פרשת ויחי - להיות בן אדם / הרב אפרים זיק

מה אנו רוצים מבנינו-תלמידינו? בראש ובראשונה שיהיו בני אדם ("מענטשים").
בכל הזדמנות אנו אומרים להם: "אל תתנהגו כמו חיות". והנה מעניין, כאשר יעקב אבינו מברך את השבטים, הוא מדמה את חלקם לחיות. יעקב מדגיש תכונות אופי על ידי השוואה לתכונות האופייניות אצל אריה, חמור, נחש, זאב ועוד.
הגמרא גם דורשת את הפסוק באיוב "מַלְּפֵנוּ מִבַּהֲמוֹת אָרֶץ וּמֵעוֹף הַשָּׁמַיִם יְחַכְּמֵנוּ" אמר רבי יוחנן אלמלא לא נתנה תורה, היינו למדים צניעות מחתול, גזל מנמלה, עריות מיונה, דרך ארץ מתרנגול, כך שיש לנו הרבה מאוד מה ללמוד מן החיות.
מעניין שגם בעולם השמות בעם ישראל השתרשו שמות של בע"ח: דב, זאב, אריה, צבי, ציפורה, יונה ועוד (השם חמור נשכח משום מה כמו גם השם כַּלֶב) עד כדי כך שבאירופה צחקו היהודים שכאשר מגרשים את היהודים מגני החיות כבר אין בער (דב), ולא לייבש (אריה) ולא הירש (צבי) נשארים רק החזירים.
מה ניתן ללמוד מזה? מורי ורבי הרב עמיטל שליט"א דיבר בשבח הנורמאליות-הטבעיות. יש אנשים אשר נוהגים ע"פ ספרי ההלכה, אך לא משכילים להפוך זאת לחלק מהטבע שלהם, שמירת המצוות שלהם היא עצבנית ולא טבעית. לדוגמא: אם אדם יבוא לחתום עמנו חוזה ולא ירצה לחתום בעט מחשש גזל – האם זה יקנה לנו בטחון שאכן חתמנו חוזה עם אדם ישר והגון שאפילו ב"דיו" של העד הוא נזהר, קל וחומר שלא יגזול מאיתנו – או שמא אין זו ראיה?!
בחינוכנו, עלינו ללמד את עצמנו ואת בנינו הלכות וחוקים מתוך הספר, אך גם לכוונם לכך שהדברים יהפכו לטבע שני שלהם בצורה אמיתית ונורמאלית.