מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת דברים- הערבות ההדדית בלימוד התורה / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת דברים- הערבות ההדדית בלימוד התורה / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת דברים- הערבות ההדדית בלימוד התורה / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

בפרשת מטות מסעי, עסקנו מעט בעניין הנחלה שניתנה לשבטים ראובן גד וחצי שבט המנשה. בפרשת דברים, ממשיכה התורה לעסוק בנחלות, שקיבלו שבטים אלה מעבר לירדן וכך כתוב בפרק ג':
(יב) " וְאֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת יָרַשְׁנוּ בָּעֵת הַהִוא מֵעֲרֹעֵר אֲשֶׁר עַל נַחַל אַרְנֹן וַחֲצִי הַר הַגִּלְעָד וְעָרָיו נָתַתִּי לָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי:
(יג) וְיֶתֶר הַגִּלְעָד וְכָל הַבָּשָׁן מַמְלֶכֶת עוֹג נָתַתִּי לַחֲצִי שֵׁבֶט הַמְנַשֶּׁה כֹּל חֶבֶל הָאַרְגֹּב לְכָל הַבָּשָׁן הַהוּא יִקָּרֵא אֶרֶץ רְפָאִים:
(יד) יָאִיר בֶּן מְנַשֶּׁה לָקַח אֶת כָּל חֶבֶל אַרְגֹּב עַד גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי וְהַמַּעֲכָתִי וַיִּקְרָא אֹתָם עַל שְׁמוֹ אֶת הַבָּשָׁן חַוֹּת יָאִיר עַד הַיּוֹם הַזֶּה:
(טו) וּלְמָכִיר נָתַתִּי אֶת הַגִּלְעָד:
(טז) וְלָראוּבֵנִי וְלַגָּדִי נָתַתִּי מִן הַגִּלְעָד וְעַד נַחַל אַרְנֹן תּוֹךְ הַנַּחַל וּגְבֻל וְעַד יַבֹּק הַנַּחַל גְּבוּל בְּנֵי עַמּוֹן:
(יז) וְהָעֲרָבָה וְהַיַּרְדֵּן וּגְבֻל מִכִּנֶּרֶת וְעַד יָם הָעֲרָבָה יָם הַמֶּלַח תַּחַת אַשְׁדֹּת הַפִּסְגָּה מִזְרָחָה".

ברצוננו לברר נקודה חשובה, בעניינם של חצי שבט המנשה בעניין נחלתם מעבר לירדן, יחד עם בני גד וראובן.
עניינו של חצי שבט המנשה, איננו ברור דיו. בפרשת מטות מסעי, עסקנו בבקשתם של השבטים ראובן וגד, לקבל נחלה בעבר הירדן וזאת בשל המקנה הרב שהיה להם. לקראת סיומה של הפרשה, אנו פוגשים לפתע בחצי שבט המנשה, שלכאורה "קופץ על הטרמפ" ומבקש לקחת ג"כ חלק ב"עיסקה" הנרקמת בין משה רבינו לבין שני השבטים ראובן וגד.

תחילה נעיין בפסוקים, שהבאנו לעיל, העוסקים בחלוקת הנחלה בין שניים וחצי השבטים.
הנצי"ב (הרב נפתלי צבי יהודה ברלין זצוק"ל) בפירושו "העמק דבר", מתייחס לפסוקים אלו ושואל שאלה:
'אין סדר הסיפור מכוון- בפסוק י"ב החל בנחלת ראובני וגדי, והפסיק הענין, והחל בנחלת שבט מנשה, ואחר כך סיים בנחלת ראובני וגדי, ולאו דבר ריק הוא?'
כלומר, מדוע מתחיל משה בתיאור נחלתם של ראובן וגד, עובר אח"כ לתיאור נחלת חצי שבט המנשה ובסיום חוזר שוב לתאר את נחלתם של ראובן וגד?
בנוסף, מעיר הנצי"ב שתי הערות:
1. מדוע מקבל חצי שבט המנשה נחלה גדולה בהרבה, מנחלתם של ראובן וגד?
2. מדוע משה רבינו איננו מתנה עם חצי שבט המנשה את אותו תנאי שהתנה עם שבטי ראובן וגד וכי ראשית, חייבים הם להיכנס לארץ ישראל ולעזור לעם ישראל להלחם בכל המלחמות עד שכל השבטים יקבלו את נחלתם ואז ורק אז, יוכלו לחזור לנחלתם בעבר הירדן. מדוע חצי שבט המנשה פטור מתנאי זה?!

תחילה נבאר את עניין השתלבותם של חצי שבט המנשה בחלוקת הנחלה בעבר הירדן, יחד עם שבטי ראובן וגד!
כפי שצייננו בתחילת דברינו, בפרשת 'מטות' מוזכרים בתחילה רק שבטי גד וראובן, ורק בסופה של הפרשה בעת החלוקה לפתע מופיע חצי שבט מנשה.
הרמב"ן שם מסביר את הדברים באופן הבא:
"מתחלה לא באו לפניו שבט מנשה, אבל כאשר חלק הארץ לשני השבטים, ראה שהיא ארץ גדולה יותר מן הראוי להם ובקש מי שירצה להתנחל עמהם, והיו אנשים משבט מנשה שירצו בה, אולי אנשי מקנה היו, ונתן להם חלקם".
לדברי הרמב"ן נראה, כי חצי משבט המנשה מבקש ג"כ נחלה בעבר הירדן המזרחי, בשל העובדה, כי גם הם היו אנשי מקנה וגם להם נוח היה לקבל נחלה בעבר הירדן.
אמנם, הנצי"ב מבאר את הדברים בצורה שונה! אומר הנצי"ב:

"היה בזה כוונה פנימית, שנוגע לכלל ישראל, שישבו (בני מנשה) בעבר הירדן. ונראה, דבשביל שראה משה רבינו, דבעבר הירדן כח התורה מעט...על כן השתדל להשתיל בקרבם גדולי תורה, שיאירו מחשכי הארץ באור כוח שלהם ... והשתדל משה, שיתרצו המה לשבת בעבר הירדן, ומשום זה הרבה להם נחלה עד שנתרצו...".
ביאור הדברים:
בתחילת העניין, ניגשו אל משה רבינו רק בני גד וראובן וביקשו ממנו לנחול בעבר הירדן בשל ריבוי מקניהם. לאחר שמשה מגיע לסיכום עם שני השבטים הללו, עולה בליבו חשש גדול: ייתכן שבשל ריחוקם של בני שבט ראובן וגד מארץ ישראל, חלילה לא יעסקו בה והיא תישכח מהם. או אז, משה רבינו יודע, שהפתרון חייב לבוא באופן של ריבוי תורה. משה רבינו בחכמתו הגדולה ובראייתו המיוחדת והעמוקה, פונה ביוזמתו לבני שבט מנשה. שבט מנשה ידוע בשקדנותו ובלמדנותו הגדולה ולכן משה כביכול "שותל" אותם בין שני השבטים, ראובן וגד, וכל זאת, כדי לחזק את לימוד התורה בקרבם של שני השבטים הללו.
אמנם, יודע משה רבינו, שלא יהיה קל לשכנע את בני שבט מנשה לקבל נחלה מעבר לירדן, שהרי משאת נפשם היא לקבל נחלה בארץ ישראל ולכן מציע משה לבני מנשה נחלה גדולה מאוד כדי לשכנעם להסכים לעצתו.
יתכן לפרש, כי שבט מנשה איננו מעוניין לוותר לגמרי על הנחלה בארץ ישראל ואולי כעין פשרה עם משה, מבקשים ממנו להתחלק לשניים: חצי המנשה ינחל את נחלתו בארץ ישראל, כדי למלא אחר רצונם לנחול נחלה דווקא בארץ הקודש ואילו החצי השני יישב בעבר הירדן, מתוך כוונה לחזק את לימוד התורה בקרב שני השבטים, ראובן וגד.
מוסיף הנצי"ב ואומר, כי זוהי גם הסיבה לכך שבני חצי שבט המנשה מוזכרים בתווך, בין הפסוקים העוסקים בנחלתם של בני גד ובני ראובן.
זאת ועוד, אם אכן כך הם הדברים, ברור מדוע אין צורך בתנאי בין משה לבין חצי שבט המנשה, שהרי משה מבקש מהם לקבל נחלה בעבר הירדן המזרחי וברור שאין הוא צריך להתנות תנאי, כפי שהתנה עם בני ראובן וגד, שבאו מיוזמתם לבקש בקשה זו. אין צורך לעשות תנאי עם מי שעושה טובה גדולה למשה רבינו.
לסיכום, תפקידם של בני שבט חצי המנשה הוא, א"כ, להיות ערבים למען המטרה החשובה של הפצת התורה, בקרב בני שבט הראובני והגדי.
יהי רצון, שהתורה תהא תמיד נר לרגלינו ושנזכה ונשכיל להפיץ את אורה, בכל מקום ובכל יישוב.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה