מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת חקת תשע"ד - "על כן יאמרו המושלים ביצרם בואו חשבון"/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

פרשת חקת תשע”ד - ”על כן יאמרו המושלים ביצרם בואו חשבון”/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

פרשת חקת תשע"ד - "על כן יאמרו המושלים ביצרם בואו חשבון"/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

בסוף פרשת חוקת ישנם ששה עשר פסוקים, המתארים את מלחמות ישראל בסמוך לכניסה לארץ.
על אחד הקרבות מספרת התורה את השתלשלות האירועים וכיצד נוצר העימות, וכך תיאור העניין: עם ישראל שולח שליחים אל סיחון מלך האמורי ומבקש ממנו בסך הכול לעבור דרך ארצו, תוך הבטחה שלא יטו מהדרך המוסכמת ולא ישתמשו בבארות המים שלהם - "בדרך המלך נלך עד אשר נעבור בגבולך" [פרק כ"א כ"ב].
התגובה של סיחון הייתה מפתיעה משהו, לא זו בלבד שסירב לכך, אלא אף ערך גיוס לצבאו ואסף את כל עמו למלחמה נגד עם ישראל. במלחמה זו הוכה סיחון מכה ניצחת ואיבד חלק ניכר מארצו. הפעולה הראשונה שעשו ישראל לאחר ניצחון מהיר זה היא הקמת "התנחלויות"  בכל ערי האמורי שנכבשו  על ידי צבא ישראל. התורה מגלה לנו, שאותם ערים שנכבשו על ידי ישראל, כבש סיחון מלך האמורי מהעם המואבי, ועתה התהפך הגלגל ואותם ערים, ביניהם העיר חשבון, נכבשו על ידי ישראל מסיחון שכבשם ממואב.
אחרי ההתבססות וההצטיידות בנשק ובמזון של ישראל באותם ערי האמורי, המשיכו ישראל את דרכם לארץ המובטחת, תוך כדי שנאלצו להילחם גם  נגד עוג מלך הבשן. גם בקרב זה נחלו בני ישראל ניצחון בצורה מוחלטת, עד כדי כך שלא השאירו להם שריד ופליט. וסוף סוף, הגיעו לחניה בערבות מואב מעבר לירדן  בהמתנה לכניסה לארץ ישראל. עד כאן תיאור מהלך הכניסה לארץ שהתורה טרחה  לספר ולהבהיר לנו.
חייבים אנו להסביר פסוק אחד, המופיע בסוף תיאור המלחמה "על כן יאמרו המושלים בואו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון". הפרשנים התקשו להסביר  פשוטו של מקרא [עיין ברש"י, ברש"ר הירש ועוד], אבל  דברי חז"ל במסכת בבא בתרא [דף ע"ח עמוד ב] על הפסוק  נראים לכאורה כממש לא קשורים לפסוק, וזה לשון הגמרא:
"א"ר שמואל בר נחמן א"ר יוחנן: מאי דכתיב: על כן יאמרו המושלים וגו'? המושלים - אלו המושלים ביצרם; בואו חשבון - בואו ונחשב חשבונו של עולם, הפסד מצוה כנגד שכרה, ושכר עבירה כנגד הפסדה; תבנה ותכונן - אם אתה עושה כן, תבנה בעולם הזה ותכונן לעולם הבא; "
חז"ל לקחו את דברי הכתוב והעבירו זאת למלחמה היומיומית של האדם עם יצריו. ונשאלת השאלה, מהו הקשר בין המלחמה שהייתה לאמורי עם מואב, לבין מוסר ההשכל שהפיקו ממנו חכמינו? לכאורה אירועים שונים לחלוטין.
המלבי"ם [רבי מאיר ליבוש בן יחיאל מיכל וייזר נפטר בראש השנה לפני כ-130 שנה], בפרושו לתורה בפרשת חוקת פרק כ"א מסביר: "חכמים בארו בחכמתם שמאמר הזה ממלחמת סיחון נאמר למשל אל מלחמה השנייה שיש לכל אדם עם יצרו הרע ותאוותיו, כמ"ש בחובת הלבבות (שער יחוד המעשה פ"ה) שהמלחמה היותר גדולה עם האויב היותר גדול שיש לו לאדם הוא המלחמה עם יצרו הרע, ובאשר מלחמה זו הוא ענין נעלם ראוי ללמוד תכסיסי מלחמה זו ותחבולותיה מן המלחמה הגלויה שילחמו עמים עם אויביהם והתחבולות אשר יעשו בזה לנצחם ולהשיב מלחמה שערה יהיו לנו לעינים,."
לדעת המלבי"ם, אחרי סיפור המלחמה, התורה רוצה שנפיק לקחים לחיינו הרגילים ומלחמתנו עם הכוחות השלילים, העלולים להביא אותנו למקומות שאנחנו בעצמנו איננו רוצים להיות בהם. ומהו הלקח ומהו החשבון שנלמד ממלחמה זו אומר המלבי"ם : "והנה השכילו במלחמה זו של סיחון עם מואב שסיחון התגבר אז על מואב מפני שני דברים, א] שהנהגת מדינת סיחון היתה הנהגה בדעת ובחשבון שחשבו ושקלו כל מעשי הנהגת..... לא כן הנהגת מואב היתה פרועה בלא חשבון וסדרים... הטעם השני שסיחון נצח מלחמה זו היה מפני שאנשי סיחון כולם שמעו פקודת מלכם שהוא יצא לפניהם ולחם מלחמתם משא"כ אנשי מואב היו פרועים בלתי שומעים פקודת מלכם והיו כצאן בלא רועה ואבדו,
לדעת המלבי"ם שני גורמים עיקריים היו סיבת התבוסה של מואב מול האמורי בהנהגתו של סיחון, האחד משמעת - סיחון שלט בחיילותיו והיו משמעת וסדר ותכנון מסודר לעומת אנרכיה ואנדרלמוסיה ששררו בצבאו של מלך מואב.  ומכאן ההשלכה למאבק המתחולל אצל האדם הסביר בין השכל לבין שאר כוחות הגוף שמושכים אותו לכוונים שונים ולכן כדי להצליח במלחמה זו צריך שתהיה משמעת  והשכל יהיה בעל הבית על כל החלקים האחרים שבאדם.
סיבה שניה להצלחת סיחון היא מדיניות אחראית, שעושה את פעולותיה בחשבון ובדקדוק ועורכת מאזן של רווח והפסד  ומכאן שמה של העיר הראשונה שנכבשה על ידם חשבון, כי לפני שכבשו אותה, עשו חישובים של יכולת וכדאיות וכו'. ומכאן הנמשל לאדם, שכל מעשיו יהיו מחושבים ואם בא לעשות עבירה יעשה חשבון מה מפסיד מכך ומה הרווח אם יש בכלל לטווח הקצר ולטווח הארוך וכמובן לעשות אותו חשבון לגבי מצוות, מהו הרווח הגדול בקיומם וההפסד הגדול באי קיומם.
פירוש אחר מצאנו אצל אחד הפרשנים שמופיע בחומש מקראות גדולות הנקרא "פירוש העניינים", שמחברו אינו ידוע, מצא קשר מרתק בין כיבוש חשבון לבין חשבון נפש. לדעתו מלך מואב זלזל בעיר חשבון ששכנה על הגבול רחוק מהערים המרכזיות ולא לקח בחשבון שאם עיר זאת תיכבש הרי מכאן למרכזי הערים הדרך פתוחה. ההרגשה הבטוחה שהייתה למלך מואב הייתה בטעות יסודה שאם זה רחוק מהעין אז אין לזה חשיבות.
הנמשל הוא, שאדם לא נופל בבת אחת למעשים שליליים, אלא זה תהליך המתחיל ממשהו קטן ושולי לכאורה וברגע שחומת המגן נפרצת, אפילו במשהו דק שבדקים, מכאן הדרך להתדרדרות לא רחוקה, וממשיל את היצר הרע לכלב, הממתין על הפתח ומחכה עד שייפתח פתח קטן בדלת כדי שיוכל להיכנס לבית, כך יצרו של האדם מתחיל מזלזול בדברים קטנים ואחריתו מי ישורנו .
מכאן מובן מאמר חז"ל –  על כן יאמרו המושלים ביצרם בואו חשבון - תבדקו כל מה שאתם עושים בזכוכית מגדלת כך שכל דבר "קטן" לכאורה יראה אחרת וכמו כן תשכילו להתבונן בדברים בראיה  תועלת והפסד לטווח הקצר ולטווח הארוך.
נזכה בע"ה להפיק כל אחד לעצמו את המסרים שלימדונו חז"ל ולנהל את חיינו בחשבון ובמחשבה. באחריות וברצינות.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה