת עומק כוונותיו – מכת בכורות – הבנים. ואכן אנו יוצאים ממצרים כשבין הצווים הראשונים – "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל" .
ולכן לדורות בערב הזה, ברגעים הללו המיוחדים של הווצרות האומה – נפגשת המשפחה יחד, לא בכיכרות ובחגיגיות המוניות, לא בדרשות בבתי המדרשות ואפילו לא בעבודת קודש נאצלת ככל שתהיה, של היחיד – כי אם בצווי הכל כך ייחודי – "והגדת לבנך ביום ההוא בעבור זה" – בעבור זה שבכל דור ודור, גם בעת אורה וגם בעת צרה, בארמונות פאר ובמחנות מות, ישב האב עם בנו – הסב עם נכדיו, ויספר, יצוק אל כור הזהב עוד טבעת בשרשרת הנצח המופלאה ומתוך כך ישובו לבבות האבות והבנים והיו לאחד.
בית המדרש של הישיבה, דרכך החינוך של הישיבה יונק מכח מופלא זה של נצח ישראל והינו שליח נאמן של דור האבות והאמהות המוסרים נפשם לחינוך הבנים - "והשיב לב אבות על בנים - ולב בנים על אבותם"