מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת יתרו - "וה' אמר לשכון בערפל..." - הרב ד"ר יהודה ג'יסון, מנהל חינוכי ופדגוגי

פרשת יתרו - ”וה' אמר לשכון בערפל...” - הרב ד”ר יהודה ג'יסון, מנהל חינוכי ופדגוגי

פרשת יתרו - "וה' אמר לשכון בערפל..." - הרב ד"ר יהודה ג'יסון, מנהל חינוכי ופדגוגי

אחת ההתלבטויות הגדולות שלנו כפרטים, כהורים וכמחנכים היא המתח והחיבור בין התוכן והחוויה במישור הדתי והרוחני. פרקים יט' וכ' בספר שמות מספקים לנו תשובה מורכבת לדילמה הזאת. שתי שאלות עולות מתוך עיון בפרק יט'. האם הפרק הוא סתם הקדמה לעשרת הדברים או אירוע בפני עצמו? שאלה נוספת היא, "לשם מה כל הפירוטכניקה"? לעניות דעתי פרק יט' מתאר מצד אחד חוויה רוחנית העומדת בפני עצמה ומצד שני חוויה הכרחית לפני מסירת עשרת הדברים בפרק כ' וכריתת הברית. הפרק מתאר חוויה חושית רב ממדית של התגלות הקב"ה בפני עם ישראל. אפשר למצוא בו עדות לכל חמשת החושים- ראיה (ענן, עשן, אש), ריח (עשן), שמיעה (שופר), טעם (עשן, קרבנות אחר כך) ומישוש (רעד, רעידות). כדי לחדד את הערבוב בין החושים באירוע המיוחד, מסופר אחר כך שהעם "שומעים את הקולות" (כ, טו)- הדגשה של הערבוב בין החושים וחציית גבולות הטבע בחוויה.

אפשר לשאול, בשביל מה כל הפירוטכניקה? ידוע המדרש של חז"ל שכל הנשמות של כל הדורות העתידיים היו בסיני. במדרש אחר מסופר שכל אחד מישראל שמע את קולו של אלוקים מדבר אליו אישית. נראה שבמדרשים יש הבנה שקשר עם האלוקים צריכה להיות מבוססת על חוויה רוחנית משמעותית ואישית. אולי יש פה הדגשה שלכל אדם הקשר האישי והאינטימי המתאים לו. חוויה זו מהווה בסיס למחויבות ולהתנהלות של כל יהודי. המעשים היומיומיים קובעים את מסלול חייו אבל יש כאן הבנה, שללא איזושהי תחושה של חוויה וקשר, קשה מאוד לחיות את הברית.

עם זאת יש סכנה הפוכה, שאדם יבחר להישאר ברובד החוויתי או המיסטי ולא יהיה מחובר לקרקע ולמציאות. לעניות דעתי, חמשת הפסוקים האחרונים של פרק כ' מתייחסים לסכנה זו. בפסוקים מתוארות מצוות מגוונות שאפשר למצוא בהן רמז לשלוש המצוות שהן "ייהרג ואל יעבור"- ע"ז (אי עשיית פסלים, מזבח אדמה), ש"ד (אי שימוש בברזל במזבח) וגילוי עריות/צניעות (מעלה למזבח, מזבח אדמה). יש כאן תחושה שהתורה מזהירה אותנו מהיסחפות לאחר או בשם חוויות דתיות, דבר שיכול להוביל לחילול הברית ולהתנהלות בהמית ולא רוחנית.

לסיכום, אני מציע שפרקים יט-כ באים ביחד ומשולבים בהם ההבנה שקיום הברית וקשר עם הקב"ה חייב להיות מבוסס על חוויה של קשר אישי ואינטימי. עם זאת, אלו אינן מספיקות לחיים של ברית וקדושה. המצוות בסוף הפרשה מדגישות את הסכנות ומציבות גבולות ברורים של מוסר וצניעות בעבודת ה' שלנו.

שבת שלום.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • המעודדים של העתודה

    המעודדים של העתודה

    תלמידי ישיבת בני עקיבא בגבעת שמואל הרימו את טורניר הגמר של ליגת העתודה בכדורסל, עד לזכייה הנכספת. האחדות שהייתה בין השחקנים (וגם בין האוהדים), האווירה החיוביות והשפה הנקייה הרימו את ההיכל לגבהים
    המשך לקריאה
  • ברכות לתא”ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    ברכות לתא"ל עופר וינטר בוגר הפנימיה הצבאית בני עקיבא אור עציון, מפקד אוגדת האש החדש

    אחרי שקידומו עוכב במשך כמעט ארבע שנים תחת גדי איזנקוט, מגיע אביב כוכבי ומחזיר את תא"ל עופר וינטר לפיקוד בשטח.
    המשך לקריאה
  • כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא”ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    כאן גרים בכיף: תלמידי ישיבת בני עקיבא כפר הרא"ה הפיקו חתונה לזוג גרים

    אחרי שנים בהם תלמידי הישיבה מתנדבים ומשתתפים בחתונות שונות כ"משמחים" והתוודעו לזוגות שמתחתנים בלי הרבה חברים ומשפחה, החליטו התלמידים להירתם ולפנות למכון מאיר לאיתור זוג שישמח לסיוע בהפקת חתונה, בארגון חתונה באווירה שמחה.
    המשך לקריאה