מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת לך לך- נסיונותיו של אברהם/ הרב חיים דרוקמן, יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

פרשת לך לך- נסיונותיו של אברהם/ הרב חיים דרוקמן, יו”ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

פרשת לך לך- נסיונותיו של אברהם/ הרב חיים דרוקמן, יו"ר מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

 "וַיֹּאמֶר ה' אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ: וְאֶעֶשְׂךָ לְגוֹי גָּדוֹל וַאֲבָרֶכְךָ וַאֲגַדְּלָה שְׁמֶךָ וֶהְיֵה בְּרָכָה: וַאֲבָרְכָה מְבָרֲכֶיךָ וּמְקַלֶּלְךָ אָאֹר וְנִבְרְכוּ בְךָ כֹּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה"[1]. אומר המדרש[2]: "אמר ר' לוי בר חייתא : שני פעמים כתיב ‘לך לך’, ואין אנו יודעים אי זה חביבה אם הראשונה אם השניה, מן מה דכתיב: ‘ולך לך אל ארץ המוריה’, הוי שניה חביבה מן הראשונה. ‘ולך לך אל ארץ המוריה’ - רבי חייא רבה ורבי ינאי, חד אמר למקום שהוראה יצאה לעולם, ואוחרנא אמר למקום שיראה יצאה לעולם". המדרש עומד על כך שהתורה בחרה להשתמש גם בנסיון בפרשתנו וגם בנסיון העקידה בביטוי "לך-לך", ועל כן שואל איזה מהנסיונות גדול יותר. ולכאורה לא מובן מה בכלל השאלה, פשוט שנסיון העקידה גדול לאין ערוך מהנסיון של "לך-לך מארצך"! הרי בנסיון העקידה אברהם הולך על מנת לשחוט את בנו, ה'  מצוה את אברהם[3]: "קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק", ואומר הרמב"ם[4]: "איש עקר, בתכלית הכוסף לילד ובעל עושר גדול, ואיש נכבד, ובוחר שתשאר מזרעו אומה, ונולד לו בן אחר היאוש, איך יהיה חשקו בו ואהבתו אותו", ואברהם על אף הכל מוכן ללכת ולשחוט את בנו - אם כן מה ההשוואה בין שני הנסיונות? אלא שהמדרש בא לומר שה"לך לך" השני מלמד על ה"לך לך" הראשון. בנסיון בפרשתנו אומר לו הקב"ה: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך", לשם מה כל הפירוט הזה? אלא שאברהם בנסיון זה עוזב את ארצו ואת כל מה שאדם מתחבר אליו בצורה טבעית - מולדת, בית אבא. (על כן יש להעריך את העולים החדשים שעולים לארץ אף על פי שמצבם במקום בו הם נמצאים היה טוב, ובכל זאת עוזבים את כל הדברים שאליהם הם התחברו, למשל שפה או אפילו עיתון). אך למרות הנסיון הגדול, לשם מה אברהם עוזב את ארצו? לשם ההבטחה של "ואעשך לגוי גדול ואברכך ואגדלה שמך והיה ברכה: ואברכה מברכיך ומקללך אאר ונברכו בך כל משפחת האדמה", לעבר עתיד של עם שמביא לעולם את הבשורה של האמונה באל אחד, עם שמביא את הטוב האמיתי לכל האנושות כולה. אברהם עוזב את העבר למען עתיד גדול!ואילו בנסיון העקידה אין עתיד! אברהם למעשה מנתק את העתיד. מי יביא את הבשורה של אמונה באל אחד? מי יביא את הטוב האמיתי לכל המין האנושי? מי יצעיד את הבריאה כולה לעבר תכליתה? ולא זו בלבד שאברהם מנתק את העתיד, הוא הורס במו ידיו את כל מה שבנה עד כה, כל מה שחינך נגד קרבנות אדם, בכך ש"ה' ה' א-ל רחום וחנון", וכפי שמעידה התורה ביחס לקרבנות אדם, "כל תועבת ה' אשר שנא"[5] - אותו אברהם הולך להרוס במו ידיו את כל מה שבנה! אם כן מדוע הוא עושה זאת? "חד אמר למקום שהוראה יצאה לעולם", ה' צוה אז עושים! בלי שאלות, בלי הרהורים, בלי ספיקות! "למקום שיראה יצאה לעולם", אברהם עושה את הדברים מתוך יראה, ולא מתוך יראת עונש אלא מתוך יראת הרוממות, כפי שאומר הרמב"ם[6]: "כי אברהם אבינו לא מיהר לשחוט יצחק לפחדו מהאלוה שיהרגהו או ירוששהו, אבל כדי שיתפרסם לבני אדם מה ראוי לעשותו בשביל אהבת האלוה יתברך ויראתו, לא לתקות גמול ולא לפחד עונש". ומתוך דברי אברהם עצמו ניתן ללמוד שלא עשה זאת לקבלת גמול[7]: "אחר הדברים האלה היה דבר ה' אל אברם במחזה לאמר אל תירא אברם אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד: ויאמר אברם ה' אלקים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר". אברהם אומר "מה תתן לי", שום דבר לא שווה לי כל עוד אין לי בן שימשיך אותי, על פי זה לא יכול להיות שאברהם הלך לשחוט את בנו לשם דברים אחרים, שהרי שום דבר אינו בעל ערך בעיניו מלבד בנו! על פי דברים אלו מוסבר שה"לך-לך" השני, מלמד על ה"לך-לך" הראשון. גם בנסיון של העליה לארץ, אברהם אינו עושה את הדברים מתוך שיקולים אישיים, אלא מתוך יראת ה', מתוך כך שה' צוה, וכפי שמסביר הרב חרל"פ ביחס לפסוק "וילך אברם כאשר דיבר אליו ה' ": "אם כי הקב"ה הבטיח לו שההליכה לארץ ישראל תהיה להנאתו ולטובתו, לעשותו לגוי גדול, להגדיל את שמו ולהיות ברכה, בכל זאת אברהם לא נתכוון בזה אלא למען קיום מצות ה', ונתרצה בהנאתו וטובתו והגדלת שמו רק מפני שכך דיבר אליו ה' "[8]. "והאלקים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני"[9]. אברהם אומר לקב"ה הנני - אני מוכן לעשות כל מה שתבקש ממני גם אם זה קשה וגם אם זה לא נוח, כפי שאומר המדרש[10]: "ויאמר הנני - הנני לכהונה, הנני למלכות, הנני לשחוט, הנני ליהרג" - הנני!                "מעשה אבות סימן לבנים". ניתן להסביר בשני אופנים מושג זה. ניתן לומר ש"מעשה אבות סימן לבנים" פירושו, שעלינו להתבונן על מעשי האבות, וללמוד ממעשיהם. הרמב"ן מעמיק יותר ומסביר שהכוונה היא שמה שגנוז באבות מתגלה בעם ישראל במשך הדורות. הדבר דומה לעץ, שכל העץ כולו גלום בגרעין, כך גם ביחס לאבות, האבות הם כמין אספקלריא גדולה שלנו, כל אחד מן הכוחות שנתגלה בנו, היה גנוז כבר באבות. שני ההסברים הללו הם למעשה שני צדדים של אותה מטבע. מתוך כך שאנו מתבוננים באבות ולמדים ממעשיהם, אנו למדים על הכוחות שטמונים בנו, על היכולות שלנו!               ביחס לנסיונות ישנה מחלוקת מה היתה מטרתם. הרס"ג טוען שמטרת הנסיונות היו להראות את גדולתם של האבות. הרמב"ם מסביר[11]: "כל נסיון שבא בתורה אין כוונתו וענינו אלא שידעו בני אדם מה שצריך להם לעשותו ומה שראוי להאמינו". הנסיונות באים ללמד אותנו כיצד לנהוג, וגם כאן אלו שני צדדים של אותה מטבע. מתוך כך שנתבונן במעשי האבות וגדולתם, נדע בעצמינו כיצד ראוי לנהוג.                על פי דברים אלו, מעשיו של אברהם הם גם לימוד בשבילינו אילו כוחות טמונים בנו, וכיצד עלינו לנהוג. "‘ולך לך אל ארץ המוריה’...חד אמר למקום שהוראה יצאה לעולם, ואוחרנא אמר למקום שיראה יצאה לעולם". כל אחד ואחד צריך ללכת בדרך שלימד אותנו אברהם - ללכת בדרך ה' ללא ספיקות ולא הרהורים, לעשות את דבר ה' מתוך יראת הרוממות, ולא רק כל אחד ואחד בצורה פרטית, אלא גם כלל ישראל שחי בארצו על פי רצון ה' - וממלא את יעודו האמיתי, על מנת להביא את הטוב האמיתי לכל באי עולם! 

[1] בראשית יב, א-ג.
[2] בראשית רבה נה, ז.
[3] בראשית כב, ב.
[4] מורה נבוכים ג, כד.
[5] דברים יב, לא.
[6] מורה נבוכים שם.
[7] בראשית טו, א-ב.
[8] מי מרום ה', נימוקי המקראות לבראשית יב, ד.
[9] בראשית כב, א.
[10] תנחומא וירא, מד.
[11] מורה נבוכים שם.


 מתוך אתר ישיבת אור עציון

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה