מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת חקת - חטא מי מריבה – הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת חקת - חטא מי מריבה – הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת חקת - חטא מי מריבה – הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת חטא מי מריבה הינה אחת הפרשיות המורכבות ביותר בתורה ואשר דורשת עיון מעמיק בהבנת היחס בין החטא לבין העונש החמור, שהושת על משה ואהרון.

רבי יצחק עארמה, בעל עקידת יצחק, בפרשת חוקת כותב על כך:

"שאלה קשה וחזקה בחטאו של משה רבינו ועונשו. ש"הרי שולחן והרי בשר והרי סכין לפנינו ואין פה לאכול" וזה כי מצוות ה' למשה כתובה לפנינו והמעשה אשר עשה לא נעלם מנגד עינינו ומחרון אף ה' ישתומם ליבנו ואין איתנו פירוש ישכך את האוזן בחטא...".

בפירושו לפרשייה זו, מנסה רבי יצחק עארמה  לתאר בפנינו את גודל התמיהה בדבר הבנת היחס בין גודל החטא לגודל העונש.  לא ברור מדוע נענש משה רבינו בעונש כל כך חמור של אי הכניסה לא"י.

נדמה, כי אין פרשייה בכל התורה, בה ניתנו פירושים רבים כל כך, המנסים ליישב את חוסר היחס, לכאורה, בין החטא לבין העונש.

כבר העיר על כך רבי משה דוד לוצאטו (שד"ל) בפירושו לפרשייה זו:

" משה רבנו חטא חטא אחד, והמפרשים העמיסו עליו שלושה עשר חטאים ויותר, כי כל אחד מהם בדה מלבו עוון חדש... אשר על כן, נמנעתי מהעמק החקירה בדבר זה, מיראה שמא יצא לי פירוש חדש, ונמצאתי גם אני מוסיף עוון חדש על משה רבנו".

בפירושו, מעיר השד"ל, כי איננו רוצה להעמיס, כביכול, פירוש נוסף להסביר את גודל חטאו של משה רבינו בעניין חטא מי מריבה, כדי לא להגדיל את רשימת העוונות, שממילא כבר קיימת.

אמנם, פירושים רבים ניתנו ע"י הפרשנים השונים, כדי להסביר את גודל חטאו של משה בחטא מי מריבה. רש"י מבאר כי חטאו של משה היה בכך שבמקום לדבר אל הסלע כציוויו של הקב"ה – היכה אותו. לעומתו, קובע הרמב"ם, כי חטאו של משה היה בכך שכעס על בני ישראל. לדבריו, כעס איננו מתאים למנהיג כמשה. הרמב"ן מוסיף פירוש משלו וטוען, כי חטאו של משה היה בכך שאמר לבני ישראל: " המן הסלע הזה נוציא לכם מים", שכביכול משה הוא המוציא מים ולא הקב"ה ועוד כהנה וכהנה פירושים.

פירוש פחות מוכר בעניין זה הינו פירושו של האברבנאל, האומר כך:

"... ודעתי בזה, שמשה ואהרון, שניהם נענשו בעבור עוונות שעשו, אם אהרון בעוון העגל, ואם משה בענין המרגלים... ואמנם, חטא משה רבנו עליו השלום, כי כאשר שאלו ישראל המרגלים, לא אמרו כי אם: 'וישיבו אתנו דבר את הדרך אשר נעלה בה ואת הערים אשר נבא אליהן'. והא-ל יתברך לא אמר גם כן, כי אם 'שלח לך אנשים ויתורו את ארץ כנען' וגו', והנה אדוננו משה, הוסיף בשליחות דברים הרבה - כי ציווה אותם שיראו 'את העם היושב עליה החזק הוא הרפה, המעט הוא אם רב. ומה הארץ אשר הוא ישב בה הטובה אם רעה... היש בה עץ אם אין, ומה הערים אשר הוא יושב בהנה הבמחנים אם במבצרים'.

והשאלות האלה ששאלו מאתם, אין ספק, שהיו לכוונה טובה, לשמח את ישראל בבשורות טובות, אבל נמשך מהם מה שנמשך... ולפי שמשה אדוננו ציווה בדברים האלה, מה שישראל לא שאלו ולא צוהו הא-ל... ראה הש"י היות משה רבנו ע"ה סיבה בזה המקרה, ושהיה מהצדק והדין הישר, שגם הוא, שסבב זה, לא יבא שמה, כי שגגת למוד עולה זדון...".

לדעת האברבנאל, חטאו של משה היה בכך, שלאחר שבאו ישראל וביקשו לשלוח מרגלים אל א"י כדי לבדוק ולחקור אם כדאי להיכנס אליה, הוסיף משה למרגלים משימות נוספות, אשר לא ציווהו ה', כדי לבדוק, האם אכן ראוי וטוב להיכנס אליה. אמנם, מציין האברבנאל, כי חרף כוונתו הטובה של משה, בסופו של דבר, התברר, כי בעקבות המשימות הנוספות שהטיל משה על המרגלים, חטאו המרגלים בחטא חמור של הוצאת דיבה על ארץ ישראל.

ברם, אם דברי האברבנאל נכונים, יש לשאול, מדוע לא ציינה התורה, כי עונשו של משה היה בעקבות חטאו בעניין שליחת המרגלים, עוד לפני חטא מי מריבה?!

עונה על כך האברבנאל:

"ולפי שישראל חטא במזיד, והוא ע"ה חטא בשוגג ובכוונה טובה, רצה הש"י לחוס על כבוד משה, ולא תהיה גזרתו בתוך גזרת העם בפרשת שלח לך אנשים. והאריך עליו אפו כמו שהאריך בזה האופן לאהרן על מעשה העגל עד פרשת מי-מריבה המפורשת בחוקת".

מעיר האברבנאל, כי התורה חסה על כבודם של משה ואהרון ולא רצתה להזכיר את חטאם ועונשם יחד עם חטאם של המרגלים והחוטאים בחטא העגל, שהרי משה ואהרון חטאו בשוגג ואילו בחטא העגל ובחטא המרגלים נעשה הדבר בזדון.

אין ספק, כי פירושו של האברבנאל שופך אור על היחס בין החטא לבין עונשו. לפי פירושו מתברר, כי משה ואהרון לא נענשו בעונש החמור כל כך בשל החטא במי מריבה אלא שמשה רבינו נענש שלא להיכנס לא"י בשל חלקו בחטא המרגלים ואילו אהרון הכהן נענש בשל אחריותו וחלקו באי מניעת חטא העגל.

 

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה