מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת כי תבוא - "כל הבורח מהברכות - הברכות רודפות אחריו"/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

פרשת כי תבוא - ”כל הבורח מהברכות - הברכות רודפות אחריו”/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

פרשת כי תבוא - "כל הבורח מהברכות - הברכות רודפות אחריו"/הרב משה צבי וקסלר, ראש ישיבת בני עקיבא בני ברק

אם תשאל אדם מן השוק, מה תוכנה של פרשת 'כי תבוא', הוא ודאי יענה לך -  "התוכחה", ולא סתם דברי מוסר ותוכחה קלה, אלא דברים קשים מאוד, שאם חס וחלילה לא נלך בדרך התורה צפויים לנו אסונות כבדים וישנם למעלה מחמישים פסוקים המנבאים רעה על עם ישראל (הל"ת).
ברם, ניתן להירגע ולהביט על פרשתנו גם מזווית אחרת. ראשית, אנו רואים שהקב"ה מקדים לפני התוכחה הקשה את כל הטובה הצפויה לעם ישראל, ללמדנו שתמיד צריך לפתוח בטוב ולהציג את האלטרנטיבה הטובה ואת האושר והברכה המצפים לעם ישראל אם רק ילכו בדרך הטובה.
ברצוני להתמקד בשני פסוקים, הפותחים את הברכות ולנסות להבינם כראוי. בפרק כ"ח פסוק ב', פונה הקב"ה לעם ישראל - "והָיָ֗ה אִם־שָׁמ֤וֹעַ תִּשְׁמַע֙ בְּקוֹל֙ יְקֹוָ֣ק אֱלֹהֶ֔יךָ לִשְׁמֹ֤ר לַעֲשׂוֹת֙ אֶת־כָּל־מִצְוֹתָ֔יו אֲשֶׁ֛ר אָנֹכִ֥י מְצַוְּךָ֖ הַיּ֑וֹם וּנְתָ֨נְךָ֜ יְקֹוָ֤ק אֱלֹהֶ֙יךָ֙ עֶלְי֔וֹן עַ֖ל כָּל־גּוֹיֵ֥י הָאָֽרֶץ" ובפסוק ג' "וּבָ֧אוּ עָלֶ֛יךָ כָּל־הַבְּרָכ֥וֹת הָאֵ֖לֶּה וְהִשִּׂיגֻ֑ךָ כִּ֣י תִשְׁמַ֔ע בְּק֖וֹל יְקֹוָ֥ק אֱלֹקיךָ". פסוק ב' נראה פשוט וההתניה בו ברורה! - אם נשמע בקול ה', נהיה מעל כולם והברכות יהיו מנת חלקנו.
אולם, מעיון קל בשני הפסוקים עולות לא מעט שאלות ואפתח בשתי שאלותיו של רבי יצחק דון אברבנאל על סדר הפסוקים, וז"ל:  "... כי הנה היותו 'עליון על גויי הארץ' הוא מכלל הברכות והיה ראוי שיאמר ראשונה 'ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך' ואחר כך יפרט אותם, ויהיה מכללותם 'ונתנך ה' אלקיך עליון'... ועוד למה אמר 'ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה' אלקיך' אחרי שכבר אמר והיה אם שמוע תשמע וגו' ".
במילים אחרות, פירוט הברכה להיות "עליון על כל גויי הארץ" הייתה צריכה להיכתב לאחר הפסוק הכללי "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך"? וכן, מדוע אחרי הברכה שוב חוזרים על ההתניה "כי תשמע בקול ה' אלוקיך"? הרי כבר מופיע פסוק אחד קודם לכן "והיה אם שמוע תשמע"?
ואכן, לדעת ה'אברבנאל', פסוקים אלו הפותחים את נושא הברכות מעבירים לנו מספר מסרים חשובים בעניין שכר קיום המצוות ויש כמובן טעם לכך שהם כתובים כסדר זה.
וזה לשונו "דעתי בביאור הפרשה הזאת,...שהשכר האלוקי יהיה לאחד משני אנשים. אם לשומעים דברי הש"י ומצותיו, רוצה לומר - השלמים באמונות ועם זה עושין מעשה המצות גם כן בכל לבבם ובכל נפשם וזאת היא המעלה העליונה כוללת המדרש והמעשה. והמין הב' הוא מהאנשים המאמינים התורה האלוקית בשלמותה ושומעים למצותיה, אבל מפאת מונעים שיש להם, אם לאימת אויבים ויתר הסיבות, לא יקיימו המצות המעשיות. והם עם המדרש ולא עם המעשה. והמדרגה הזאת היא למטה מהראשונה מאד."
ה'אברבנאל' טוען, שהברכה מתייחסת לשני סוגי יהודים - אלה העוסקים בלימוד והבנת התורה יחד עם קיום מצוות בפועל , ואלה המאמינים בה' אך אינם מקפידים על קיום מצוותיו מסיבות שונות. מבאר ה'אברבנאל', שהברכה "לתתך עליון" זוהי ברכה השמורה רק לקבוצת האנשים הראשונה ואילו הקבוצה השנייה שאינה מקיימת מצוות בפועל, אליה מתייחס הכתוב בהמשך.
"והנה, באלה הברכות זכר בראשונה המעלה העליונה...באמרו 'והיה אם שמוע תשמע בקול ה' אלוקיך לשמור לעשות את כל מצותיו וגו'. כי כלל בזה השמיעה שהיא האמונה והמעשה. ואמר 'לשמור לעשות'...וזהו 'ונתנך ה' עליון על כל גויי הארץ'... ואחרי שזכר המדרגה העליונה הזאת...זכר מיד אחרי זה המדרגה הב'. ועליה אמר 'ובאו אליך כל הברכות האלה והשיגוך כי תשמע בקול ה' אלוקיך'. לא אמר 'לשמור ולעשות' ולא לשון אחר מורה על מעשה המצוות. כי היה המין הזה העבודה באמונות לבד מבלי המעשה. ואמר, שבשכר זה, עם היות שלא יהיה 'עליון על כל גויי הארץ' כמו שזכר בשכר המדרגה העליונה הראשונה, הנה [אעפ"כ]יבואו עליו הברכות אשר יזכור".
למדנו מדבריו שכל עוד עוסקים ומתענינים ביהדות ובמצוותיה, גם אם לא מקיימים בפועל אז זוכים לברכתו של הקב"ה .הקללות מגיעות שיש נתק מוחלט מכל מה שיש בו ריח יהדות .
על המשך דברי הכתוב "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך" רבים מהפרשנים שואלים על לשון הברכה הזו - וכי אדם שצפויה לו ברכה בורח ממנה?!  הכתוב מבטיח לנו, שגם אם נרצה לברוח מלקבל ברכות, הן ישיגו אותנו - ולמה ומדוע שנברח מהברכות?
 
שאלה זו מצאנו אצל נכד ה'בעל שם טוב' בספרו 'דגל מחנה אפרים', רבי אפרים-חיים בן-בתו של בעל שם טוב אדל אשכנזי (נפטר לפני כ- 215 שנה וזכה להיטמן ליד סבו הגדול שרוב תורתו ממנו בעיירה מז'יבוז), וזה לשונו: "צריך להבין,,, לכאורה היה ראוי לומר להיפך, שהוא ישיג את הברכות ולא שהברכות ישיגו אותו?" ועונה רבי אפרים-חיים שאכן אדם לעתים אינו מבין שמשפיעים עליו שפע ברכה וצריך לרדוף אחריו כדי שיקבלה - "אך דהענין הוא, כמו שהתפלל דוד המלך ע"ה 'אך טוב וחסד ירדפוני וגו' '(תהלים כ"ג, ו'), והיינו כי לפעמים אדם בורח מן הטוב מחמת קוצר דעתו שאינו יודע אם הוא טוב...שהם ירדפו אחרי וישיגו אותי אף שאיני יודע לרדוף אחריהם, והוא שמרמז 'ובאו עליך כל הברכות והשיגוך' ". ניתן להמשיל תשובה זו לתינוק הזקוק לתרופה והאמא צריכה לרדוף אחריו כדי שיטול אותה על-אף שוודאי שהתרופה היא לטובתו.
רבי שמואל בן רבי אברהם בורנשטיין זצ"ל, הידוע בשל ספרו "שם משמואל" התייחס לשאלת ה'דגל מחנה אפרים' ומביא את תשובתו של רבי שמחה-בונים מפשיסחא - "דהנה, הברכות לעולם באות מהכנעה ושבירת הלב וכמ"ש 'מגביה שפלים עדי מרום', ומטבע האדם כשהוא מתברך וזוכה למעלת עושר וכבוד, נצמחת מזה התנשאות, ע"ז אמר 'והשיגוך', היינו שהברכות ישיגו אותך במקומך הראשון כמו בעת הקדומה בהכנעה ושבירת הלב, עכ"ד".['שם-משמואל', פר' וזאת הברכה]
כוונת דבריו הם, שבקבלת ברכות יש גם סיכון, כאשר אדם מקבל ברכת עושר וכבוד, עלול לגרום לו להתנשא ולכן כאן יש הבטחה מפורשת, שברכות אלו לא יעלו לאדם את מפלס החשיבות העצמית, אלא ישיגו אותו באותו מצב שהיה לפני הברכה.
דבריו מזכירים לנו את מה שנאמר על אהרון הכהן "ויעש ככל אשר צווה ה' את משה" ומבאר רש"י במקום "מלמד שלא שינה" וגם שם מפרשים על דרך החסידות, שאהרון, על-אף שעלה לגדולה, לא שינה מהנהגתו ומצניעותו.
רבי מרדכי-אלתר מגור זצ"ל, ה'שפת אמת' על פרשתנו מביא פירוש נוסף ששמע כנראה מרבי שמחה-בונים מפשיסחא, שהקב"ה שומר לאדם את הברכה גם אם  כרגע אינו יכול לקבלה, וז"ל: "כי יש ברכה, שאין המתברך יכול לקבל והקב"ה שומר את הברכה. ובוודאי מכל דבר טוב נשאר הברכה. וכשהוא אינו מוכן לזה, ייתן לו הקדוש ברוך הוא לעת הראוי, או לפעמים בעוה"ב כשא"י לקבלו בעוה"ז. מול זאת נאמר 'והשיגוך'".
מעניינת ומקורית היא תשובתו של המלבי"ם, מדוע יצטרכו לרדוף אחרי עם-ישראל כדי להשפיע עליהם ברכה, וז"ל: "אף שתהיה עסוק כל הימים לשמוע את קול ה'. עם כל זה יקוים בך הברכות ע"י שהם ירדפוך וישיגוך". זאת אומרת, שלמרות שלא נתעניין בנושא הברכות וכל מעשינו יהיו להתעסק בדבר ה', הרי הקב"ה ידאג לנו. וכן כותב ה'ספורנו' בפרשתנו "ובאו עליך כל הברכות האלה והשיגוך. אף על פי שלא תשתדל אתה להשיגם: כי תשמע בקול ה' אלוקיך. וזה כשתהיה תורתך קבע ומלאכתך עראי ולפיכך ישיגוך הברכות בלתי השתדלות".
לפני כמאתיים שנה, בשנת תקע"ד, הלך לעולמו ר' דוד-שלמה אייבשיץ זצ"ל  בצפת, שחיבר ספרים רבים בהלכה ובחסידות, ביניהם הספר 'ערבי נחל' על התורה ובפרשתנו [דרוש ב'] שואל - "ובאו עליך כל הברכות האלה" אמרו 'כל' מיותר, שהרי חושב [=מונה] אח"כ כולן בפרוטרוט"? ומשיב ע"פ דברי רבי יוסף קארו - "...על הפסוק "כי חיים הם למוצאיהם ולכל בשרו מרפא" (משלי ד, כב)...דקאמר 'ולכל' משום [שיש] שמרפא לאיבר אחד ומזיק לאיבר אחר...לכן אמר שעל ידי קיום התורה 'ובאו עליך כל הברכות האלה' דייקא, עם שהם הפכיים, כי ברכה הנמשכת מקיום התורה הוא למעלה מהטבע". כלומר – הברכות ישלימו האחת את השניה למרות ריבויין.
נמצאנו למדים, שגם כדי לקבל את השפע והברכה האלוקית צריך אמונה, שאם מגיעה לאדם ברכה, הוא יזכה לקבלה בין אם יהיה עסוק בעולם רוחני ובין אם לא. כמו-כן, יקבל את הראוי לו, גם אם  בתוך השפע נראים דברים הסותרים אחד את השני. השפע ירדוף אחריו, בין אם הוא מכיר בכך שמה שמוענק לו הוא לטובתו ובין אם לא. עליו רק לדאוג, שגם אם זכה וקיבל את ברכת האלוקים בגשמיות וברוחניות, עליו להישמר שלא להתנשא בבחינת 'כוחי ועוצם ידי' ולא להרגיש ש'מגיע לו'. וכבר שמענו על רבים וטובים, אשר זכו בהגרלת הפיס בממון רב והתקיים בהם "יש עושר שמור לבעליו לרעתו", כאשר 'איבדו את הראש' והתדרדרו נפשית ה' ישמרנו ויצילנו.
נישא תפלה לבורא עולם לקראת השנה החדשה הבאה עלינו לטובה, שהקב"ה יזכנו בשפע ברכה והצלחה וירעיף על עמנו ברכה ושלום, שגשוג ורווחה ונדע להכיר טובה למקור הברכות. אכי"ר
בברכת שבת שלום ושנה טובה

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • מחנכים באמונה

    מחנכים באמונה

    הקלטות וובינרי העשרה בנושאי פדגוגיה, חינוך ואמונה בימי הקורונה
    המשך לקריאה
  • טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    טיפים יומיים בשימושי ZOOM (מתעדכן)

    לאור המצב, טיפים יומיים של הרב יונה גודמן, שיסייעו לכם בניהול מפגשי זום
    המשך לקריאה
  • בונים חינוך - כנס סתיו ברשת מוסדות בני עקיבא

    בונים חינוך - כנס סתיו ברשת מוסדות בני עקיבא

    למידע על ההשתלמויות הארציות המתוכננות ברשת עד חנוכה >
    המשך לקריאה