פרשת וירא- ואברהם בן מאת שנה/ מתוך הספר לוחות אבן - פרשת שבוע ממשנתו של הרב צוקרמן זצ"ל

וְ אַ בְ רָ הָ ם בֶּ ן מְ אַ ת שָׁ נָה (כא, ה)

שני בנים נולדו לאברהם, ובשניהם מדגישה התורה בן כמה היה אברהם בלידתם. גם לאחר

מכן נולדו לאברהם בנים, אך בלידתם התורה לא מציינת בן כמה היה. ולשואל: מדוע רק אצל

ישמעאל ויצחק נזכר גילו של אברהם? אפשר לומר בפשטות שכאשר התורה מתארת את לידת

ישמעאל, בנו הראשון של אברהם, לאחר שנים כה רבות ללא ילדים, היא מדגישה את גילו

של אברהם. גם כשנולד יצחק, בן שני ויחיד לשרה, התורה מספרת בן כמה היה אביו כשנולד.

אבל כשנולדה אחר כן קבוצה שלמה של בנים, התורה לא מפרטת אצלם את גילו של אברהם.

הסבר אחר: נראה שהמילים "ואברהם בן מאת שנה" מלמדות אותנו שאברהם, ישמעאל

ויצחק נולדו באותו תאריך ממש, ובאותה שעה שימש בשמים אותו כוכב, כדברי רש"י על

הפסוק "בעצם היום הזה נִ מול אברהם וישמעאל בנו" (יז, כו): ביום זה מלאו לאברהם תשעים

ותשע שנה, לישמעאל מלאו שלוש עשרה שנה, ובאותו יום ממש נימולו שניהם. וכשכתוב

"ואברהם בן מאת שנה בהִָולד לו את יצחק בנו", פירושו של דבר שאברהם היה בדיוק בן

מאה שנה כשנולד יצחק, שכן כשם שהתורה הדגישה שאברהם היה בן שמונים ושש שנה

בלידת הגר את ישמעאל, כך כשהתורה אומרת "ואברהם בן מאת שנה בהִּוָ לד לו את יצחק

בנו" כוונתה להדגיש שביום שמלאו לאברהם מאה שנה נולד יצחק.

רבותינו מסבירים שאופיו של האדם, תכונותיו ואפילו מעשיו תלויים בזמן לידתו. אדם

שנולד בזמן ששבתאי שולט בעולם יהיה בעל אופי רגוע, ויהיו בו קדושה ותכונות מיוחדות.

אבל אדם שנולד בזמן שמאדים שולט בעולם יהיה גזלן, רוצח, קצב או שוחט ושופך דמים

(שבת קנו.). ואם אברהם, ישמעאל ויצחק נולדו באותו יום, הרי היה בישמעאל וביצחק מעט

מתכונותיו של אברהם. לכן שניהם היו בעלי כוח בעולם כולו, כפי שהתורה מדגישה בתארה

את ישמעאל: "ידו בּכֹל וידּכֹל בו" (טז, יב)– כל אחד ואחד יהיה זקוק לו בדברים שברשותו

ובתחומו. אולי משום כך לפי חז"ל ישמעאל חזר בתשובה בסוף ימיו (בבא בתרא טז:) שכן היה

בו משהו ממזלו של אברהם. וכך כשהתורה מספרת לנו על יום לידתם של אברהם, יצחק

וישמעאל, יש בזה מסר חשוב, שאותו יום שבו נולדו השפיע על תכונותיהם. ואולי מכאן

ערך הכנסת אורחים שאצל הערבים עד היום הזה. אף שישמעאל הוא פרא אדם ומוכשר

לרצוח בני אדם, הרי יש בו גם מידת חסד מפני שנולד מאברהם. אבל היות שנולד גם מהגר,

יש בו גם מתכונותיה של הגר, מה שאין כן אצל יצחק. על כן אנו מוצאים כאן שני בנים,

ובשניהם מדגישה התורה את יום לידתם: באחד יש צירוף מתכונותיה של הגר, והשני כל

כולו מתכונותיו של אברהם, שהרי גם שרה היא ממשפחתו של אברהם, כדברי אברהם:

"אחֹתי בת אבי היא אך לא בת אמי" (כ, יב). על כן התורה בכלל לא מזכירה את שרה, שהרי

שרה היא כאברהם. כל מה שיש בו יש בה, ואפילו יותר מזה.