מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת יתרו - "וה' אמר לשכון בערפל..." - הרב ד"ר יהודה ג'יסון, מנהל חינוכי ופדגוגי

פרשת יתרו - ”וה' אמר לשכון בערפל...” - הרב ד”ר יהודה ג'יסון, מנהל חינוכי ופדגוגי

פרשת יתרו - "וה' אמר לשכון בערפל..." - הרב ד"ר יהודה ג'יסון, מנהל חינוכי ופדגוגי

אחת ההתלבטויות הגדולות שלנו כפרטים, כהורים וכמחנכים היא המתח והחיבור בין התוכן והחוויה במישור הדתי והרוחני. פרקים יט' וכ' בספר שמות מספקים לנו תשובה מורכבת לדילמה הזאת. שתי שאלות עולות מתוך עיון בפרק יט'. האם הפרק הוא סתם הקדמה לעשרת הדברים או אירוע בפני עצמו? שאלה נוספת היא, "לשם מה כל הפירוטכניקה"? לעניות דעתי פרק יט' מתאר מצד אחד חוויה רוחנית העומדת בפני עצמה ומצד שני חוויה הכרחית לפני מסירת עשרת הדברים בפרק כ' וכריתת הברית. הפרק מתאר חוויה חושית רב ממדית של התגלות הקב"ה בפני עם ישראל. אפשר למצוא בו עדות לכל חמשת החושים- ראיה (ענן, עשן, אש), ריח (עשן), שמיעה (שופר), טעם (עשן, קרבנות אחר כך) ומישוש (רעד, רעידות). כדי לחדד את הערבוב בין החושים באירוע המיוחד, מסופר אחר כך שהעם "שומעים את הקולות" (כ, טו)- הדגשה של הערבוב בין החושים וחציית גבולות הטבע בחוויה.

אפשר לשאול, בשביל מה כל הפירוטכניקה? ידוע המדרש של חז"ל שכל הנשמות של כל הדורות העתידיים היו בסיני. במדרש אחר מסופר שכל אחד מישראל שמע את קולו של אלוקים מדבר אליו אישית. נראה שבמדרשים יש הבנה שקשר עם האלוקים צריכה להיות מבוססת על חוויה רוחנית משמעותית ואישית. אולי יש פה הדגשה שלכל אדם הקשר האישי והאינטימי המתאים לו. חוויה זו מהווה בסיס למחויבות ולהתנהלות של כל יהודי. המעשים היומיומיים קובעים את מסלול חייו אבל יש כאן הבנה, שללא איזושהי תחושה של חוויה וקשר, קשה מאוד לחיות את הברית.

עם זאת יש סכנה הפוכה, שאדם יבחר להישאר ברובד החוויתי או המיסטי ולא יהיה מחובר לקרקע ולמציאות. לעניות דעתי, חמשת הפסוקים האחרונים של פרק כ' מתייחסים לסכנה זו. בפסוקים מתוארות מצוות מגוונות שאפשר למצוא בהן רמז לשלוש המצוות שהן "ייהרג ואל יעבור"- ע"ז (אי עשיית פסלים, מזבח אדמה), ש"ד (אי שימוש בברזל במזבח) וגילוי עריות/צניעות (מעלה למזבח, מזבח אדמה). יש כאן תחושה שהתורה מזהירה אותנו מהיסחפות לאחר או בשם חוויות דתיות, דבר שיכול להוביל לחילול הברית ולהתנהלות בהמית ולא רוחנית.

לסיכום, אני מציע שפרקים יט-כ באים ביחד ומשולבים בהם ההבנה שקיום הברית וקשר עם הקב"ה חייב להיות מבוסס על חוויה של קשר אישי ואינטימי. עם זאת, אלו אינן מספיקות לחיים של ברית וקדושה. המצוות בסוף הפרשה מדגישות את הסכנות ומציבות גבולות ברורים של מוסר וצניעות בעבודת ה' שלנו.

שבת שלום.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה