מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת מטות מסעי משה רבינו - המנהיג והמחנך לדורות / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת מטות מסעי משה רבינו - המנהיג והמחנך לדורות / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פרשת מטות מסעי משה רבינו - המנהיג והמחנך לדורות / הרב אמיר אדרעי ראש אולפנת בני עקיבא צפירה

פעמים רבות בחיינו, אנו מנסים לחנך את ילדינו או את חניכינו בתנועות הנוער, לערכים שונים ולפעמים הדבר לא עולה בידינו. אכן, בחינוך, לצד ההצלחות הרבות, ישנם גם, לפעמים, רגעים מסויימים של כשלונות.
אני מבקש להוכיח מפרשתינו, כי על אף המורכבות שבחינוך, תנאי הכרחי להצלחתו של החינוך, הוא הדבקות והעקביות של המחנך בדרכו החינוכית והאמונה שניתן לחנך ולשנות כל אדם, גם לדברים מאוד גדולים ומשמעותיים.
הנקודה החינוכית שנביא להלן, משמשת מסר חשוב גם לדורות הבאים.

הבה נסביר!
אחת הפרשיות המרכזיות בפרשת מטות, היא פרשיית בני גד ובני ראובן.
בני ישראל עומדים לפני הכניסה לארץ ישראל והנה, באים בני שבט גד ובני שבט ראובן אל משה ומבקשים ממנו רשות לא להיכנס אל ארץ ישראל, אלא להישאר בעבר הירדן וזאת בשל העובדה, שיש להם המון צאן ובקר, שלא יוכלו לגדל כראוי וברווח בארץ ישראל.

או אז, מתנהל דיון רציני בין בני גד ובני ראובן לבין משה.
אני מבקש להוכיח, כי בסיכומו של הדיון המתנהל ביניהם, מצליח משה רבינו לחנך את שני השבטים הללו לבחור בסדר עדיפויות נכון בחיים.

בפרק ל"ב פס' א', מופיע הפסוק הבא:

" וּמִקְנֶה רַב הָיָה לִבְנֵי רְאוּבֵן וְלִבְנֵי גָד עָצוּם מְאֹד וַיִּרְאוּ אֶת אֶרֶץ יַעְזֵר וְאֶת אֶרֶץ גִּלְעָד וְהִנֵּה הַמָּקוֹם מְקוֹם מִקְנֶה".

לעומת זאת, אצל אברהם אבינו, כתוב בספר בראשית, פרק י"ג פס' ב':

" ואברהם כבד מאוד במקנה בכסף ובזהב".

לכאורה, בעיון שטחי בפסוקים הללו, אין הבדל בין תיאור העושר של בני גד ובני ראובן לבין הפסוק, המתאר את עושרו של אברהם.
רש"י בפרשתינו מלמד, כי קיים הבדל גדול ומהותי מאוד ביניהם. יש לשים לב, כי אצל בני גד ובני ראובן, הרכוש, המקנה, מוזכר לפני השם של השבטים ואילו אצל אברהם, מוזכר קודם שמו של אברהם ורק אח"כ מתואר עושרו.
רש"י מלמד אותנו, כי הרכוש הרב והמקנה, הקיים ברשותם של בני גד ובני ראובן, היה חשוב להם יותר מכל דבר אחר, אפילו יותר מאנשי ביתם.
לא כן הדבר אצל אברהם. אברהם יודע מהו סדר העדיפויות הנכון ולכן התורה מזכירה את שמו ורק אח"כ את כל עושרו.

זאת ועוד! יש לשים לב לפסוק ט"ז, בהמשך הפרק, כאשר בני גד ובני ראובן מבקשים ממשה להישאר בעבר הירדן:

"...גדרות צאן נבנה למקננו פה וערים לטפינו...".

אנו רואים, כי גם כאן, מוכיחים בני גד ובני ראובן, שהרכוש שלהם חשוב יותר מבני ביתם. הם מזכירים תחילה את רכושם: "גדרות צאן נבנה למקננו" ורק לאחר מכן, מזכירים הם את בניהם ומשפחתם: "וערים לטפנו". זהו בוודאי סדר עדיפות מאוד לא נכון.

על כן, אנו רואים, כי משה עונה להם באופן מיידי ומאוד חינוכי:
אמנם, אני מסכים לבקשתכם העקרונית להישאר בעבר הירדן, אך חשוב מאוד לשנות את סדר בקשותיכם וכך אומר משה בפס' כ"ד:

"...בנו לכם ערים לטפכם וגדרות לצאנכם..." - קודם ערים לטף ורק אח"כ גדרות לצאן.

אמנם נראה, כי הדברים נקלטו היטב באזני בני גד ובני ראובן, מכיוון שבסיכום הדיון ביניהם לבין משה, הם עונים ומבטיחים למשה (פס' כ"ה):

"...עבדיך יעשו כאשר אדוני מצווה, טפינו נשינו מקננו וכל בהמתנו...".

נראה, כי אכן המסר החינוכי של משה נקלט באזני בני גד ובני ראובן, מכיוון שהם מזכירים את הדברים לפי סדר העדיפויות הנכון: טפינו, נשינו ומקננו ובהמתנו.

ואכן, רעיון זה מובא ע"י רש"י, בפירושו לפס' ט"ז:

" נבנה למקננו פה - חסים היו על ממונם יותר מבניהם ובנותיהם, שהקדימו מקניהם לטפם. אמר להם משה: לא כן עשו, העיקר עיקר והטפל טפל, בנו לכם תחלה ערים לטפכם ואחר כך גדרות לצאנכם".

מסתבר, כי משה רבינו לא היה רק מנהיג דגול אלא אף מחנך גדול. משה רבינו איננו מתייאש ושולח כאן מסר חינוכי חשוב לכולנו: חייבים לערוך סדר עדיפויות נכון בחיים – המשפחה והילדים לפני הכל ורק אח"כ, הרכוש והחפצים השונים שיש לאדם.

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת ”לפיד תורת נחום” במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    לא מפקירים גיבור: תלמידי ישיבת "לפיד תורת נחום" במודיעין מתגייסים למען לניצול הפיגוע ביבנה

    תלמידי הישיבה התגייסו לעזור לניב נחימה, שנפצע אנוש בפיגוע, מתקשה לחזור לעבודה ומצבו הכלכלי של משפחתו ברוכת הילדים הורע מאד. צפו >
    המשך לקריאה
  • כנפי רוח גיליון 17

    כנפי רוח גיליון 17

    ועידת ישיבות ואולפנות בני עקיבא הראשונה לכבוד שמונים שנות חינוך ערכי
    המשך לקריאה
  • מנצחים, בעזרת הרוח

    מנצחים, בעזרת הרוח

    תלמידי ישיבת בני עקיבא אדר"ת בבת ים פגשו ספורטאים נכים ולמדו מהם שאין מגבלה גופנית העומדת בפני כוחות של אמונה ורצון.
    המשך לקריאה