מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת החודש - ואכלתם אותו בחיפזון..../ הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת החודש - ואכלתם  אותו  בחיפזון..../ הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת החודש - ואכלתם אותו בחיפזון..../ הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

השבת אנו מברכים את כניסת חודש ניסן בקריאת פרשת החודש, בה ציווה ה' יתב' לראשונה את משה את מצוות קידושו של חודש ניסן. מפרשה זו אנו למדים , כי היציאה ממצרים תוכננה בקפידה ימים רבים לפני שהתרחשה בפועל. עוד בראש ניסן יידע ה' את משה על היציאה הצפויה כמו שנאמר בספר שמות פרק י"ב:

"הַחֹ֧דֶשׁ הַזֶּ֛ה לָכֶ֖ם רֹ֣אשׁ חֳדָשִׁ֑ים רִאשׁ֥וֹן הוּא֙ לָכֶ֔ם לְחָדְשֵׁ֖י הַשָּׁנָֽה: דַּבְּר֗וּ אֶֽל־כָּל־עֲדַ֤ת יִשְׂרָאֵל֙ לֵאמֹ֔ר בֶּעָשֹׂ֖ר לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה וְיִקְח֣וּ לָהֶ֗ם אִ֛ישׁ שֶׂ֥ה לְבֵית־אָבֹ֖ת שֶׂ֥ה לַבָּֽיִת: וְאִם־יִמְעַ֣ט הַבַּיִת֘ מִהְיוֹ֣ת מִשֶּׂה֒ וְלָקַ֣ח ה֗וּא וּשְׁכֵנ֛וֹ הַקָּרֹ֥ב אֶל־בֵּית֖וֹ בְּמִכְסַ֣ת נְפָשֹׁ֑ת אִ֚ישׁ לְפִ֣י אָכְל֔וֹ תָּכֹ֖סּוּ עַל־הַשֶּֽׂה: שֶׂ֥ה תָמִ֛ים זָכָ֥ר בֶּן־שָׁנָ֖ה יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם מִן־הַכְּבָשִׂ֥ים וּמִן־הָעִזִּ֖ים תִּקָּֽחוּ: וְהָיָ֤ה לָכֶם֙ לְמִשְׁמֶ֔רֶת עַ֣ד אַרְבָּעָ֥ה עָשָׂ֛ר י֖וֹם לַחֹ֣דֶשׁ הַזֶּ֑ה.......".

לאור זאת תמוה ההסבר שניתן בהגדה לאכילת המצות. לפי ההגדה, המצה הינה לזכר הבצק שלא הספיק להחמיץ מחמת היציאה החפוזה : " מצה זו שאנו אוכלים על שום מה ? על שום שלא הספיק בצקם של אבותינו להחמיץ עד שנגלה עליהם מלך מלכי המלכים הקב"ה וגאלם.....כי גורשו ממצרים ולא יכלו להתמהמה , וגם צידה לא עשו להם ". רואים מכאן שהיציאה הייתה בחיפזון ולא מתוכננת, אבל, אם אכן הייתה יציאת מצרים צפויה וידועה ימים מראש כפי שרואים בפסוקים – מדוע חיכו בני ישראל לדקה התשעים ?? מדוע לא הכינו צידה לדרך מבעוד מועד??

עיון מדוקדק בפרשת החודש מלמד , כי אכילת החיפזון לא הייתה הכרח וכורח המציאות. ההיפך הוא הנכון, ה' מצווה עליה מפורשות כאקט מתוכנן מראש : שמות פרק י"ב – " וְכָכָה֘ תֹּאכְל֣וּ אֹתוֹ֒ מָתְנֵיכֶ֣ם חֲגֻרִ֔ים נַֽעֲלֵיכֶם֙ בְּרַגְלֵיכֶ֔ם וּמַקֶּלְכֶ֖ם בְּיֶדְכֶ֑ם וַאֲכַלְתֶּ֤ם אֹתוֹ֙ בְּחִפָּז֔וֹן פֶּ֥סַח ה֖וּא לַיקֹוָֽק".

רואים מכאן שהחיפזון לא היה מקרי, אלא זהו רצונו של ה' יתב', והשאלה שנשאלת מדוע ה' רצה שקורבן הפסח ייאכל בחיפזון ??

תשובה לכך ניתן למצוא במאמרו החשוב של הרב סולובייצ'יק , "קול דודי דופק" . במאמר זה מבקש הרב סולובייצ'יק לפענח את הפרדוקס שבפרק ה' בשיר השירים.

שיר השירים הינו משל העוסק ביחסי הגומלין שבין כנסת ישראל והקב"ה, באמצעות תיאור סיפור אהבת הרעיה והדוד. כמובן שהרעיה – זוהי כנסת ישראל והדוד – הוא ה' יתב'.

הפרק החמישי בשיר השירים מתאר את היעלמות הדוד ואת הרעיה הכמהה לשובו.

שיר השירים פרק ה

"בָּ֣אתִי לְגַנִּי֘ אֲחֹתִ֣י כַלָּה֒ אָרִ֤יתִי מוֹרִי֙ עִם־בְּשָׂמִ֔י אָכַ֤לְתִּי יַעְרִי֙ עִם־דִּבְשִׁ֔י שָׁתִ֥יתִי יֵינִ֖י עִם־חֲלָבִ֑י אִכְל֣וּ רֵעִ֔ים שְׁת֥וּ וְשִׁכְר֖וּ דּוֹדִֽים: אֲנִ֥י יְשֵׁנָ֖ה וְלִבִּ֣י עֵ֑ר ק֣וֹל׀ דּוֹדִ֣י דוֹפֵ֗ק פִּתְחִי־לִ֞י אֲחֹתִ֤י רַעְיָתִי֙ יוֹנָתִ֣י תַמָּתִ֔י שֶׁרֹּאשִׁי֙ נִמְלָא־טָ֔ל קְוֻצּוֹתַ֖י רְסִ֥יסֵי לָֽיְלָה: פָּשַׁ֙טְתִּי֙ אֶת־כֻּתָּנְתִּ֔י אֵיכָ֖כָה אֶלְבָּשֶׁ֑נָּה רָחַ֥צְתִּי אֶת־רַגְלַ֖י אֵיכָ֥כָה אֲטַנְּפֵֽם: דּוֹדִ֗י שָׁלַ֤ח יָדוֹ֙ מִן־הַחֹ֔ר וּמֵעַ֖י הָמ֥וּ עָלָֽיו: קַ֥מְתִּֽי אֲנִ֖י לִפְתֹּ֣חַ לְדוֹדִ֑י וְיָדַ֣י נָֽטְפוּ־מ֗וֹר וְאֶצְבְּעֹתַי֙ מ֣וֹר עֹבֵ֔ר עַ֖ל כַּפּ֥וֹת הַמַּנְעֽוּל: פָּתַ֤חְתִּֽי אֲנִי֙ לְדוֹדִ֔י וְדוֹדִ֖י חָמַ֣ק עָבָ֑ר נַפְשִׁי֙ יָֽצְאָ֣ה בְדַבְּר֔וֹ בִּקַּשְׁתִּ֙יהוּ֙ וְלֹ֣א מְצָאתִ֔יהוּ קְרָאתִ֖יו וְלֹ֥א עָנָֽנִי: מְצָאֻ֧נִי הַשֹּׁמְרִ֛ים הַסֹּבְבִ֥ים בָּעִ֖יר הִכּ֣וּנִי פְצָע֑וּנִי נָשְׂא֤וּ אֶת־רְדִידִי֙ מֵֽעָלַ֔י שֹׁמְרֵ֖י הַחֹמֽוֹת: הִשְׁבַּ֥עְתִּי אֶתְכֶ֖ם בְּנ֣וֹת יְרוּשָׁלִָ֑ם אִֽם־תִּמְצְאוּ֙ אֶת־דּוֹדִ֔י מַה־תַּגִּ֣ידוּ ל֔וֹ שֶׁחוֹלַ֥ת אַהֲבָ֖ה אָֽנִי...."

 

 

מששב הדוד סוף סוף , ומפציר ברעיה שתפתח לו את הדלת , מסרבת הרעיה , ונותנת תירוצים עלובים להתנהגותה . מדוע באמת לא פתחה הרעיה את הדלת ?? מבאר הרב סולובייצ'יק במאמר זה כך : "היהדות הקפידה מאוד על איסור חימוץ השעה.....שהייה כלשהיא נחשבת לפשע. האדם מפסיד לפעמים את עולמו בשל חטא אחד – חטא שמוגדר "ויתמהמה" . מדוע הדקדוק הרב בזמני קיום המצוות , וכי באמת אכפת לה' אם אדם מתפלל דווקא בזמן מסויים ולא שתי דקות מאוחר יותר ?? האמנם בצק ששהה דקה מעבר לשמונה עשרה דקות שונה מהותית מבצק ששהה פחות משמונה עשרה דקות ?? מבאר הרב סולובייצ'יק , כי ההקפדה היהודית על זמנים נועדה לחנך אותנו להיות קשובים למציאות, על מנת שלא נחמיץ את השעה, על מנת שלא נבזבז הזדמנויות יקרות לגאולה .

ברוח זה מלמד אותנו המדרש במכילתא , פרשת בא ט', כי החמצת המצה שבפסח מסמלת החמצת הזדמנויות רוחניות . וכך מופיע במכילתא ובילקוט שמעוני תורה פרשת בא רמז רא : "ושמרתם את המצות [י"ב, י"ז] ר' יאשיה אומר אל תקרי כן אלא ושמרתם את המצוות. כדרך שאין מחמיצין את המצה כך לא יחמיצו את המצוות אלא אם באה מצוה לידך עשה אותה מיד".

 

יסוד הלכתי – חינוכי זה בא לידי שיאו בהבדל הדק שבין החמץ למצה. שניות ספורות בלבד מבדילות בין המצה על ידה מקיימים אנו את מצוות האכילה מן התורה, לבין החמץ עליו אנו מוזהרים בכרת. האותיות מ' ו-צ' משותפות לחמץ ולמצה. כל ההבדל מתמצה בשוני שבין ה-ה' ל-ח'. תג קטן מבדיל ביניהן. אך הוא יוצר את כל ההבדל שבין ההחמצה לבין המיצוי. בין שם ה' המסומל באות ה' לבין החטא המרומז באות ח'. מכאן ניתן ללמוד את הטרגדיה שבהתמהמהות של הרעיה – כנסת ישראל.

אותן דקות בהן לא קפצה הרעיה לפתוח את הדלת הביאו להחמצת האהובה – ה' יתב'. כנסת ישראל לא זיהתה הזדמנות אמיתית שהייתה לה בפתיחת הדלת במהירות , ואז היא בעצם הפסידה את הגאולה.

היציאה ההסטורית ממצרים מלמדת אותנו מסר לדורות. עלינו להיגאל בחיפזון, לא להתמהמה, לא להחמיץ ולא להחטיא את ההזדמנות האמיתית להיגאל. מאכילת החיפזון אנו למדים מה כוחה של מידת הזריזות, עד כמה חיוני כושר הדמיון על מנת לזהות הזדמנויות לגאולה גם במקומות בלתי צפויים וגם בזמנים שנראים לנו לא מתאימים.

ומה כל זה קשור לפרשת החודש ??

אנו צריכים להיכנס לחודש ניסן , חודש בו נגאלנו ובו אנו עתידים להיגאל . אנו צריכים להיכנס לחודש זה עם המסר שאנו צריכים להיות מוכנים כל הזמן לבוא הדוד, לא להחמיץ אץ השעה, להיות זריזים , ואנו מייחלים בפתחו של חודש זה לא רק לשפע האלוקי שיושפע עלינו אי"ה מלמעלה כלפי מטה, אלא גם ליכולת האנושית להעריך ולהכיל את השפע שניתן ולהיות מוכנים כל הזמן לשפע הזה.

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה