מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת יתרו – על שום מה ? / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בנ"ע גבעת שמואל

פרשת יתרו – על שום מה ? / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בנ”ע גבעת שמואל

פרשת יתרו – על שום מה ? / הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בנ"ע גבעת שמואל

כל שנה כשקוראים את פרשת יתרו, קיימת תחושה כי שמה של הפרשה מחמיץ את עיקרה ואינו מתאים לה. בפרשה זו אנו קוראים על המעמד הנשגב שבו נאמר דבר ה' לישראל באופן הגלוי ביותר, מעמד שבו עם ישראל שומע את עשרת הדיברות הכוללים את התורה כולה. אין זה מן הראוי שפרשה זו תיקרא על שם נוכרי. פרשה זו הייתה צריכה להיקרא על שם המעמד, על שם קבלת התורה.

אמנם , קריאת שמות לפרשת השבוע איננה "תורה מסיני". החלוקה לפרשות ובוודאי קריאת השמות, לא נעשו ע"י משה, ואפילו לא בתקופת התנאים. למרות זאת קשה , לא רק על שם הפרשה , אלא על תוכנה ומיקומה של פרשת יתרו. מדוע התורה מייחדת 27 פסוקים למעשיו ולדבריו של יתרו , כהקדמה למעמד הר סיני ולנתינת עשרת הדיברות. כנראה שקדימות זו אינה מקרית , אלא היא מהווה הכנה למתן תורה.

דרך ארץ הוא שם כולל לעניינים הטבעיים באדם: חסד בין אדם לחברו, הכרת הטוב , נימוסים ועוד. כל אדם מורכב משתי רמות : הקומה הארצית והטבעית היא – "עפר מן האדמה"  והקומה העליונה שנבנית על הקומה הראשונה היא: "ויפח באפיו נשמת חיים" . שתי הקומות הללו אינן סותרות אלא משלימות אחת את השנייה. האדם בונה קודם את הקומה הראשונה, הטבעית ורק אח"כ על הקומה הראשונה הוא מוסיף את הקומה של "איש האלוקים" . מחשבתם של האנשים היא , שכדי לזכות בקרבת אלוקים הם צריכים

להתנתק מעולם החומר, מהעולם הטבעי , אך זוהי טעות חמורה , ראשית באים עם הטבע ועליו מקימים את הקומה הרוחנית.

בעיצומו של המפגש של יתרו ומשה , אנו עדים לאמירת תודה וברכה : "וַיֹּאמֶר יִתְרוֹ בָּרוּךְ יְקֹוָק אֲשֶׁר הִצִּיל אֶתְכֶם מִיַּד מִצְרַיִם וּמִיַּד פַּרְעֹה אֲשֶׁר הִצִּיל אֶת הָעָם מִתַּחַת יַד מִצְרָיִם" (י"ח ,ח' ).

ההודאה המרשימה של יתרו מעוררת ביקורת מצדו של ר' פפייס בגמרא במסכת סנהדרין.

"תנא משום רבי פפייס: גנאי הוא למשה וששים ריבוא שלא אמרו ברוך עד שבא יתרו ואמר ברוך ה'" (סנהדרין צ"ד.) .

ר' פפייס תמה , היכן עם ישראל, מדוע אינם אומרים "ברוך" ? וכך ר' פפייס מבקר גם את חזקיה המלך " תנא משום ר' פפייס: גנאי הוא לו לחזקיה וסייעתו שלא אמרו שירה, עד שפתחה הארץ ואמרה שירה :שנאמר מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק .."

ביקורתו של ר' פפייס על חזקיה מוצדקת . חזקיה , הגם שנעשו לו ניסים רבים, אינו אומר שירה, ולכן כאשר עלתה מחשבה לפני ה' שיהיה משיח, אמרה לפניו מידת הדין כך : " ביקש הקדוש ברוך הוא לעשות חזקיהו משיח, וסנחריב גוג ומגוג. אמרה מדת הדין לפני הקדוש ברוך הוא: רבונו של עולם! ומה דוד מלך ישראל שאמר כמה שירות ותשבחות לפניך - לא עשיתו משיח, חזקיה שעשית לו כל הנסים הללו ולא אמר שירה לפניך - תעשהו משיח? לכך נסתתם. מיד פתחה הארץ ואמרה לפניו: רבונו של עולם, אני אומרת לפניך שירה תחת צדיק זה, ועשהו משיח. פתחה ואמרה שירה לפניו שנאמר מכנף הארץ זמרת שמענו צבי לצדיק וגו' (ישעיהו כ"ד).

אולם כיצד ניתן להבין את ביקורתו של ר' פפייס על עם ישראל ? וכי ישראל לא ברכו את ה' בשירת הים ? הרי העם כולו פצחו בשירת – "אז ישיר משה ובני ישראל"?

אם נעמיק בדבריו של ר' פפייס נוכל להבחין היטב בין בקורתו על ישראל, לבין ביקורתו על חזקיה. בעוד שר' פפייס מבקר את חזקיה על כך שלא אמר "שירה" , הרי שאת ישראל הוא מבקר על כך שאינם אומרים "ברוך ה'".

מה ההבדל ביניהם ?

שירת הים הייתה שירה ספונטאנית על נס שהיה באותו הרגע . מייד לאחר התרחשותו של הנס אמרו ישראל שירה – "אז ישיר משה ובני ישראל" . אולם לאחר קריעת ים סוף עובר עם ישראל ניסיונות קשים והניסים הופכים להיות חלק משגרת החיים , אז עם ישראל שוכחים לומר " ברוך ה'" .

יתרו מגיע מרחוק ושומע את סיפור יציאת מצרים ממשה ומייד הוא מארגן סעודת מצווה : "וַיִּקַּח יִתְרוֹ חֹתֵן מֹשֶׁה עֹלָה וּזְבָחִים לֵאלֹהִים וַיָּבֹא אַהֲרֹן וְכֹל זִקְנֵי יִשְׂרָאֵל לֶאֱכָל לֶחֶם עִם חֹתֵן מֹשֶׁה לִפְנֵי הָאֱלֹהִים" ( י"ח , י"ב ). דווקא יתרו שבא מבחוץ מתרגש מהניסים שהיו בעבר ומעורר את העם כולו לומר "ברוך ה'". לא רק שיתרו מעורר את העם, אלא הוא יוצא בהכרזה : "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי גָדוֹל יְקֹוָק מִכָּל הָאֱלֹהִים כִּי בַדָּבָר אֲשֶׁר זָדוּ עֲלֵיהֶם".

ברכתו של יתרו נקבעה לדורות , וחז"ל קבעו הלכה "הרואה מקום שנעשו בו נסים לישראל, אומר: ברוך שעשה נסים לאבותינו במקום הזה.....מנא הני מילי? אמר רבי יוחנן, דאמר קרא: ויאמר יתרו ברוך ה' אשר הציל ".

יתרו מלמד אותנו שחובת התודה היא נצחית . התודה לא צריכה להיאמר רק על ניסים עכשוויים, אלא גם על ניסים שהיו בעבר. יתרו מלמד את עם ישראל את חשיבות אמירת ה-"תודה" , שתמיד צריך להודות , גם על ניסי העבר.

לכן זכה יתרו שהפרשה החשובה של מעמד הר סיני תיקרא "פרשת יתרו", כי הוא לימד את ישראל לומר "ברוך ה'", הוא לימד אותם "דרך ארץ" שקודמת לתורה . רק לאחר שעם ישראל ידע לומר – תודה , תודה נצחית , רק אז הם יכולים לגשת ולקבל את התורה בהר סיני.

אסיים בקושיה ששמעתי בשם הרב אלישיב זצ"ל.

בחזרת הש"ץ , כשהחזן מגיע לאמירת "מודים אנחנו לך" , מצטרף הקהל לאמירת מודים דרבנן. שאל הרב אלישיב – מדוע רק בברכת מודים הקהל מצטרף ואילו בכל הברכות האחרות החזן מקריא והקהל עונה –"אמן", מדוע אין תוספת בשום ברכה כמו בברכת מודים ?

ענה הרב אלישיב – הש"ץ לא מוציא את האדם ידי חובה באמירת התודה , אלא על כל אדם להרגיל את עצמו לומר תודה אישית לה' יתב' ,  תודה על העבר ועל ההווה ולכן האדם אומר מודים דרבנן.

 יש לזכור את תשובתו של הרב אלישיב זצ"ל לאורך ימים ושנים.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה לתלמידי מכינת ”עוז שלמה”

    פנימייה חדשה לתלמידי מכינת "עוז שלמה"

    קומה חדשה, בחומר וברוח – פנימייה חדשה ויפיפייה שחנכנו לרווחת התלמידים, תרומת משפחת פיצוט'ו.
    המשך לקריאה
  • בפעם ה-80: פותחים את שנת הלימודים תש”ף

    בפעם ה-80: פותחים את שנת הלימודים תש"ף

    אלפי תלמידי ומורי רשת בני עקיבא התחילו את שנת הלימודים תש"ף במוסדות הפרוסים בכל רחבי הארץ
    המשך לקריאה
  • מדד משרד החינוך קובע: מחנכים לערכים

    מדד משרד החינוך קובע: מחנכים לערכים

    מדד משרד החינוך מוכיח: מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הרשת הערכית ביותר
    המשך לקריאה