מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת לך לך- עמידתו של אברהם אבינו בכל הניסיונות ומשמעותה/ הרב אמיר אדרעי ראש אלפנת בני עקיבא צפירה

פרשת לך לך- עמידתו של אברהם אבינו בכל הניסיונות ומשמעותה/ הרב אמיר אדרעי ראש אלפנת בני עקיבא צפירה

פרשת לך לך- עמידתו של אברהם אבינו בכל הניסיונות ומשמעותה/ הרב אמיר אדרעי ראש אלפנת בני עקיבא צפירה

פרשת "לך לך" עמידתו של אברהם אבינו בכל הניסיונות ומשמעותה
בפרשה זו, בה אברם מצטווה ע"י הקב"ה ללכת ארצה כנען, פונה אליו הקב"ה ומצווהו: "לך לך מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך".

בבואנו לבחון את הביטוי "לך לך", מעניין לציין, כי בעשרת הניסיונות שנתנסה אברהם אבינו, ישנו מקום אחד נוסף, בו אברהם מצטווה שוב במילים "לך לך".
בפרשת העקידה, בראשית פרק כ"ב, פס' א-ב, כתוב:
" ויהי אחר הדברים האלה והאלוקים נסה את אברהם ויאמר אליו אברהם ויאמר הנני.
ויאמר קח נא את בנך את יחידך אשר אהבת את יצחק ולך לך אל ארץ המריה והעלהו שם על אחד ההרים אשר אומר אליך".

חשוב לציין, כי מעבר לעובדה שהציווי 'לך לך' חוזר פעמיים אצל אברם, מעניין שהוא מופיע דווקא בניסיון הראשון והאחרון, שמנסה הקב"ה את אברהם. המדרש בבראשית רבה פרשה ל"ט, עונה על שאלה אחרת, הקשורה לציווי זה:
"אמר רבי לוי: שתי פעמים כתיב 'לך לך' ואין אנו יודעים איזו חביבה, אם השניה אם הראשונה? ממה דכתיב: 'אל ארץ המוריה' - הוי השניה חביבה מן הראשונה...".

המדרש מציין, כי הניסיון של העקידה חביב מן הניסיון של 'לך לך' הראשון שמצטווה אברם, ומנמק זאת בעובדה,שההליכה אל הר המוריה חשובה יותר מן ההליכה הכללית אל ארץ ישראל. גם רבינו יונה, בפירושו למס' אבות מבאר, כי הניסיון הגדול שבכולם, היה ניסיון העקידה, כיוון שאברהם הסכים להעלות את בנו לעולה. אך יש לברר, מהי באמת הסיבה לכך, שניסיון העקידה היווה את השיא בניסיונות, מעבר לויתור על חלומו הגדול של אברהם?
נחמה לייבוביץ' ז"ל טוענת, כי מהות ההבדל בין שני נסיונות אלו הוא כי בניסיון הראשון מתבקש אברם להיפרד מן העבר שלו, מארצו, בית אביו, מולדתו, בעצם כל מורשתו, ואילו בניסיון האחרון, של העקידה, מתבקש אברהם לוותר על עתידו, על אותו ילד, שבאמצעותו אמור הקב"ה לקיים את הבטחת הזרע שהבטיח לאברהם. ברם, ברצוננו להציע רעיון נוסף בעניין זה.

בטרם נעמוד על פתרון היחס בין הניסיון הראשון והאחרון, נבחן שתי נקודות נוספות אשר יובילו אותנו לפתרון שאלה זו:
1. מדוע דווקא אברם הוא הנבחר למלא אחר ציוויו של הקב"ה ללכת אל ארץ ישראל ולהיות המנהיג,
  שבאמצעותו יקיים הקב"ה את הבטחת הזרע והארץ?
2. מדוע קורה דבר זה דווקא בדורו של אברם, אחר עשרה דורות מתקופתו של נח?

המדרש בבראשית רבה, פרשה ל"ט סעיף ד' מביא את הדברים הבאים:
" ויאמר ה' אל אברם לך לך – החכמה תעוז לחכם מעשרה שליטים אשר היו בעיר. מעשרה
דורות, שמנח ועד אברהם, ומכולם לא דברתי עם אחד אלא עמך".

המדרש מציין, א"כ, כי במשך עשרה דורות מנח עד אברם, לא יצר הקב"ה קשר עם אף אדם, למעט
אברם.
בסיומו של מדרש זה כתוב: " ומכולם לא דברתי עם אחד אלא עמך". מדוע המדרש מציין את המילה "אחד"? מה היה חסר המדרש אילו היה כתוב: 'ומכולם לא דברתי אלא עמך'?

כדי להבין את פשר הדברים, שומה עלינו לפנות למס' אבות דרבי נתן, נוסחא א' פרק ל"ג:

" עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו לפני הקב"ה ובכולן נמצא שלם....".

בהמשך הדברים שם, ישנה רשימה של עשרת הניסיונות שנתנסה בהם אברם אבינו. ברם, כשבודקים בזהירות רשימות נוספות של עשרת הניסיונות שנתנסה בהם אברהם אבינו נמצא, כי הרשימות אינן זהות. קיימת מחלוקת בין הדעות השונות בדבר רשימת ניסיונות אלו. למשל, רבינו יונה בפירושו למס' אבות פרק ה' משנה ג', מונה רשימה שונה משל רשימתו של מס' אבות דרבי נתן.
הרשב"ץ בספרו מגן אבות, על מס' אבות, פרק ה' משנה ד' מעיר, כי אכן בעלי המדרש מסכימים, שאברהם אבינו נתנסה בעשרה נסיונות, אך ישנה אי הסכמה ביחס לרשימת הניסיונות הללו.

כדי להבין עניין זה לאשורו, יש לפנות למשנה במס' אבות, פרק ה' משנה א':

" בעשרה מאמרות נברא העולם, ומה תלמוד לומר? והלא במאמר אחד יכול להבראות? אלא להיפרע מן הרשעים, שמאבדין את העולם שנברא בעשרה מאמרות וליתן שכר טוב לצדיקים, שמקיימין את העולם שנברא בעשרה מאמרות".

המהר"ל מפרג בביאורו מציין, כי ממשנה זו עולה בבירור, כי אין להבין שמטרתו של הקב"ה בבריאת העולם בעשרה מאמרות דווקא, הייתה כדי להיפרע מן הרשעים, שהרי אין הדעת סובלת טיעון שכזה. כוונת המשנה, לדברי המהר"ל היא, כי המספר עשר מורה על דבר שיש בו ריבוי והוא כלל אחד מקושר, כי כך הם עשרה, הווה אומר, עד הסיפרה תשע, כל אחת מהספרות היא יחידה בפני עצמה, שאין לה שום קישור לשום דבר ואילו המספר עשר הינו מספר המקשר יחד את כל הספרות עד עשר. כוונת המשנה במילים: "בעשרה מאמרות נברא העולם" היא, שהעולם הוא אוסף של פריטים רבים, המקושרים יחד ליחידה אחת גדולה, ולכן אם העולם היה נברא במאמר אחד - לא היה הדבר מלמד על הסדר והשלמות של הבריאה, שהינה יחידה אינטגראלית אחת. העולם נברא בעשרה מאמרות כדי ללמד, כי הכל מקושר יחד וברגע שמישהו יוצא מסדר זה – כמו הרשעים – הרי שאין לו קיום. לכן, הצדיקים שמקיימים הכל – שכרם גדול, כי מקיימים את כל העולם ואילו הרשעים, שיוצאים אפילו בדבר אחד מסדרו של העולם - נמצאו מחריבים אותו ולכן עונשם גדול.

דברי המהר"ל מיישבים גם את העניין, שעסקנו בו קודם. המשנה המציינת, כי "עשרה ניסיונות נתנסה אברהם אבינו", אינה מעוניינת ללמד מהם ניסיונות אלו. רשימת הניסיונות נתונה במחלוקת, ומהווה פרט משני יחסית.
נראה, כי זו גם הסיבה לכך, שגם המשנה איננה מונה רשימה זו. עיקר כוונת המשנה היא ללמדנו, שאברהם אבינו נתנסה בכל הניסיונות האפשריים ועמד בכולם. המספר עשר כאן איננו מספר כמותי אלא איכותי. מספר זה מבטא את שלמותו של אברהם. אין ניסיון שאברהם אבינו איננו מסוגל לעמוד בו. זוהי, כנראה, גם הסיבה העיקרית לבחירתו כמנהיג ומוביל האומה. כך מסביר הרב אבינר בספרו טל חרמון, עמ' 40, בדברי המהר"ל הנ"ל.

זהו, כנראה, אף הקשר למדרש שראינו, כי במשך עשרה דורות, לא דיבר הקב"ה עם אף אחד אלא עם אברהם, כי במשך עשרה דורות נתפס העולם כאוסף של פרטים, שאין ביניהם שום קשר והרמוניה. מציאותו של אברהם אבינו, הביאה בשורה חדשה לעולם. אברהם אבינו הוא זה שיצר את הקשר בין כל חלקי הבריאה והבין שהכל מחובר יחד בהרמוניה נפלאה. זו גם, כנראה, הסיבה לכך שהמדרש דלעיל מזכיר את המילה אחד, כי אכן הקב"ה מדבר רק עם אחד – אותו אברהם אבינו, שמבין כי הקב"ה הוא אחד והעולם אותו הוא יצר הוא אחד.

זהו, כנראה, גם ההסבר לדברי מס' אבות דרבי נתן "ובכולם נמצא שלם", שהרי עמידתו בעשרה ניסיונות הפכה אותו להיות שלם, בכך שהבין את השלמות והאחדות שיש בעולם. לכן נראה בעצם, שאין משמעות לשאלה מהו הניסיון הגדול יותר, כי מטרת הניסיונות הייתה להבהיר, כי העולם הוא יצירה אחת מושלמת של פריטים רבים, המסודרים באופן נפלא והרמוני.

זהו, כנראה, הקשר בין ה"לך לך" הראשון לבין ה"לך לך" האחרון. שני ניסיונות אלו מבטאים את אמונתו הרבה של אברהם אבינו בקב"ה. יתכן, כי העובדה ששני ניסיונות אלו פותחים בציווי "לך לך" מלמדת על עמידתו המושלמת בכל הניסיונות שנתנסה. מבחינתו של אברהם אבינו, אין משמעות למספר הניסיונות שנתנסה, אלא לעובדה, שמן הניסיון הראשון ועד הניסיון האחרון – הוא מאמין באמונה שלמה בקב"ה. הוא הולך עם הקב"ה.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ”ל

    פנימייה חדשה על שם הרב מרדכי אליהו זצ"ל

    אולפנית בני עקיבא מירון חנכה פנימייה חדשה. במעמד חנוכת הפנימייה, על שמו של הרב מרדכי אליהו זצ"ל, השתתף בנו הרב שמאל אליהו.
    המשך לקריאה
  • מהפכה של שמחה בבית החולים ”סורוקה”

    מהפכה של שמחה בבית החולים "סורוקה"

    תלמידים בישיבת בני עקיבא "אהל שלמה" בבאר שבע משתתפים בפרויקט "מהפכה של שמחה" בבית החולים
    המשך לקריאה
  • ערב התעוררות באולפנת בנ”ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    ערב התעוררות באולפנת בנ"ע מודיעין: ''תנופה עצומה''

    מאות בנות האולפנה נהנו מהופעתם של חנן בן ארי ומשה נריה כורסיה, אשר סחפו את הקהל לאווירת ימי התשובה בהופעה מיוחדת במינה.
    המשך לקריאה