מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת ויגש - תיאור כלכלת מצרים בתורה / הרב חיים דרוקמן יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

פרשת ויגש - תיאור כלכלת מצרים בתורה / הרב חיים דרוקמן יו”ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

פרשת ויגש - תיאור כלכלת מצרים בתורה / הרב חיים דרוקמן יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

מה המטרה?

בסוף פרשתנו ישנה אריכות רבה בתיאור התנהלותו הכלכלית של יוסף, כממונה מטעם פרעה, בשנות הרעב במצרים. והדבר מפליא: לשם מה מפרטת לנו התורה כל זאת? מה לנו ולכלכלה המצרים שלפני אלפי שנים?

בעיון בפסוקים אנו מגלים את חכמתו הרבה של יוסף, ולומדים על יושרו והגיונותו כלפי המצרים וכלפי אדונו. מתוך כך, עולים לפנינו מסרים חשובים, בעלי אמירה ערכית לחיים שלנו, ועל כן הובאו הדברים. במאמר זה נזכיר מעט שבמעט מגדולת יוסף העולה מהפסוקים.

צמצום תחושת המחסור

אחת הבעיות בעתות מחסור היא תחושת החוסר. כשאנשים חשים במחסור חמור, הם עלולים לפעול ללא שיקול דעת וליצור בהלה חסרת פרופורציות המחמירה את המצב. בפירוש "אור החיים" (בראשית מא, נו) מובא, שמסיבה זו פתח יוסף את כל מחסני התבואה בבת אחת, ולא בשלבים - "וַיִּפְתַּח יוֹסֵף אֶת כָּל אֲשֶׁר בָּהֶם וַיִּשְׁבֹּר לְמִצְרַיִם": "כשיראו אנשי העיר כל הריבוי - לא ירעבו, כי הרעבון ייכנס בלב אדם כשיראה שיש מחסור, וכשיראו כל אוצרות הנפתחות, יתקרר חום הרעב שבלבם בוער". יוסף מצמצם ככל האפשר את תחושת המחסור בלבבות האנשים על ידי פתיחת מחסני המזון בבת אחת, כך הוא מעניק לציבור תחושה של שפע ובטחון.

שוויוניות

על הפסוק (בראשית מז, יב): "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת... כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף", כותב הספורנו: "אף על פי שהיה בידו להרבות להם מזון, נתן להם במידה מספקת" - אנו רואים כאן את יושרו המופלג של יוסף. למרות היותו המשנה למלך, וכממונה על חלוקת המזון יכול היה בקלות להעניק העדפה לקרובי משפחתו - בכל זאת נתן להם במידה שווה כמו כולם, לפי צורכי הקיום בלבד.

בחלוקת המזון, מתייחס יוסף לפרטים הקטנים ביותר, ואינו מצטמצם לשוויון חיצוני. יוסף היה יכול להסתפק בחלוקה שווה של המזון לפי מספר נפשות למשפחה, אך הוא נותן "לְפִי הַטָּף" - מסביר הרא"ם בפירושו לפסוק, שיוסף הכיר בכך שעבור הטף צריך לתת מעט יותר לחם, כיון שהקטנים מפוררים את המזון וחלק ממנו יורד לטימיון. מסיבה זו נותן יוסף קצת יותר כנגד הטף, לכסות על המזון שאובד באכילתם. זוהי דאגה מושלמת לשוויון, עד לירידה לפרטים דקים, שאדם רגיל לא היה שם לב אליהם.

שומר אמונים

בשנות הרעב סוחר יוסף בתבואה וממון רב חולף תחת ידו. בלי מאמץ מיוחד, יכול היה יוסף לספח חלק מהממון לכיסיו... אך התורה מעידה עליו (בראשית מז, יד): "וַיָּבֵא יוֹסֵף אֶת הַכֶּסֶף בֵּיתָה פַרְעֹה" - הכתוב מעיד על נאמנותו ויושרו של יוסף! ובלשונו של הרמב"ן: "כי היה איש אמונים... ולא עשה לעצמו אוצרות כסף ומטמוני מסתרים בארץ מצרים... אבל נתן למלך הבוטח בו כל הכסף".

לפעמים אנו שומעים על אנשים בתפקידים בכירים שמעלו בכספים. אפשר, שהמניע הנפשי של חלק מאותם אנשים, מורכב יותר מסתם תאוות ממון שפילה. ייתכן שהאדם כלל אינו רואה במעשיו גניבה, מתוך מחשבה שממון זה מגיע לו מן הדין, שכן, בזכותו מצליח כל העסק, ובעצם, כל הרווח נזקף לזכותו, ומשכורתו איננה גבוהה מספיק כפי מה שבאמת מגיע לו... מתוך כך הוא סובר, שאם יטול לעצמו - את שלו הוא נוטל... כך זה מתחיל, ואחר כך מתחילה ההדרדרות.

יוסף היה נקי מכל שמץ של גזל, הכל היה בתכלית היושר והצדק. הוא מעביר את כל הכסף לפרעה, ולא נוטל לעצמו אפילו פרוטה אחת שלא כהוגן!

הדאגה למצרים

כאשר הרעב מתחזק, באים המצרים בבקשה: "וְנִהְיֶה אֲנַחְנוּ וְאַדְמָתֵנוּ עֲבָדִים לְפַרְעֹה, וְתֶן זֶרַע וְנִחְיֶה" (בראשית מז, יט). בבקשה זו הם מסכימים לאבד את עצמאותם, ולההפך לעַם של עבדים!

הרמב"ן מדייק, שיוסף קיבל את בקשתם באופן חלקי בלבד. הוא אמנם קנה את אדמותיהם (שם שם, כ) - אך לא את גופם. הם נשארים חופשיים וברשות עצמם, ורק מתחייבים לעבד את שדות פרעה כאריסים בחוזה חכירה. יוסף נמנע מלהתעמר במצרים, ואינו הופכם לעבדים בזויים.

כאן מתגלה גם חכמתו של יוסף והבנתו בנפש האדם. הוא יודע שאינה דומה עבודת עבד לעבודת אריס. העבד לא מרוויח מאומה אם יתאמץ יותר בעבודתו והשדות ירבו תנובה, בעוד שאצל האריס - ככל שעבודתו תהיה רווחית יותר לבעל השדה, כך גם הוא ירוויח יותר, שהרי שכרו הוא באחוזים מרווחי היבול. ממילא האריס מתאמץ להצליח בעבודתו - בניגוד לעבד, שאינו רואה שום ברכה בעמלו.

יוצא אפוא, שכולם נהנו מהעסקה שרקם יוסף: המצרים ניצלו מהרעב בלי להפוך לעבדים נרצעים, ופרעה הרוויח עובדים חרוצים לשדותיו, בעלי אינטרס ששדותיו יצליחו.

הרמב"ן מעיר, שהגינותו של יוסף עם המצרים באה לידי ביטוי גם בפרטי חוזה החכירה. הוא אינו נוהג כעריץ במידת הדין בגביית רוב תבואת השדה - אלא בדיוק להיפך - הוא משאיר בידם את חלק הארי של הרווחים ("וּנְתַתֶּם חֲמִישִׁית לְפַרְעֹה וְאַרְבַּע הַיָּדֹת יִהְיֶה לָכֶם". שם שם, כד) - כאילו הם בעלי השדות, ולא רק הפועלים שעובדים בהם.

***

אנו רואים אפוא, כי אין שום פסוק מיותר בתורה, הכל תורת ד' תמימה. כל פסוק, כל סיפור, כל עובדה - ואפילו אלו שנראים שוליים ביותר - לא נכתבו לחינם, יש להם עומק רב ומטרה לשמה הם נכתבו.

בסיפורי התורה על כלכלת מצרים מסתתרים מסרים גדולים ונכבדים עבורנו. אנו לומדים מהם על חכמתו הרבה של יוסף, על יושרו, נאמנותו, מוסריותו והנהגתו השלמה מכל צדדיה, בתכלית היושר והצדק. אנו רואים כיצד הנהיג יוסף את מצרים בצורה אחראית וישרה. הנהגות אלו צריכות להדריך אותנו לדורות.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • ישיבת בנ”ע רעננה אלופת הישיבות

    ישיבת בנ"ע רעננה אלופת הישיבות

    אליפות הישיבות התיכוניות בכדורגל ננעלה במכללת גבעת וושינגטון עם זכיה של ישיבת בני עקיבא רעננה שגברה בגמר על מטה בנימין
    המשך לקריאה
  • עשו ואל תעשו לפני הבגרות במתמטיקה

    עשו ואל תעשו לפני הבגרות במתמטיקה

    לא משנה כמה למדתם ותרגלתם, הנה הדברים החשובים לדעת לפני הבגרות במתמטיקה שנכתבו על ידי ד"ר מרב הרץ מנהלת תיכון ומורה למתמטיקה באולפנת בני עקיבא אמנה בכפר סבא
    המשך לקריאה
  • אולפנת בני עקיבא באר שבע זכתה באולימפיידת החלל ע”ש אילן רמון

    אולפנת בני עקיבא באר שבע זכתה באולימפיידת החלל ע"ש אילן רמון

    לא פחות מ-226 בתי ספר מכל הארץ שמידי שבוע התמודדו עם אתגריים מדעיים ומחקריים. את המקום הראשון תפסו תלמידות אולפנת בני עקיבא "חן במדבר" מבאר שבע והן יקבלו מענק כספי לטובת פעילויות חברתיות.
    המשך לקריאה