מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת ויקרא | הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת ויקרא | הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת ויקרא | הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

נראה לי שניתן ללמוד מפרשה זו – את תפקיד האדם בעולם .

פעמים רבות בשיחות שלנו עם הנוער בנושאים שונים ובמיוחד בנושאי חינוך, התלמידים מקשיבים, מפנימים ואח"כ חוזרים ואומרים – " ככה זה, אין מה לעשות", "אין ביכולתי לשנות את העניין".......... ובתשובות אלו הם בעצם מורידים את האחריות מעצמם , עוברים להיות פאסיביים. אנחנו צריכים לראות בפרשת השבוע , שיש לנו תפקיד חשוב מאוד, והתפקיד הוא – לקחת אחריות ולא לומר "אין מה לעשות", "מה אני כבר יכול לעשות" .

 

קדימה .....................

 

כשאנו מדמיינים לעצמנו את בית המקדש ואת עבודת הקרבנות,אנו רואים לנגד עינינו כוהנים,  מזבחות, בעלי חיים, כלי שרת, אש ועצים. אלא ששכחנו את התבלין, את המלח!

התורה מצווה אותנו ציווי משונה לכאורה שיש לעמוד על טעמו:

 

וְכָל קָרְבַּן מִנְחָתְךָ בַּמֶּלַח תִּמְלָח וְלֹא תַשְׁבִּית מֶלַח בְּרִית

אֱלֹקיךָ מֵעַל מִנְחָתֶךָ עַל כָּל קָרְבָּנְךָ תַּקְרִיב מֶלַח.

 

תפקידו של המלח לא מסתיים כאן, אלא בכך שהוא הופך לסמל לברית הנצחית שבין הקבה לבניו :

 בְּרִית מֶלַח עוֹלָם הִוא לִפְנֵי הלְךָ וּלְזַרְעֲךָ אִתָּךְ.(במדבר י"ח)

 

על כך אומר הרמבן   )ויקרא ב יג(: :

" ובעבור שהוא ברית בקרבנות, יעשה הכתוב זאת הברית אב לכל הבריתות, ויאמר במתנות כהונה )במדבר יח יט( ובמלכות דוד )דהיב יג ה( ברית מלח, כי הוא קיים כברית המלח בקרבנו".

 

 

 

מה טעם זכה המלח להיות סמל לברית  ?

הנציב מוואלוז'ין שזכיתי לפקוד ולהתפלל על קברו בשבוע שעבר שביקרנו בבית הקברות בוורשא , אומר בפרושו העמק   דברכך : הוא שואל מדוע קרב המלח על המזבח בעוד ששאר משפרי טעם כדבש אינם קרבים על המזבח ?  "בא בזה להורות ברית אלהיך על השגחה פרטית לפי מעשה בני אדם. המלח בפני עצמו רע לאכילה ומקולקל מאד, וגם שורף כמה דברים ומאבדם, ומכל מקום הוא המקיים וממתיק את האוכל. והוא הדין כל הליכות הטבע שברא הקבה שיהא יסוד האור הוא החשך, ויסוד כל טוב הוא הרע, ומאופל ומחושך מאיר עיני האדם... וקבע הקבה עולמו בזה האופן כדי שיגיע ההשגחה העליונה לפי המעשים בטוב. שהרי אם היה הטוב בהחלט בלי רע, וכן הרע בהחלט, לא היה אפשר להיות ההשגחה לפי המעשים אלא לצדיק גמור או לרשע גמור ולא למי שראוי להרעה והטבה. מה שאין כן עתה מגיע השתלשלות העניינים משעה רעה לתכלית הטוב מצומצם לפי המעשים בהשגחתו יתברך כמה יאריכון ימי הרעה, ואיך תהי הרבה או מעט עד שבא לידי תכלית הטוב הבא באחרית הימים של חשך. משום כך ברא הקבה הליכות הטבע בזה האופן. ומלח בטבעו אות הוא על זה הברית שברא עולמו באופן שישגיח על יצוריו בכלל ועל ישראל בפרט... "

 

טענת הנצי"ב היא כזו - המלח אינו ראוי למאכל מצד עצמו, אולם כשהוא מצטרף למאכל הוא משפר אותו. כך העולם אינו בנוי בחלוקה ברורה בין טוב ורע,  בין אור לחושך , אלא אור וחושך משמשים בערבוביה. ייתכן שעניין מסוים רע כשלעצמו יצטרף למהלך טוב וישכללו.  מצב זה מאפשר את הברית בין ה' יתב' לבין העולם.  עולם כזה קורא להשגחה של האדם על העולם . יש תפקיד לאדם לשקול, להעדיף, לאזן,  למתן, לבחון ולהכריע. על כן קרב המלח ויוצר את הברית, ברית מלח, בין אלוקים לעולם. תפקידו של האדם הוא בעצם לאזן כל הזמן בין הרע לטוב ולמתן את הרוע בעולם . כמו שהמלח מאזן בין הטעמים, בין הטוב לרע ויוצר טעם טוב, כך תפקידו של האדם לאזן בין הטוב והרע בעולם.

האדם נקרא לא להיות קיצוני , להיות חושב ושקול. לכן – האדם נמצא במקום מאוד חשוב ותפקידו מאוד חשוב – נקודת המינון בעולם, לאזן כל הזמן את הטוב והרע בעולם , "להוסיף או לגרוע מלח".

 

מרן הרב קוק זצל עומד על עיקרון המינון הראוי הבא לידי ביטוי במלח )עין איה ברכות פרק ה אות קי(::

"והמלח אמנם אין הוא משנה את טבע התבשיל כלל, כי אם מוסיף בו טעם על ידי שטעמו נשמע במקצת, ואם ישמע טעמו יותר מדי יתקלקל התבשיל, אבל על כל פנים יש תקנה בהוספת תבשיל עד שיעמוד על המידה הנכונה. כן מי שחפץ להיות דעתו בלתי בטלה יותר מדי, אעפ שאינו חפץ להפוך את חברו לדעתו, גם זה קלקול הוא, מכל מקום נח יותר לתקן כערך ריבוי המלח שמתקן בנקל בהוספת מים וכיוצא בזה ."

ישנו טבע אנושי של נוקשות אישיותית אצל האדם . האדם היה רוצה להביא את כולם לחשוב כמוהו , אך טבע זה בר שינוי כשם שניתן לתקן מאכל שהומלח יתר על המידה על ידי הוספת מים.

 

 

 

 

כשאדם יפגוש אישיות משמעותית וחשובה, הוא עשוי להבין את מקומו הראוי מכאן והלאה. הוא יוכל להבין שנכון שהוא עומד במקום מסויים , אך יש לתת מקום גם לאנשים אחרים שלא חושבים בדיוק כמותו.(זהו הוספת המים, שע"י הוספת המים , מורידים את מליחות המלח=הרצון העצמי של האדם) .

 

במערכת החינוך ובעולם ההורים, עלינו להכשיר את תלמידנו להתמודדות עם המציאות המורכבת, ולדעת כיצד למנף את סבך המורכבות תוך מציאת האיזון והמינון הראויים. כמובן שלבירור ותהליך כזה נדרשת בגרות נפשית על מנת להכיל את הקושי והמורכבות ומתוכם להתקדם. אין ספק שהמלח על כל קרבן בעצם אומר לאדם המקריב – תשקול , תאזן , תקשיב , הדברים הם לא שחור ולבן , אלא עולם מורכב שלנו יש את התפקיד החשוב – לאזן בין הדברים.

 

 

ועוד משהו קטן על הפרשה :

ספר שמות חותם בהמתנתו של משה רבנו מחוץ למשכן  - "וַיְכַ֥ס הֶעָנָ֖ן אֶת־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֑ד וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן: וְלֹא־יָכֹ֣ל מֹשֶׁ֗ה לָבוֹא֙ אֶל־אֹ֣הֶל מוֹעֵ֔ד כִּֽי־שָׁכַ֥ן עָלָ֖יו הֶעָנָ֑ן וּכְב֣וֹד יְקֹוָ֔ק מָלֵ֖א אֶת־הַמִּשְׁכָּֽן: וּבְהֵעָל֤וֹת הֶֽעָנָן֙ מֵעַ֣ל הַמִּשְׁכָּ֔ן יִסְע֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל בְּכֹ֖ל מַסְעֵיהֶֽם: וְאִם־לֹ֥א יֵעָלֶ֖ה הֶעָנָ֑ן וְלֹ֣א יִסְע֔וּ עַד־י֖וֹם הֵעָלֹתֽוֹ:  כִּי֩ עֲנַ֨ן יְקֹוָ֤ק עַֽל־הַמִּשְׁכָּן֙ יוֹמָ֔ם וְאֵ֕שׁ תִּהְיֶ֥ה לַ֖יְלָה בּ֑וֹ לְעֵינֵ֥י כָל־בֵּֽית־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּכָל־מַסְעֵיהֶֽם ".

 

לעומת זאת, ספר ויקרא פותח בהזמנה מיוחדת של ה' למשה להיכנס פנימה – "וַיִּקְרָ֖א אֶל־מֹשֶׁ֑ה וַיְדַבֵּ֤ר יְקֹוָק֙ אֵלָ֔יו מֵאֹ֥הֶל מוֹעֵ֖ד לֵאמֹֽר " . צריך לשים לב שהאות א' במילה ויקרא נכתבת באות קטנה, ובלשון רש"י "אות זעירא".

הקריאה אל משה באה לאחר שמשה פיקד על בניית המשכן ויכול היה להרגיש כבעל – הבית על המשכן. בכל זאת , משה כובש את יצרו וממתין להזמנה מה' יתב'. רבי בונים מפשיסחא מסביר , שהאל"ף הזעירא רומזת על מידת הענווה.

דווקא משה , הדמות המרכזית בבניית המשכן , שמלאכת המשכן מיוחסת אליו – "ויכל משה את המלאכה", יכול היה להרשות לעצמו יותר חופש וחירות בתוך המשכן. אבל, משה העניו , אינו נכנס אל המשכן עד אשר יוזמן ע"י ה' . כמה חשוב לנו ליישם את מידת הענווה כלפי עצמנו !!

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה