פרשת בראשית- על מה רבו באמת קין והבל?/ הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

אחד האירועים המרכזיים בפרשתנו, היא המריבה בין שני האחים הראשונים בעולם – קין והבל.
לאמיתו של דבר, התורה עצמה חוסכת בפרטים, בדבר אופייה ומהותה של המריבה.
אמנם, על פי פשט הפסוקים נראה, לכאורה, כי העילה למריבה נעוצה בעובדה, שהקב"ה שעה למנחתו של הבל ולא קיבל את מנחתו של קין.

ברם, סיבה זו איננה באה לידי ביטוי בפרטים המופיעים בתורה. כדי להבין את פשרה של המריבה בין האחים, מריבה שהובילה, כידוע, לכך שקין קם והרג את הבל אחיו, אני מבקש להתמקד בפסוק אחד, או שמא יש לומר, במילה אחת, בפסוק שאביא להלן וכך להבין את פשרה של המריבה.

בספר בראשית, פרק ד' פס' ו', כתוב:

" ויאמר קין אל הבל אחיו, ויהי בהיותם בשדה ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו''.

בתחילת הפסוק, מציינת התורה, כי קין אומר דבר מה להבל אך לאחר מכן, אין איזכור לתוכן אמירה זו.
המדרש בבראשית רבה, פרשה כ"ב, סעיף ז', מתייחס למילה "ויאמר" ומציין שלוש סיבות אפשריות, למריבה שהייתה בין האחים:

"ויאמר קין אל הבל אחיו ויהי בהיותם וגו'
על מה היו מדיינים?
א. אמרו: בואו ונחלוק את העולם. אחד נטל הקרקעות ואחד נטל את המטלטלין. דין אמר: ארעא דאת קאים עליה דידי, ודין אמר: מה דאת לביש דידי. דין אמר: חלוץ! ודין אמר: פרח! מתוך כך:'ויקם קין אל הבל אחיו ויהרגהו'.

ב. רבי יהושע דסכנין, בשם רבי לוי אמר: שניהם נטלו את הקרקעות ושניהן נטלו את המטלטלין, ועל מה היו מדיינין? אלא זה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה וזה אומר בתחומי בהמ"ק נבנה, שנא': 'ויהי בהיותם בשדה', ואין שדה אלא בהמ"ק, היך מה דאת אמר (מיכה ג'): 'ציון שדה תחרש', ומתוך כך (בראשית ד'): 'ויקם קין אל הבל אחיו וגו'.

ג. יהודה בר אמי אמר: על חוה הראשונה היו מדיינין.
אמר רבי איבו: חוה הראשונה חזרה לעפרה, ועל מה היו מדיינין? אמר רבי הונא: תאומה יתירה נולדה עם הבל. זה אומר אני נוטלה, שאני בכור, וזה אומר אני נוטלה שנולדה עמי, ומתוך כך: 'ויקם קין...".


המדרש מציין, כי המריבה בין האחים הייתה עקרונית ביותר, ואיננה נוגעת אך ורק לקבלת המנחה. נראה, כי דברי המדרש נובעים מן הצורך לגלות מדוע התורה, לכאורה, מסתירה כ"כ את הסיבה למריבה בין האחים.
המדרש מציין, כאמור, שלוש דעות ביחס למהות הויכוח בין קין להבל.

א. ויכוח על הרכוש - קין והבל מעוניינים לחלוק את העולם ביניהם, כך שקין יקבל את הקרקעות ואילו הבל יקבל לידיו את המטלטלין. פורץ ויכוח ביניהם, בו מצווה קין על הבל, שלא לדרוך על האדמה שהיא רכושו וזו העילה לרצח של הבל.

ב. ויכוח דתי - הויכוח בין האחים הוא בחלקו של מי ייבנה בית המקדש, עפ"י הפסוק: 'ציון שדה תחרש', כשהמילה 'ציון' מתייחסת לירושלים.

ג. ויכוח יצרי – מי יישא את חוה לאישה, או לדעה נוספת, מי יישא לאישה את התאומה, שנולדה עם הבל.

נראה, כי המדרש מבקש לגלות לנו, שהויכוח או המריבה בין קין לבין הבל, לא היה בעניין פרטי או שולי, אלא עסק בעניינים שברומו של עולם. הויכוח ביניהם היה מאוד עקרוני.

בסיס המריבה בין קין לבין הבל עוסק בשאלה, מי יהיה המנהיג בדור הבא, מי יוביל ומי ישפיע יותר.
שלושת הנושאים הללו של הבעלות על הרכוש, הנישואין עם האישה ובחלקו של מי ייבנה בית המקדש הם, כאמור, נושאים מאוד עקרוניים. הם אלה שיכריעו, בסופו של דבר, מי מהאחים יהיה נותן הטון בעולם וכיצד יוציא מן הכוח אל הפועל את האידיאולוגיות שלו בהנהגתו את העולם.

נקודה מעניינת, הקשורה לויכוח הנוקב בין קין לבין הבל, בשלושת העניינים הללו, מצאנו במשנה במס' אבות, פרק ד' משנה כ"ח:

" הקנאה, התאווה והכבוד - מוציאין את האדם מן העולם".

משנה זו מתקשרת באופן נפלא, למדרש שהזכרנו לעיל.

הדעה הסבורה, כי מריבתם של קין והבל הייתה על הרכוש, באה לידי ביטוי בקנאה, שקינא כל אחד באחיו, שעיניהם הייתה צרה ואף אחד לא הרשה לאחיו להשתתף בחלקו של האחר.
הדעה שסבורה, כי מחלוקתם נסובה סביב השאלה בחלקו של מי יבנה בית המקדש, באה לידי ביטוי בעניין הכבוד, המוזכר במשנה.
הדעה הסבורה, כי המריבה ביניהם הייתה בעניין חוה או אחותו של הבל, באה לידי ביטוי במילה תאווה, המוזכרת במשנה.

א"כ, כיוון שבמחלוקת זו של חכמים, מצאנו את שלושת העניינים של הקנאה, התאווה והכבוד, הרי שברור הוא שבסיטואציה כזאת, מישהו ימצא את עצמו שלא בין החיים, בבחינת: "מוציאין את האדם מן העולם".