מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת חיי שרה תשע"ט / הרב שרגא פרוכטר, ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת חיי שרה תשע”ט / הרב שרגא פרוכטר, ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת חיי שרה תשע"ט / הרב שרגא פרוכטר, ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

בס"ד , חשוון תשע"ט , פרשת חיי שרה


שלום רב.

עומדים אנו בפרשות חשובות מאוד , שעליהם אומר הרמב"ן – "מעשה אבות סימן לבנים" , כלומר – אנו צריכים ללמוד היטב את מה שמונח בתוך הסיפורים משום שאנו צריכים להתנהג כפי שהתנהגו האבות.
"מעשה אבות סימן לבנים", אחד הפרושים הוא- מעשיהם הם דרך חיים לנו. כשיקרה לנו מצב דומה למה שהיה אצל האבות, אנו צריכים להסתכל כיצד הם התנהגו, ואנחנו צריכים לנהוג כמותם.

ומה קורה בפרשתנו ???
פרשת חיי שרה מדברת על קניית מערת המכפלה בחברון בכסף מלא , לכן השבת נקראת – שבת חברון , שבת שעם ישראל עולה לחברון ללמוד על חשיבותה של העיר הזאת.
כמו"כ מפרשה זו ניתן ללמוד כיצד עושים שידוכים – ( עדיין לא לגילכם ) , מה חשוב שיהיה בבת הזוג שאני בוחר, דרך הצניעות של רבקה כשרואה את יצחק ועוד .............

ברצוני  להתמקד בדבר לכאורה קטן ולא ברור , וללמוד ממנו מסר לחיים.
אז קדימה................

קבורת שרה – זהו הניסיון העשירי

המשנה במסכת באבות (ה, ג) אומרת: "עֲשָׂרָה נִסְיוֹנוֹת נִתְנַסָּה אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם וְעָמַד בְּכֻלָּם, לְהוֹדִיעַ כַּמָּה חִיבָּתוֹ שֶׁל אַבְרָהָם אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלוֹם".
מהם עשרת הניסיונות? אין המשנה מפרטת, ונחלקו בזה הראשונים -  רש"י בפירושו למס' אבות נוקט סדר אחד , והרמב"ם לעומתו נוקט סדר אחר. אך שניהם מסכימים שהניסיון העשירי היה "עקידת יצחק", הניסיון הקשה ביותר, וסדר הניסיונות היה לפי מעלתם וקושיים.
אך, רבינו יונה בביאורו למסכת אבות כותב שהניסיון האחרון הוא קבורת שרה, וניסיון העקידה היה הניסיון התשיעי. לכאורה הדבר תמוה, שהרי ניסיון העקידה הוא הקשה שבכולם, שעליו אומר הכתוב: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה" (בראשית כב, יב).
איך יתכן שהניסיון של רכישת מערת המכפלה לצורך קבורת שרה יעלה על ניסיון העקידה????

אך, אם נבדוק נראה שמוכח כדברי רבינו יונה בגמרא (בבא בתרא טז.):
"וַיַּעַן הַשָּׂטָן אֶת ה' וַיֹּאמַר מִשּׁוּט בָּאָרֶץ וּמֵהִתְהַלֵּךְ בָּהּ" (איוב א, ז). אמר לפניו: רבש"ע, שטתי בכל העולם ולא מצאתי כעבדך אברהם שאמרת לו "קוּם הִתְהַלֵּךְ בָּאָרֶץ לְאָרְכָּהּ וּלְרָחְבָּהּ כִּי לְךָ אֶתְּנֶנָּה" (בראשית יג, יז), ובשעה שביקש לקבור את שרה לא מצא מקום לקוברה ולא הרהר אחר מידותיך".
מבואר מכאן שזה היה הניסיון הקשה ביותר, שהרי השטן הזכיר רק ניסיון זה ולא את שאר הניסיונות ואפילו לא את ניסיון העקידה. אם השטן מזכיר לפני ה' דווקא את קבורת שרה כנראה שדווקא ניסיון זה – הוא הניסיון הקשה ביותר , והשאלה היא מדוע באמת ניסיון קבורת שרה קשה יותר מניסיון העקידה???


בהסבר הדברים ניתן לומר כך : אברהם אבינו לאחר ניסיון העקידה הגיע למדרגה רוחנית גבוהה מאד, עד שה' מעיד עליו: "עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה" (בראשית כב, יח), דווקא משום כך היה קשה לו לאברהם לרדת ממדרגה רוחנית זו ולהתעסק עם עניינים ארציים של משא ומתן על מערת המכפלה, שהייתה בעצם שייכת לו.  זה היה ניסיון גדול לאברהם, לראות האם בדברים הפשוטים של חיי היום יום, הוא יקדש שם שמים גם כאשר הארץ המובטחת שייכת לו. אברהם היה יכול להתנהג בחברון כ-"בעל הבית", היות וכל הארץ מובטחת לו , אנו רואים שלמרות שהארץ הובטחה לו , הוא נוהג בקניית מערת המכפלה בצורה מנומסת ביותר.

א"כ לפי פרוש זה ישנם בניסיון זה שני דברים. האחד – איך יוכל אברהם הרוחני להתעסק עם מקח וממכר עם נוכל כמו עפרון , איך הוא יכול לרדת ממקום רוחני גבוה למקום גשמי ביותר – קניית מערה מנוכל ?
ועוד – הרי הארץ מובטחת לו – ".....לך אתננה ולזרעך" – א"כ איך הוא יכול לבא למסחר והוא יודע שהארץ שלו, וגם כאן הוא צריך לקדש שם-שמים ?
לכן אומר רבינו יונה שדווקא בניסיון קבורת שרה שבא לאחר ניסיון העקידה, שהיה התרוממות נפש עצומה של אברהם אבינו, ולאחר מכן הולך ומתעסק בעניינים פעוטים של משא ומתן עם אדם שפל כמו עפרון - כאן מתגלית גדולתו האמיתית של אברהם אבינו. גם בעניינים הארציים ביותר עם אדם שפל – גם אז אברהם לא כועס ולא מתרעם , ומבקש שייקחו ממנו את מלא המחיר- "בכסף מלא יתננה לי....".

לפי זה , הפסוק המרשים ביותר בפרשת העקידה הוא הפסוק: "וַיָּשָׁב אַבְרָהָם אֶל נְעָרָיו וַיָּקֻמוּ וַיֵּלְכוּ יַחְדָּו אֶל בְּאֵר שָׁבַע" (כב, יט). עם כל ההתרוממות של אותו ניסיון, אברהם חוזר אל נעריו - לא מתגאה ונשאר כאחד הנערים, וכפי שדרשו חז"ל "אל נעריו - אל נעוריו" שחזר להיות מתחיל בעבודת ה' כנער. זוהי גדלות אמיתית, שאברהם לאחר עלייה רוחנית עצומה בעקידה , חוזר לנעריו ללא שום הרגשת עליונות עליהם או גאווה על כך שהצליח לעמוד בניסיון העקידה  . כשאברהם חוזר בדרגה גבוהה מאוד ולא מתפאר ולא משתחצן לפני נעריו, אלא כתוב "יחדיו" – הוא מרגיש כמותם, זוהי הגדלות המיוחדת של אברהם אבינו. על כן הניסיון העשירי הוא ניסיון הקבורה.

דוגמא מאלפת לזה אנו מוצאים בגמ' בע"ז (י"ח:), שם הגמרא מספרת על ר' חנניא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר תורה מונח לו בחיקו:
"כשחלה רבי יוסי בן קסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו. אמר לו: חנינא אחי, אי אתה יודע, שאומה זו מן השמים המליכוה, שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואבדה את טוביו ועדין היא קימת. ואני שמעתי עליך, שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים, אמר לו: מן השמים ירחמו. אמר לו: אני אומר לך דברים של טעם ואתה אומר לי מן השמים ירחמו. תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה שלך באש. אמר לו: רבי, מה אני לחיי העולם הבא? אמר לו: כלום מעשה בא לידך? אמר לו: רבי, מעות פורים נתחלפו לי במעות של צדקה וחילקתים ונתתים לעניים. אמר לו: אם כן, מחלקך יהא חלקי ומגורלך יהא גורלי".
והדברים מופלאים! ר' חנינא, שמוסר את עצמו על לימוד תורה ומקהיל קהילות ברבים בתקופה קשה בניגוד לגזרותיה של רומי , שואל את רבי אם יזכה לעוה"ב , האם אני ראוי לחיי העולם הבא ??

ואז שואל אותו רבי – האם היה לך איזה מעשה מיוחד שאתה יכול לראות בו סימן ?? ואז ר' חנינא עונה –
שמעות פורים נתחלפו =(התערבבו) במעות של צדקה וחילקתי את כל הכסף לעניים למרות שהייתי צריך את הכסף לטובת פורים . רבי עונה לר' חנינא שבזכות מעשה פעוט זה שהיה וותרן בממונך , בזכות זה תזכה לחיי העולם הבא. נשאלת השאלה -  הרי היה זוכה לחיי העולם הבא בזכות לימוד התורה ומסירות נפשו בתקופה קשה של איסור לימוד תורה ובכל זאת הוא משקיע את חייו בלימוד וא"כ למה הוא היה צריך להביא בפני רבי את עניין המעות

שנתחלפו במעות פורים והוא החליט להיות וותרן על הכסף ולחלק לעניים . התשובה היא הניסיון של אנשים גדולים כמו רבי חנניא נמדד דווקא במעשים הפעוטים של חיי יום יום, וזה הניסיון הגדול , דווקא של אותם גדולי תורה המוסרים נפשם על קידוש ה' גם במעשים הפשוטים, גם במעשים היום-יומיים.

בניי היקרים .
מה ניתן ללמוד מזה ???
החכמה היא להעלות ברוחניות , ללמוד תורה ולהשתפר תמיד בנושאים הרוחניים . כיצד ? בישיבתנו זה ממש פשוט – בכל שיעורי המעיינות – ברמב"ם , בסיירת המשניות, בשיעורים הרבים בבקיאות במסכת סוכה , בפרק יומי בתנ"ך ........ , לעלות מעלה מעלה במדרגות הרוחניות, אך יחד עם זה לקדש שם שמים גם בדברים היום-יומיים , גם בדברים הרגילים והפשוטים שאנו עושים מידי יום.

עומדים אנו בשיאם של ימי חודש הארגון של בני-עקיבא. בעוד מס' שבועות גם תנועת עזרא תחוג את שבת הארגון. ב"ה ישיבתנו נתברכה במאות בנים יקרים שפועלים בתנועות הנוער – הן כמדריכים והן כחניכים.
אנו ממש שמחים ומאושרים שאלו בנינו. אנו גאים בבנינו היקרים !!
זוהי ההזדמנות  לבוא בקריאה לכל בנינו היקרים שעדיין לא פעילים בתנועות הנוער ,להיכנס לתנועות בנ"ע ועזרא , לפעול בהם ולקדש את ש"ש ברבים .

בנים יקרים :
אנא , הביאו את המטען הרוחני שאתם מקבלים בישיבה אל הפעילות בתנועות הנוער . תמשיכו להיות בני תורה גם בצביעת הקירות וגם בתסי"ם ובכל הפעילויות שאתם פועלים בסניפים ואז נשתדל להיות כמו אברהם אבינו.
יש לכם ב"ה מטען רב , ושהמטען הזה יבוא לידי ביטוי בפעילות בתנועה.

גאה בכם מאוד
ומברך אתכם בברכת "עלה נעלה"
שבת שלום
אוהבכם
שרגא פרוכטר – ראש הישיבה

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • חנוך לנער על פי דרכו

    חנוך לנער על פי דרכו

    מה השיקולים שצריך לקחת בחשבון כשבוחרים ישיבה או אולפנה? עד כמה ההורים צריכים להתערב? הרב דולי בסוק על אמונה ביכולת המתבגר לקראת הרישום למוסדות חינוך.
    המשך לקריאה
  • מנהלת יעוץ והכוונה

    מנהלת יעוץ והכוונה

    באיזו אולפנה או ישיבה תיכונית כדאי לילדכם ללמוד? חמישה טיפים של רותם לבחירת המקום לילדכם.
    המשך לקריאה
  • מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל

    מובילים ציונות דתית בגליל לאחר חצי שנה של מפגשים שבועיים בנושא ציונות דתית, יצאו השבוע כמעל 140 בנות ואנשי צוות מ-7 אולפנות של רשת בני עקיבא ליומיים מסע ציוני דתי בגליל. המסע נפתח בטיול קצר לפתיחת הלב ממצודת ביריה לבית הכנסת העתיק בנבוריה. לאחר הטיול ומעגלי שיח להיכרות, הגיעו הבנות לצפת העתיקה שם השתתפו בסדנאות להקשבה ולימוד. את הביקור סיימנו בשירה וריקודים במעין החתום. בהמשך סיירו הבנות בשבילי פקיעין העתיקה ממערת רשב״י לבית מרגלית זינתי שומרת הגחלת שריגשה ולימדה אותן מהי ׳לנו מורשה׳. היום השני נפתח במפגש עם הגרעין התורני בקרית שמונה שם העמיקו בנושא שליחות אישית וחיבור לעם ישראל את המסע חתמו הבנות במפגש עם השומר החדש במטולה שם זכו ללמוד ולהרגיש בידיים את אהבת ועבודת האדמה, כדוגמא להגשמה ציונית דתית. בכל אחד מהמקומות נפגשו ההבנות עם אנשים וסיפורים, שחשפו אותן לעוד נדבך ב׳סיפור׳ המופלא של הציונות הדתית ושל חזרת עם ישראל לארצו ומילוי ייעודו.
    המשך לקריאה