מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת ויקהל - בניין המשכן אינו דוחה שבת - מו"ר הרב חיים דרוקמן שליט"א יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

פרשת ויקהל - בניין המשכן אינו דוחה שבת - מו”ר הרב חיים דרוקמן שליט”א יו”ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

פרשת ויקהל - בניין המשכן אינו דוחה שבת - מו"ר הרב חיים דרוקמן שליט"א יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

המשכן והשבת

בתחילת הפרשה מצווה התורה על השבת (שמות לה, ב): "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה, וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ, שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַד'". מהקדמת נושא השבת לבניין המשכן, מסיקים חז"ל (מכילתא דרבי ישמעאל ויקהל, מסכתא דשבתא), שקיום השבת קודם לבניין המשכן. כלומר, הבאת ציווי השבת כאן באה לומר, שחרף החשיבות הגדולה של בניין המשכן, היא איננה דוחה את השבת, ועל כן בשבת צריך לשבות אפילו מבניין המשכן.

מדוע זה כך? לכאורה, היינו מצפים שהמשכן ידחה את השבת, שהרי ענייננו של המשכן הוא השראת שכינה בישראל, הורדת שפע קודש לעם ישראל כולו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ - וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כה, ח), כך שמן הראוי היה לבנותו כמה שיותר מהר - ואפילו בשבת! אין להפסיד ולו רגע אחד!

מחדשת התורה ומדגישה, שללא שבת - אין קדושה! המשכן יכול להיבנות אך ורק על יסוד שבת קודש!

הקב"ה השליט את האדם על הבריאה כולה, ונתן בידו את היכולת להשפיע עליה ולכוונה כרצונו. אולם, מה מבטיח שהאדם יכוון את המציאות לכיוון החיובי הרצוי, ולא ידרדר אותה וישתמש בה להשחתה ולהרס? כאן נכנס תפקידה של השבת, המכוונת את שליטת האדם על הבריאה לכיוונים חיוביים, ובכך מונעת קלקול והשחתה. ללא פעולת השבת, האדם יכול להיות הרסני למדי, ובמקום להביא את העולם לקדושה - יביאו להיפך הגמור! על כן, אי אפשר לוותר על השבת - אפילו לטובת המשכן.

"בָּרָא אֱ־לֹהִים לַעֲשׂוֹת"

ברכה מיוחדת ניתנה לשבת: "וַיְבָרֶךְ אֱ־לֹהִים אֶת יוֹם הַשְּׁבִיעִי וַיְקַדֵּשׁ אֹתוֹ, כִּי בוֹ שָׁבַת מִכָּל מְלַאכְתּוֹ, אֲשֶׁר בָּרָא אֱ־לֹהִים לַעֲשׂוֹת" (בראשית ב, ג). לכאורה, היה צריך לכתוב: "אשר ברא א־לוהים ועשה" - כיון שביום השביעי כבר הסתיימה העשייה של בריאת שמים וארץ! מדוע אפוא, נאמר: "לעשות" - כאילו עדיין נותר מה לעשות בבריאה?

עונים חז"ל (תנחומא בובר בראשית, יז): "שקדמה השבת ולא נגמרה מלאכתן". כביכול, אומרים חז"ל, שד' עסק במלאכת הבריאה, אך נאלץ להפסיקה באמצע, משום שנכנסה עליו שבת, וכך יצא שחלק מהבריאה טרם נברא, ונותר עוד מה לעשות! ואם דברי חז"ל אלו מפליאים - מפליא שבעתיים ביאורם, מהו אותו חלק שטרם הספיק להיברא: "זה בית המקדש העתיד להיות"! מה פשר הדברים הללו?

נראה, כי חז"ל באים לומר לנו, שד' ברא בריאה "גולמית", והשאיר את השלמתה לאדם. השלמת הבריאה היא באמצעות "בית המקדש העתיד להיות", המבטא את הקדושה שצריכה לחול בבריאה. הדרישה מאתנו היא להפוך את הבריאה כולה ל"בית מקדש", כלומר: לקדש את העולם כולו, את המציאות בשלמותה, את החיים על מורכבותם, ולהכניס בהם תוכן וערכיות.

וכדי שהעולם יתעלה למעמד הראוי לו - יש הכרח בשבת קודש. על כן שבת חייבת להופיע במציאות לפני "בית המקדש העתיד להיות", כי רק דרכה יכולה הקדושה להופיע בעולם.

בשבת אנו שובתים יום אחד בשבוע ממלאכה, מיצירה אנושית. באופן זה, ניתנת בידינו האפשרות לשוב ולהיפגש בכל שבוע עִם היוצר האמתי, בורא הכול. באמצעות המפגש שיוצרת השבת, נוכל לכוון גם את מלאכת ששת ימי המעשה בהתאם לרצון הבורא - עילוי העולם וקידושו. השבת מלמדת אותנו לנצל את כוח היצירה שניתן לנו, עבור מטרות טובות ונעלות, ולא, חלילה, לקלקול הבריאה וכילויה.

"מלאכת מחשבת"

כידוע, לא כל מלאכה נאסרה בשבת, אלא רק: "מלאכת מחשבת", שאיננה מוגדרת דווקא כעבודה קשה, אלא כמלאכה היוצרת, מלאכת אומן, שיש בה כוונה ורצון.

יש התמהים על הלכות שבת, שכן, ישנם מעשים האסורים בשבת - למרות שעשייתם אינה כרוכה במאמץ רב, בעוד שמעשים אחרים, המלווים בטרחה רבה - מותרים! למשל, הפעלת מכשיר חשמלי בלחיצת מתג אסורה, למרות שאין בכך מאמץ כלל! וכן, הסרת גרגיר חיטה קטנטן מקערת שעורים - מוגדרת כאיסור ברירה. לעומת זאת, אדם הגורר בביתו רהיטים מצד לצד במשך שעות ארוכות של יגיעה ויזע - אינו עובר על אחת מהמלאכות האסורות בשבת!

התורה אוסרת עלינו, אפוא, לעשות בשבת פעולות של יצירה. אולם, אין כוונת התורה בזה, להתנגד לכוח היצירה שבאדם, ולדרוש מאתנו לכלוא אותו, חלילה! אדם צריך לנצל היטב את כוחות היצירה שלו. מטרת השבת היא לאזן את כוחותינו, ולהבטיח שנשתמש בהם בצורה חיובית במהלך ששת ימי המעשה.

אומרת התורה: "שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה - וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ". ניתן לומר, שבעקבות: "וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ" - נולד הערך האמתי ל"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה". מתוך קדושת השבת והשביתה בה, צומח הערך האמתי למלאכה של כל ימי המעשה.

אכן, יש ערך גדול למלאכה הנעשית בששת ימי המעשה, לבניין העולם ופיתוחו, וליצירה האנושית בכלל - אך ערך זה יוכל להתממש כראוי, רק באמצעות השביתה בשבת, היוצרת מפגש מחודש עם בורא העולם.

השבת היא זכר למעשה בראשית, כשאנו שובתים בה, אנו זוכרים שיש בורא לעולם. והעובדה שיש בורא לעולם, מלמדת שיש לעולם מטרה מסוימת, שכן, אף יוצר איננו בונה כלי, אלא אם כן יש לו מטרה מוגדרת עבור כלי זה. מטרת הבריאה מתבטאת בבניין המשכן - החלת קדושה במציאות כולה. כך מובן, מדוע בניין המשכן אינו יכול לדחות את השבת - כיון שהיא המאפשרת את קיום התוכן המהותי שלו.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה