מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת יתרו - כלל ופרט בעשרת הדיברות / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת יתרו - כלל ופרט בעשרת הדיברות / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת יתרו - כלל ופרט בעשרת הדיברות / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

הפרשייה המרכזית בפרשת יתרו היא, כמובן, מעמד הר סיני וקבלת התורה. זוהי שעת שיא, בה חותם הקב"ה ברית מיוחדת, בינו לבין עם ישראל, האמור מיום זה והלאה, ללכת בדרך התורה והמצוות, כמופיע באותה תורה מיוחדת הניתנת בהר סיני.
ברם, ברצוננו לעסוק בפרשייה קטנה, המופיעה מיד לאחר עשרת הדברות, פרשייה הנראית לכאורה שולית בחשיבותה, ביחס לרגעי השיא שאירעו קודם לכן, בקבלת התורה.
פרשייה זו מתחילה בפרק כ' פס' י"ט – כ"ג:

יט "ויאמר יקוק אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי
    עמכם:
כ לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם:
כא מזבח אדמה תעשה לי וזבחת עליו את עלתיך ואת שלמיך את צאנך ואת בקרך בכל
     המקום אשר אזכיר את שמי אבוא אליך וברכתיך:
כב ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה:
כג ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו".

בפרשיה קטנה זו, מצווה הקב"ה את משה לומר כמה דברים לבני ישראל.
ראשית, מבקש הקב"ה ממשה לומר לבנ"י, כי דיבורו עמם היה מן השמים. יש, לכאורה, לתמוה – וכי בנ"י אינם יודעים זאת? והרי ידועים דברי חז"ל, כי ראתה שפחה על הים מה שלא ראו יחזקאל וישעיהו, וא"כ ברור, כי השגתם הרוחנית של בנ"י, לאחר קריעת ים סוף ומעמד הר סיני, הייתה גבוהה ביותר, כך שוודאי הבינו שהקב"ה דיבר עמם מן השמים?!
זאת ועוד!
הקב"ה מצווה את משה לומר לבני ישראל שלושה דברים:
א. אסור להם לעשות אלוהי כסף ואלוהי זהב.
ב. חובה עליהם לעשות מזבח הבנוי מאדמה ורק עליו להקריב קרבנות לה'. במידה והמזבח נבנה מאבן – אסור לבנותו מאבן גזית, כי צריך לחתוך אותה בברזל וחל איסור לעשות זאת.
ג. אסור לעלות במדרגות על מזבח ה', אלא שצריך לעשות כבש מיוחד לכך.

ראשית, יש לשאול, מה פשר הציוויים האלה?
שנית, מהו הקשר ביניהם, והשאלה השלישית היא, מדוע מצווה ה' את בני ישראל במצוות אלה דווקא כאן, מיד לאחר מתן תורה? האם הקשר ביניהם ומיקומם דווקא כאן הוא מקרי? הבה ננסה לבחון את הדברים.

ראשית, בעניין הציווי הראשון שלא לעשות אלוהי כסף ואלוהי זהב, מביא המדרש במכילתא (מכילתא בחדש, פרשה י' סעיף ב') שלוש דעות ביחס למהות האיסור וטעמו:
שלושת הפירושים מתייחסים לביאור המילים המופיעות בתחילת פס' כ': 'לא תעשון אתי...' (נקרא בחיריק – איתי, אך יתכן גם לקראו אתי כמו אותי - בחולם).
לדעת רבי ישמעאל, הקב"ה מצווה את בנ"י, שלא לעשות שום דמות המזכירה את הקב"ה (לא תעשון אותי) כמו למשל, השמשים שמשמשים את הקב"ה: מלאכים, אופנים, כרובים וכו'.
לדעת רבי נתן, האיסור הוא שלא לעשות כל דמות, כתחליף פיסית לקב"ה, כדי להשתחוות לה וכאילו כך לעבוד את ה'.
לדעת רבי עקיבא – הקב"ה ,כביכול, אומר: אל תתייחסו אלי כמו שמתייחסים אומות העולם לאלוהיהם. כאשר לטענתם, אלוהיהם עושה עמם טובה, הם מודים לו ומשבחים אותו על כך ואילו כאשר הוא מרע להם – הם מקללים ומגדפים אותו. אתם – אומר ר"ע – לא תעשון איתי כמו שעושים הגויים לאלהי הזהב והכסף שלהם, אלא שבכל רגע, ובכל דבר שקורה צריכים אתם להאמין בי, להודות לי ולדעת כי כך צריך להיות.

המדרש במכילתא שם, מנמק אף את האיסור המופיע בפסוק כ"ב – איסור הנפת ברזל על המזבח:
לדעת רבי שמעון בן אלעזר, אסור להשתמש בכל דבר הקשור למזבח בדבר שהוא ברזל, שהרי המזבח נועד להאריך חיים ואילו הברזל – מקצר חיים. משום כך, אסור לחתוך את האבנים בברזל, וממילא אין להשתמש באבני גזית למזבח.
ביחס לאיסור עשיית מדרגות למזבח ועלייה עליהן, מוסיף המדרש במכילתא שם בשם רבי ישמעאל, כי בציווי זה קיימת בעיה.
רבי ישמעאל שואל במדרש: מה הבעיה לעלות במזבח שיש בו מדרגות, והרי בכל מקרה, יש לכהנים מכנסי בד, ובכל מקרה לא תיראה ערוותם? אלא שרבי ישמעאל מבאר, כי כוונת התורה היא, שהכוהנים לא יעלו על המזבח בפסיעות גדולות וגסות אלא בפסיעות קטנות, עקב בצד גודל.

לאחר שביארנו את מהות שלושת האיסורים, המופיעים בפס' כ' – כ"ג, ברצוננו לקשור בין הדברים ולמצוא מכנה משותף בין האיסורים הללו.
הרש"ר הירש עומד בפירושו על מהותו של קשר זה. לדעתו, הסיבה לכך שהקב"ה אומר למשה כבר בפס' י"ט לומר לבני ישראל, כי דיבר עמם מן השמים, באה ללמד, כי הקשר בין הקב"ה לבין עם ישראל הוא קשר בלתי אמצעי. מה שראה עם ישראל במעמד הר סיני, ההתגלות הנפלאה והאותות והקולות היו ישירים. הקב"ה דיבר בפועל עם כל אחד ואחד מעם ישראל. אמנם, אין בכך חידוש, שהרי כל אחד ואחד חש זאת, אלא שמטרתו של הקב"ה כאן היא לומר לבנ"י, כי הקשר בינו לבינם הינו ישיר ולכן אין הם זקוקים אף פעם למתווכים שיעשו זאת עבורם. ידיעה זו תרחיק מבנ"י את הצורך ליצור דמות חלופית לקב"ה בצורה כלשהי.
אמנם, נכון הוא, כי ביהדות קיימים סמלים, ציורים וכו', אך צריך לזכור, כי בניגוד לדתות האחרות, שם בא הסמל להחליף את האלוקים או לייצג אותו בשביל האדם – ביהדות ההיפך הוא הנכון. בסמלים הללו אין שום דבר הבא לייצג לאדם את הקב"ה אלא שסמלים אלו באים לייצג את אשר ה' מבקש מאיתנו. סמלים אלו באים לבטא את רצונו של הקב"ה מאיתנו.
לדברי הרש"ר הירש, באה נקודה זו לידי ביטוי בשלושת האיסורים המובאים בפס' כ' – כ"ג:
פרשייה קטנה זו מכוונת כלפי שלושת האיסורים החמורים ביותר, החותרים תחת יחסנו אל ה': עבודה זרה, גילוי עריות ושפיכות דמים.
עבירות אלו כוללות בתוכן, עבירות שבין אדם למקום – עבודה זרה, עבירות שבין אדם לחבירו – שפיכות דמים ועבירות שבין אדם לעצמו – גילוי עריות.

יוצא א"כ, שהדברים מתפרשים באופן הבא:

יט "ויאמר יקוק אל משה כה תאמר אל בני ישראל אתם ראיתם כי מן השמים דברתי
    עמכם:

כ לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם – איסור עבודה זרה – בין אדם למקום.

כב ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה  - איסור שפיכות דמים – בין אדם לחבירו.

כג ולא תעלה במעלת על מזבחי אשר לא תגלה ערותך עליו" – איסור גילוי עריות – בין אדם לעצמו.

לדברי הרש"ר הירש, פרשייה קטנה זו איננה באה במקרה, מיד לאחר עשרת הדיברות, שהרי מטרתה היא ללמדנו, ששלושת האיסורים החמורים הללו, עלולים לחתור תחת יחסנו אל ה' ולהרחיקו מאיתנו, ולכן מתן התורה בא להרחיק אותנו מעבירות אלו ובכך לקרבנו אל הקב"ה. ללא ידיעת החומרה והסכנה, שבשלוש העבירות החמורות הללו – הרי שאין שום טעם בקבלת התורה וקיומה, שהרי זהו הבסיס והיסוד לכל התורה.
נקודה זו אף מבהירה, באופן יסודי, מדוע נחשבות שלוש העבירות הללו לעבירות החמורות ביותר, שהרי הן ב'יהרג ואל יעבור'.

הרב צבי יהודה הכהן קוק זצ"ל, בספרו על פרשיות השבוע, מביא, ג"כ, דברים דומים לדברי הרש"ר הירש, אלא שהוא מוסיף על כך נקודה אחת חשובה.

פרשת יתרו היא הכלל של המצוות. בתחילה מופיעים עשרת הדברות, ובסיום הפרשה, שלוש העבירות החמורות. מצוות אלו הן כללים. שם אנו נפגשים בשלושת הדברים היותר ראשוניים ויסודיים. מיד לאחר מכן, בפרשת משפטים, באים ביתר פירוט ובהירות סדרי החיים לכל החברה כולה. א"כ, בתחילה מובא הכלל הבסיסי של כל המצוות ורק לאחר נקודה חשובה ויסודית זו ניתן לדבר על ההתפרטות של המצוות הפרטיות, הנוגעות לכל סדרי החיים הפשוטים והיומיומיים. להתפרטות שכזו יש קיום רק לאחר הידיעה מהו הכלל הבסיסי הכולל אותה.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא”ה סיימו את ”מסע מי-ם לעם”

    לאחר 4 ימי מסע: ישיבת כפר הרא"ה סיימו את "מסע מי-ם לעם"

    במסע צעדו התלמידים בעקבות הרב נריה זצ"ל שיצא מירושלים להקמה ולעשיה הגדולה שלו, לישיבת בנ"ע כפר הרא"ה - עשייה שהיא מהפכה.
    המשך לקריאה
  • אזכרתו של מו”ר הרב אברהם צוקרמן זצ”ל

    אזכרתו של מו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל

    אזכרה למו"ר הרב אברהם צוקרמן זצ"ל היום - יום חמישי, ט"ז בחשוון (14/11) בשעה 15:45 בבית העלמין כפר הרא"ה. הציבור מוזמן
    המשך לקריאה
  • בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    בקשתה האחרונה של ניצולת השואה

    שרה פרייליך ז"ל הובאה למנוחות בבית העלמין ירקון. בעבר היא ביקשה שביום הלוויתה לא ישכחו אותה. תלמידות אולפנת הדר גנים התייצבו.
    המשך לקריאה