מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת בראשית - חטא שכנגד הבריאה- מו"ר הרב חיים דרוקמן

פרשת בראשית - חטא שכנגד הבריאה- מו”ר הרב חיים דרוקמן

פרשת בראשית - חטא שכנגד הבריאה- מו"ר הרב חיים דרוקמן

אם אמנם עברו בני דור המבול על כל העברותמדוע בחרה התורה לתלות את חטאם דווקא באיסור הגזל?

קֵץ כָּל בָּשָׂר בָּא לְפָנַי כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס מִפְּנֵיהֶם (בראשית ו, יג).

חז"ל (סנהדרין קח, א) מסבירים ש"חמס" הוא גזל, ומדגישים שלמרות שבני דור המבול עברו על הכול – "לא נחתם עליהם גזר דינם עד שפשטו ידיהם בגזל". והדבר מפליא – על אף חומרת הגזל, האם עונשו חמור משאר עברות, ועונשו הוא החרבת עולם?!

בעל "חידושי הרי"ם" מלמד שבכל עברה יש גם צד של גזל, וזו כוונת התורה בתיאור "מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס". בתוך דבריו הוא מזכיר את הגמרא שלפיה "כל הנהנה מן העולם הזה בלא ברכה – כאילו גוזל להקב"ה" (ברכות לה, א). הבריאה כולה שייכת לבוראה, וכיוון שאינה שלנו איננו רשאים להשתמש בה. ה' מתיר לנו ליהנות מעולמו בתנאי שנברך על כך. בברכה אנו מצהירים שהעולם כולו שייך לבורא, ש"לַה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ" (תהלים כד, א), ומתוך הכרה זו אנו מקבלים רשות ליהנות מעולמו – "הָאָרֶץ נָתַן לִבְנֵי אָדָם" (שם קטו, טז).

שימוש בעולם בלא ברכה נובע מתפיסה שאין צורך לבקש רשות להשתמש בו, ומשמעות הדבר היא חוסר הכרה באדנותו וריבונותו של ה' בעולם. הדבר דומה לאדם המבקר בבית חברו ולוקח חפצים ללא רשותו וללא הכרת תודה, ובכך מזלזל בבעלות חברו על הבית ותכולתו. התכחשות לבעל הבית, ושימוש בתכולת הבית ללא רשות ותודה – כמוהם כחמס וגזל, ועל כן הנאה מהעולם בלא ברכה נחשבת למעילה וגזל, ללקיחה בלא רשות הבעלים.

גזל החיות

את העיקרון הזה מרחיב בעל חידושי הרי"ם לכלל העברות. הבריאה כולה שייכת לה' ואנו משתמשים בה מכוח הרשות שניתנה לנו משמים. אולם שימוש בבריאה שלא כפי רצון בעליה האמיתיים – הרי זהו גזל גמור, שכן רשות השימוש היא רק למטרות שבורא העולם חפץ בהן, ולא לדברים שהם הפך רצונו.

חידושי הרי"ם מאיר נקודה נוספת: "כי כל החִיוּת באה מה' יתברך, וכשאין אדם יודע את זה – הרי הוא גוזל!". לא רק המציאות החיצונית של העולם קיימת מכוח הבורא – אלא כל החיות של הכול, עצם קיום הכול בכל רגע, "כל החִיוּת" ממש – הכול מה'. כשאדם מתכחש לכך שעצם חיותו וחִיוּת כל העולם ממנו יתברך – הוא גזלן, כי הוא נוטל את החִיוּת שלו ושל הבריאה כולה שמקורה בה', ומשתמש בה בניגוד לרצון ה'.

זוהי, אפוא, הדגשת הפסוק: "כִּי מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס". כל מעשיהם גזל, כי כל מעשיהם היו היפך רצון ה'. כל שימושם בחיות שלהם ושל העולם כולו הייתה למעשים שאינם רצויים בעיני הבורא, וממילא הם נעשו בלא רשות, והם גזל גמור.

ה"שפת אמת", נכדו של בעל חידושי הרי"ם, הוסיף וביאר את דברי סבו (שפת אמת נח, תרל"א): "'מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס' הוא היפוך 'מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ' (ישעיה ו, ג)". הבריאה נועדה לגלות את כבוד ה', כך שייוודע לכול ש"אֵין עוֹד מִלְבַדּוֹ" (דברים ד, לה), ויתגלה ש"מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ". וכאשר "מָלְאָה הָאָרֶץ חָמָס", כשהבריאה מלאה במעשים הנוגדים את רצון ה', וסותרים את מטרת הבריאה – הרי זה ממש הפך "מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ"!

עשרת הדורות שמאדם ועד נח התעלמו מ"מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ" ומילאו את הארץ בחמס, הם פעלו בכוחות שניתנו להם על מנת לצמצם את גילוי ה' בעולם, להרחיק את המציאות מתכליתה – ומכאן חומרת מעשיהם ועונשם.

קול מן ההוויה

יש לדעת כי הבריאה עצמה חפצה שיעשו בה את רצון ה', והיא "זועקת", כביכול, בעת שמשתמשים בה בניגוד לרצונו. כך כותב הרב אברהם יצחק הכהן קוק בשירו "לחשי ההוויה":

תלחש לי סוד ההוויה כולה

אם כל צפצוף עדיןכל יופי חי,

לא הדר שירת קודשאך זרם אש זרה בך יעוררו,

סורה מניסורההריני לך אסורה!

הבריאה אומרת לאדם: אם כל מה שיש בי לא מעורר בך רגשי קודש, מחשבה אמיתית, פעולה על פי המגמה האמיתית של הבריאה, אלא רק "זרם אש זרה" – אזי לא לשם כך נבראתי, ועל כן: "סורה מני סורה!", אל תיגע בדבר – "הריני לך אסורה!" – לא זו התכלית והמטרה שלשמן נבראתי.

המדרש (תנחומא בובר כי תצא, ב) מתאר כיצד גוף האדם בפרט, והבריאה כולה בכלל, שואפים לכך שהאדם יעשה בהם את רצון ה':

רמ"ח מצוות עשה בתורה – כנגד איברים שבאדםשכל איבר ואיבר צווח על האדםואומר: "עשה בי מצוה שנחיה בזכותהותאריך ימים!". ושס"ה מצוות לא תעשה – כמניין ימות החמהשבכל יום חמה זורחת עד שהיא שוקעת אומרת וצווחתלאדם: "גוזרני עליך במי שהגיע ימים ליום זה – אל תעבור בי את העברה הזאתואל תכריע אותיואת כל העולם לכףחובה!".

האיבר תובע: "קיים בי מצווה!", השמש צווחת בכל יום: "אל תעבור בי עברה, אל תכריע אותי לכף חובה!". איננו שומעים את צעקתם לא בשל חולשת הצעקה – אלא בגלל שאוזנינו הרוחניות אטומות מכל הזוהמה שהתמלאה בהן. לו היינו כולנו זכים וטהורים, בוודאי שהיינו ממלאים את רצון הבורא באופן טבעי, כמו שאר הבריאה, ולא נמשכים לעשות ההיפך מזה.

לעתיד לבוא הכול יהיה בהיר וברור, ואז נוכל כולנו "לשמוע" את הבריאה מתקוממת כנגד השימוש בה למטרות נלוזות, במקום התכלית האמיתית שלשמה היא נבראה. או אז, נגיע למצב השלם –

וידע כל פעול כי אתה פעלתו, ויבין כל יצור כי אתה יצרתו, ויאמר כל אשר נשמה באפו – ה' א–לוהי ישראל מלך, ומלכותו בכל משלה! 

 פורסם במוסף ,'שבתמקור ראשון, ג חשוון תשע"ו, 16.10.2015

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • תצליחו לפתור את החידות?

    תצליחו לפתור את החידות?

    חידות הקיץ שלנו חוזרות! בכל שבוע תעלה חידת וידאו. פתרו את החידה השבועית ואולי תזכו בפרסים שווים! >>>
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה