מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת בהעלותך- אוי לרשע ואוי לשכנו/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת בהעלותך- אוי לרשע ואוי לשכנו/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת בהעלותך- אוי לרשע ואוי לשכנו/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

ההשפעה השלילית של הערב רב על בני ישראל

פרשת "בהעלותך" טומנת בחובה לא מעט פרשיות עגומות למדי, בהיסטוריה של עם ישראל במדבר.
החל מפרק י"א, אנו עדים למספר אירועים קשים, כאשר בני ישראל מתגלים בקלקלתם.
אני מבקש לעסוק במספר אירועים ובאמצעות רעיון אחד, לקשור ביניהם.
לשם כך, אפתח בציטוט של מספר מפסוקים, ממספר פרשיות המופיעות בפרשתינו!
פרק י"א, פס' א':
" ויהי העם כמתאוננים רע באזני ה' וישמע ה' ויחר אפו ותבער בם אש ה' ותאכל בקצה המחנה".
בהמשך, בפס' ד', כתוב:
" והאספסוף אשר בקרבו התאוו תאווה וישובו ויבכו גם בני ישראל ויאמרו מי יאכילנו בשר...ועתה נפשנו יבשה אין כל בלתי אל המן עינינו".
בהמשך הפרשה, בפס' י"ח, אומר ה' אל משה:
" ואל העם תאמר התקדשו למחר ואכלתם בשר כי בכיתם באזני ה' לאמר מי יאכילנו בשר כי טוב לנו במצרים ונתן ה' לכם בשר ואכלתם: לא יום אחד תאכלון ולא יומיים ולא חמישה ימים ולא עשרה ימים ולא עשרים יום: עד חודש ימים עד אשר ייצא מאפכם והיה לכם לזרא יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם ותבכו לפניו לאמר למה זה יצאנו ממצרים:
מיד לאחר מכן, באה שאלתו של משה אל הקב"ה (פס' כ"א – כ"ב):
" ויאמר משה: שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו ואתה אמרת בשר אתן להם ואכלו חודש ימים?: הצאן ובקר יישחט להם ומצא להם אם את כל דגי הים ייאסף להם ומצא להם"?
תשובתו של הקב"ה אל משה באה מיד לאחר מכן (פס' כ"ג):
" ויאמר ה' אל משה היד ה' תקצר? עתה תראה היקרך דברי אם לא".
בסופם של כל האירועים הללו, בא העונש הנורא לעם המתאווים (פס' ל"ג):
" הבשר עודנו בין שיניהם טרם ייכרת ואף ה' חרה בעם ויך ה' בעם מכה רבה מאוד".
בהשתלשלות המאורעות כאן, יש לשאול מספר שאלות:
1. ראשית, התורה איננה מציינת, מה הייתה תלונתם של העם בתחילת פרק י"א?
2. לא ברור, מדוע חוזר האספסוף וממשיך להתלונן, אחרי שראה מה היה עונש המתאוננים?
זאת ועוד! בני ישראל מבקשים: "מי יאכילנו בשר"! הרי יש להם את המן ואם חפצים הם להרגיש במן את טעם הבשר, הדבר פשוט ביותר וא"כ לא ברור מדוע מבקשים הם לאכול בשר?!
3. דברי משה בפס' כ"א וכ"ב, הינם קשים ביותר. מפשט הפסוקים עולה, כי משה, כביכול,  איננו מאמין ביכולתו של הקב"ה לספק בשר לכל עם ישראל, כשש מאות אלף גברים, לבד מנשים וטף? מפרשים רבים שואלים, הייתכן שאדם מאמין, כמו משה רבינו, יפקפק ביכולתו הבלתי מוגבלת של הקב"ה לספק בשר, דגים ועופות לכל בני ישראל?!
4. תשובתו של הקב"ה למשה איננה מותירה ספק, לכאורה: " היד ה' תקצר?...." – א"כ, קושייתנו, בשאלה הקודמת, מקבלת משנה תוקף ומתחזקת, בעקבות תשובתו של הקב"ה למשה!
אני מבקש לענות על כל השאלות ששאלנו בתשובה אחת מרכזית.
בני ישראל נמצאים במדבר. איתם נמצאים ערב רב, שעלה איתם ממצרים. אנשים אלה אינם מאמינים בקב"ה ולכן מתאוננים רע ומתלוננים ללא שום סיבה. לכן, אין שום איזכור על מה התלוננו ,שהרי הם מתלוננים לשם התלונה. לכן, ערב רב זה בא על עונשו באופן מיידי. בפסוק א', מדגישה התורה: " ותאכל בקצה המחנה" – כלומר, בקצוות של העם, בערב רב (לפי אחד מפירושיו של רש"י במקום).
אמנם, מתברר, כי השפעתם של הערב רב על עם ישראל הינה גדולה ביותר. בפס' ד', אנו רואים, שאותו ערב רב הנקרא כעת "אספסוף", ממשיך להתלונן ומבקש לאכול בשר והנה מספרת לנו התורה, באותו הפסוק, שגם בני ישראל מתחילים להתלונן: " וישובו ויבכו גם בני ישראל" – זוהי ההשפעה השלילית, שנופלים בה גם בני ישראל, בעקבות האספסוף. אך יש לשים לב כי בקשתם של המתלוננים איננה מסתכמת אך ורק ברצון ובתאווה לאכול בשר אלא שהם מבקשים לשוב למצרים: " זכרנו את הדגה אשר נאכל במצרים..." (פס' ה').
כאמור לעיל, בנ"י מבקשים כעת לאכול בשר: " מי יאכילנו בשר". אמנם, יש להם את המן ואם ירצו – יוכלו לכוון ולהרגיש טעם של בשר במן, אך זה כמובן איננו מספק אותם, שהרי התלונה היא סתמית, רק כדי להתלונן. נראה, כי רק אדם המאמין במן ובמי שמספק אותו כלחם אבירים, לחם מן השמים, לחם רוחני – הוא המסוגל לכוון ולהרגיש בו כל מה שרוצה.
האדמו"ר מסלונים מוסיף על כך בספרו "נתיבות שלום", כי בני ישראל אינם מסתפקים במן, שהרי המן הוא מזון רוחני. בני ישראל מצויים כעת בתאווה גדולה ובתהליך חמור של חוסר אמונה בקב"ה. הם מבקשים לאכול בשר – במובן הגשמי והבהמי של האכילה.
כעת ניתן להבין, מהי תגובתו של משה רבינו לקב"ה בעניין הבשר הרב, שהוא מבקש לספק להם. משה בוודאי מאמין ביכולתו של הקב"ה לספק בשר, דגים ועופות, לכל בני ישראל. טענתו של משה אל הקב"ה היא, שחבל לעשות זאת. חבל לספק ולשחוט כל כך הרבה בשר, דגים ועופות, כדי שבני ישראל ימלאו אחר תאוותם, כי בכל מקרה, בסופו של דבר, אכילה זו לא תועיל, שהרי הבשר הוא רק תירוץ בפי בני ישראל. מטרתם היא לחזור לארץ מצרים (פס ה').
כעת, תשובתו של הקב"ה למשה היא מובנת! אומר הקב"ה למשה: אם לא אספק להם את כל הבשר שהם מבקשים, הם עוד עלולים להגיד, שידי קצרה מלספק את כל הבשר הזה. לכן, אספק להם את הבשר והם יבואו על עונשם.
אמנם, יש כאן נקודה אחת נוספת, בדברי הקב"ה אל משה!
נראה לי, שהקב"ה בא כאן בביקורת מסויימת כלפי משה רבינו. כאמור, משה טוען, שחבל לשחוט כל כך הרבה בשר ועופות בשביל בני ישראל, שהרי הדבר לא יעזור. בכל מקרה, הם לא יחזרו בתשובה והדבר לא יועיל.
עונה לו הקב"ה: " עתה תראה היקרך דברי אם לא" – כלומר, בסופו של תהליך, לאחר שרבים מבני ישראל ימותו, כשבשר התאווה בין שיניהם, שאר העם יבינו את טעותם ויחזרו לדרך הטובה.
נראה, כי משה לא כל כך האמין, שבני ישראל יוכלו להתגבר על חטא חמור כל כך של תאווה, בעיקר בשל העובדה שהכל מגיע מתלונות סתמיות, הנובעות מחוסר אמונה בקב"ה. לכן, עונה לו הקב"ה: " עתה תראה היקרך דברי אם לא" – אתה תראה, שבסופו של דבר, עם ישראל ימשיך להתקיים ויתגבר על האירועים החמורים שהתרחשו.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה