.jpg)
פרשת בשלח - הניסיון שבמן ומטרתו - הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה
פרשת בשלח - הניסיון שבמן ומטרתו - הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה
אחד האירועים המרכזיים, בפרשה זו, היא פרשיית ירידת המן.
מן המפורסמות הוא, כי המן היה בגדר ניסיון שניסה הקב"ה את בנ"י. עובדה זו נראית לכאורה תמוהה, שהרי לא ברור מהו הניסיון בכך.
ראשית, נבחן את הדברים, באמצעות פסוקי התורה:
שמות פרק ט"ו:
כב " ויסע משה את ישראל מים סוף ויצאו אל מדבר שור וילכו שלשת ימים במדבר ולא מצאו מים:
כג ויבאו מרתה ולא יכלו לשתת מים ממרה כי מרים הם על כן קרא שמה מרה:
כד וילנו העם על משה לאמר מה נשתה:
כה ויצעק אל יקוק ויורהו יקוק עץ וישלך אל המים וימתקו המים שם שם לו חק ומשפט ושם נסהו:
כו ויאמר אם שמוע תשמע לקול יקוק אלקיך והישר בעיניו תעשה והאזנת למצותיו ושמרת כל חקיו כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני יקוק רפאך:
כז ויבאו אילמה ושם שתים עשרה עינת מים ושבעים תמרים ויחנו שם על המים".
בהמשך, בתחילת פרק ט"ז, מתחילה פרשיית המן:
א " ויסעו מאילם ויבאו כל עדת בני ישראל אל מדבר סין אשר בין אילם ובין סיני בחמשה עשר יום לחדש השני לצאתם מארץ מצרים:
ב וילונו כל עדת בני ישראל על משה ועל אהרן במדבר:
ג ויאמרו אלהם בני ישראל מי יתן מותנו ביד יקוק בארץ מצרים בשבתנו על סיר הבשר באכלנו לחם לשבע כי הוצאתם אתנו אל המדבר הזה להמית את-כל-הקהל הזה ברעב:
ד ויאמר יקוק אל משה הנני ממטיר לכם לחם מן השמים ויצא העם ולקטו דבר יום ביומו למען אנסנו הילך בתורתי אם לא".
פסוקים אלה מעוררים מספר תמיהות:
1. כבר בתחילת הקטע, יש לתמוה ולשאול, מדוע מתלוננים בני ישראל על משה ואהרון, שאין להם מה לאכול? בסיום פרק ט"ו, ראינו כי לבני ישראל אין מים לשתות, אך בפרק ט"ז, אין זכר לעובדה, שאין לבנ"י אוכל במדבר? מהו הבסיס לתלונה זו?
2. בנוסף, כיצד יכולים בני ישראל בכלל להעלות על הדעת, כי הקב"ה הוציא אותם אל המדבר להמיתם, והרי רק זמן קצר לפני כן הוציא הקב"ה את בני ישראל ממצרים לאחר אותות ומופתים רבים כל כך, ובמיוחד לאחר קריעת ים סוף? האם בני ישראל אינם יודעים להעריך כל זאת?
3. במסגרת הבירור, מה היה הניסיון בירידת המן, יש אף לברר את משמעות המילים: 'למען אנסנו הילך בתורתי אם לא' – מהי כוונת הקב"ה במילים: 'הילך בתורתי'?
נראה כי התשובה לשלוש השאלות הללו מצויה בדבריו הנפלאים של בעל ה"שפת אמת" בעניין זה!
השפת אמת מסביר, כי אכילת המן הייתה הקדמה לקבלת התורה. אכילת המן הביאה להתרוממות גופם של בני ישראל, עד שאכלו לחם שאוכלים מלאכי השרת, ולכן גופם היה מזוכך מן הגשמיות ומוכן לקבל את התורה.
כדי להסביר את הדברים באופן טוב יותר, שואל ה"שפת אמת":
כיצד יתכן שבספר דברים, בנאומו המפורסם של משה לפני העם, אומר משה לבנ"י:
" ויענך וירעבך ויאכלך את המן אשר לא ידעת ולא ידעון אבתיך למען הודיעך כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יקוק יחיה האדם". (דברים, פרק ח' )– היתכן שמשה מאשים, חלילה, את הקב"ה בהרעבת בנ"י במדבר ובעינויים?
זאת ועוד! שואל ה"שפת אמת", כיצד היו יכולים בני ישראל להעלות על דעתם, כי הקב"ה הוציאם למדבר כדי להמיתם ברעב? כיצד התלוננו, שאין להם לחם לאכול? הרי הזכרנו לעיל, כי אין לכך שום רמז בכתוב?
מבאר ה"שפת אמת", כי לבני ישראל היה, אכן, לחם לאכול, אלא שהרגישו רעבון אחר, שלא היו יכולים להפיק רצונם בלחם הגשמי. כלומר, הלחם הגשמי שאוכלים בנ"י במדבר, איננו משביע את רעבונם. נראה, כי בנ"י מצויים כעת בדרגה רוחנית גבוהה ביותר, שהרי ידועים דברי חז"ל בילקוט שמעוני שמות פרק ט"ו:
" זה אלי - ר' אליעזר אומר: מנין אתה אומר, שראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל וישעיה, שנאמר: 'וביד הנביאים אדמה', וכתיב: 'נפתחו השמים ואראה וגו'. משל למה הדבר דומה? למלך בשר ודם, שנכנס למדינה ועליו צפירה מקיפתו וגבוריו מימינו ומשמאלו וחיילות מלפניו ומלאחריו, והיו הכל שואלין לומר: אי זה המלך מפני שהוא בשר ודם כיוצא בהן. אבל כשנגלה הקב"ה על הים, לא הוצרך אחד מהן לשאול אי זהו המלך, אלא כיון שראוהו, הכירוהו. פתחו כולן ואמרו: זה אלי ואנוהו".
קשה, א"כ, להבין כיצד יכולים בנ"י להתלונן כנגד הקב"ה כאשר הם מצויים בדרגה רוחנית כ"כ גבוהה? לכן, מבאר ה"שפת אמת", כי, אכן, אין כאן תלונה. בנ"י אינם שבעים מן הלחם הגשמי. הם מכירים את הלחם הגשמי ממצרים, שם הם באמת שבעו, מכיוון ששם הם היו בדרגה רוחנית נמוכה, ולכן הלחם הגשמי השביע את רעבונם. אך כעת, בהיותם במדבר, במצב רוחני מרומם, אין הם שבעים מן הלחם הגשמי ולכן הם טוענים כלפי הקב"ה, כי הלחם הגשמי עלול להמיתם מוות רוחני והם חוששים מכך מאוד.
תשובתו של הקב"ה איננה מאחרת לבוא. לדברי הקב"ה, הרעבון הרוחני הנ"ל מוכיח, כי בנ"י מוכנים, מבחינה רוחנית, לקבל את התורה, ולכן כדי שדרגת המוכנות שלהם תהיה גבוהה ומתאימה יותר – נותן להם הקב"ה לחם מן השמים. זהו גם הניסיון שבירידת המן – האם באמת אכילת המן תגרור אחריה את הדרגה הרוחנית הנאותה ותוביל את בנ"י בצורה נכונה לקראת מתן תורה. המילים: 'למען אנסנו הילך בתורתי אם לא' – פירושן – הניסיון הוא בכך, שהקב"ה רוצה לבחון את בנ"י האם אכילת המן תוביל אותם ללכת בתורת ה', כלומר, האם יהיו בדרגה גבוהה מספיק כדי להיות מוכנים להגיע לדרגה של מעמד הר סיני וקבלת התורה.
נמצא א"כ, כי דברי משה אל בנ"י: "ויענך וירעיבך..." נאמרים כשבח, שהרי רעב זה גרם לבנ"י להגיע לדרגה רוחנית גבוהה יותר ובכך לזכות ללחם האבירים – המן – אשר בזכותו הגיעו למדרגה הרוחנית הגבוהה ואל המוכנות הרוחנית המתאימה לקבל את התורה. מסכם ה"שפת אמת" וטוען, כי 'רעבון זה היה הקדמה והכנה לקבל לחם מהשמים'.
לסיכום נראה, כי בפרשיית המן, בנ"י אינם מתלוננים על הקב"ה אלא מבקשים ממנו לספק את רעבונם הרוחני, שאיננו בא על סיפוקו בלחם הגשמי. רעבון זה, מתאפשר רק בזכות התערבותו של הקב"ה ע"י כך שהביא את בנ"י לדרגה רוחנית גבוהה מאוד.
נראה, כי זו גם הסיבה לכך שהקב"ה קורא למן 'לחם מן השמים' – כלומר, הלחם שאכלתם במצרים איננו הלחם שתקבלו מן השמים. הלחם במצרים הוא לחם גשמי בלבד, הבא להשביע את האדם מבחינה גשמית, ולעומתו, המן הוא הלחם הרוחני, הבא להשביע את האדם מבחינה רוחנית.
מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא
-
-
טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)
לאור המצב, טיפים יומיים של הרב יונה גודמן, שיסייעו לכם בניהול מפגשי זוםהמשך לקריאה -
ראש הממשלה ושר האוצר הצילו את החינוך הדתי
מנכ"ל רשת ישיבות ואולפנות בני עקיבא מברך על אישור התקציב שיאפשר המשך פעילות מוסדות החינוך ומודה לראש הממשלה ולשרי האוצר והחינוךהמשך לקריאה
.jpg)
