מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת בלק- דמותו השלילית של בלעם בן בעור/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת בלק- דמותו השלילית של בלעם בן בעור/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת בלק- דמותו השלילית של בלעם בן בעור/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

בתחילת פרשתינו, שוכר בלק בן צפור מלך מואב את שירותיו של בלעם ומבקש ממנו לקלל את עם ישראל ובכך להביא להשמדתו.
דמותו של בלעם, עפ"י דברי חז"ל, הינה שלילית ביותר ודי אם רק נזכיר את הדברים המתייחסים לבלעם, במס' אבות פרק ה' משנה י"ט:
"כל מי שיש בידו שלשה דברים הללו - מתלמידיו של אברהם אבינו. ושלשה דברים אחרים - מתלמידיו של בלעם הרשע. עין טובה, ורוח נמוכה, ונפש שפלה - מתלמידיו של אברהם אבינו. עין רעה, ורוח גבוהה, ונפש רחבה - מתלמידיו של בלעם הרשע. מה בין תלמידיו של אברהם אבינו לתלמידיו של בלעם הרשע? תלמידיו של אברהם אבינו, אוכלין בעולם הזה ונוחלין בעולם הבא, שנאמר (משלי ח): 'להנחיל אהבי יש, ואוצרתיהם אמלא'. אבל תלמידיו של בלעם הרשע, יורשין גיהנם  ויורדין לבאר שחת, שנאמר (תהלים נה): 'ואתה אלהים תורידם לבאר שחת, אנשי דמים ומרמה לא יחצו ימיהם, ואני אבטח בך".
ממקור זה עולה, א"כ, בבירור, כי דמותו של בלעם, המכונה 'רשע' וכן תלמידיו - הינם דמויות שליליות ביותר.
ברם, בקריאה מעמיקה יותר של פסוקי התורה, אנו נוכחים לדעת, כי דמותו של בלעם, לכאורה, איננה כה שלילית.
נעבור מעט על סדר הפסוקים וננסה להוכיח את דברינו:
בפרק כ"ב פס' ח', כאשר מגיעים שלוחי בלק מלך מואב לבקש מבלעם לקלל את ישראל, תשובתו אליהם היא:
" ויאמר אליהם, לינו פה הלילה והשיבותי אתכם דבר, כאשר ידבר ה' אלי...".
מפסוק זה עולה בפשטות, כי בלעם אומר לעבדי בלק בפירוש, כי הוא מוכן למלא אחר המשימה, אך הדברים תלויים בהסכמתו המלאה והבלעדית של הקב"ה.
בהמשך הפסוקים, בפס' י"ב, לאחר שהקב"ה אומר לבלעם: "...לא תלך עמהם, לא תאר את העם כי ברוך הוא", בפס' י"ג, מודיע בלעם לשלוחי בלק על סירובו למלא אחר בקשתם לקלל את ישראל: "...לכו אל ארצכם, כי מאן ה' לתתי להלך עמכם".
בהמשך הפרק, בפס' י"ח, לאחר שבלק שולח שליחים רבים ונכבדים נוספים, לשכנע את בלעם לקלל את עם ישראל, מודיע להם בלעם באופן מיידי, אפילו עוד לפני שהתייעץ עם הקב"ה:  "אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי ה'...".
והנה, בפס' כ', מתגלה ה' אל בלעם ולכאורה, משנה את החלטתו ואומר לבלעם:
"...אם לקרא לך באו האנשים קום לך אתם...".
יש לשאול, מה קורה בשלב זה, כשלכאורה, ה' משנה את החלטתו ומתיר לבלעם ללכת עם שרי בלק?
זאת ועוד! אנו רואים, כי בלעם, אכן, הולך עם שרי בלק, עפ"י היתרו המפורש של הקב"ה, אך ראה זה פלא, מיד לאחר מכן, בפס' כ"ב כתוב: "...וילך עם שרי מואב ויחר אף ה' כי הולך הוא, ויתיצב מלאך ה' בדרך לשטן לו...".
התורה מציינת, כי הקב"ה כועס על עצם הליכתו עם שרי בלק! הדברים תמוהים ביותר, והרי לפני זמן קצר, קיבל בלעם היתר מפורש מהקב"ה ללכת עם שרי בלק?! קשה להבין מדוע הקב"ה כועס על בלעם?
להשלמת המהלך, חשוב לציין, כי בהמשך, בפס' ל"ה, לאחר שה' פותח את פי האתון ובלעם מבין את טעותו, אומר המלאך לבלעם:
"לך עם האנשים ואפס את הדבר...וילך בלעם עם שרי בלק".

על פניו נראה, כי המלאך מתעלל, לכאורה, בבלעם ובכל פעם מצווה אותו בציווי הפוך מהציווי שלפניו.
יש, א"כ, לברר, מדוע התייחסותם של חז"ל לבלעם היא כה שלילית והרי אנו רואים, כי בלעם מציית לכל הפקודות והציוויים שמצווה אותו הקב"ה באמצעות המלאך?!
כדי ליישב קושי זה, אנו נלך בדרכו של הגר"א, המציע כאן פירוש מפורסם, המבוסס על הפרשנות הלשונית.
קיים הבדל מהותי בין המושג "ללכת עמו" לבין "ללכת איתו".
כאשר אני "הולך איתו", עם האדם, הכוונה היא להליכה הפיסית, כשכל אחד מהם הולך לצורך ענייניו, אך לא לשם אותה מטרה. ייתכן למשל, כי שני אנשים הולכים מתל אביב לירושלים, כאשר אחד נוסע לחתונה והשני נוסע לפגישת עסקים. לעומת זאת, "ללכת עמו", הכוונה היא, ששני אנשים הולכים יחד, מתוך אותה מטרה משותפת או רעיון משותף.

בפרשת בלעם, אנו עדים לסירובו של הקב"ה לאפשר לבלעם לקלל את עם ישראל. אך כאשר רואה הקב"ה, כי בלעם מתעקש ומבקש מאוד לקיים את בקשתו של בלק, לקלל את עם ישראל, אומר לו הקב"ה: "קום לך איתם", כלומר, תוקף ההיתר, שמעניק הקב"ה לבלעם הוא ללכת איתם, יחד, אך לא באותו רעיון, לא מתוך אותה מטרה משותפת. הקב"ה מאפשר לבלעם ללכת איתם, אך לא לקלל את עם ישראל אלא לברכם, בדיוק ההיפך מבקשתו של בלק.
אמנם, בלעם איננו עושה כציוויו של הקב"ה אלא: " וילך עם שרי מואב" – בלעם הולך עם עבדי בלק ושריו, מתוך אותה מטרה נוראה לקלל את עם ישראל. לכן, המלאך כועס על בלעם.
אמנם, בסופו של דבר, לאחר שהקב"ה רואה, כי למרות כל הפצרותיו שלא ללכת עם שרי בלק ולא לקלל את עם ישראל, מתעקש בלעם ללכת עמהם, מתוך אותה מטרה משותפת לקלל את עם ישראל, או אז, מתיר לו הקב"ה ללכת עם האנשים.
על כך אומרים חז"ל, כי "בדרך שהאדם רוצה לילך – מוליכים אותו". זוהי מהותה של הבחירה החופשית. הקב"ה, באמצעות התורה ומצוותיה, מנחה את האדם ללכת בדרך הישרה והטובה, אך כאמור, לכל אדם יש בחירה חופשית ואם רואה הקב"ה, שהאדם בוחר ללכת דווקא בדרך הרעה – הוא מאפשר לו זאת.
לכן, בלעם "זכה" לכינוי בלעם הרשע ו"הרוויח" זאת ממש בכבוד. בלעם לא השכיל ולא שעה להפצרותיו של הקב"ה ובחר בדרך השלילית וניסה לקלל את עם ישראל. לשמחתנו הגדולה, הקב"ה לא רק שלא איפשר לבלעם לקלל את עם ישראל, אלא הפך את הקללות של בלעם לברכות.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה