מעבר לאיזור תוכן ראשי מעבר לתפריט ראשי מעבר לדף הבית מעבר לצור קשר

פרשת מסעי - ויסעו ויחנו - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת מסעי - ויסעו ויחנו - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

פרשת מסעי - ויסעו ויחנו - הרב שרגא פרוכטר ראש ישיבת בני עקיבא גבעת שמואל

 

שלום לכם בניי היקרים.

מה שלומכם ? איך אתם נופשים ומבלים ?

כידוע לכם אנחנו נמצאים בימי בין המצרים . ימים אלו התחילו ב- י"ז בתמוז ונמשכים עד ט' באב. ימים אלו נקראים "בין המצרים" על שם הכתוב – "וכל רודפיה השיגוה בין המצרים". בימים אלו הובקעו חומות העיר ירושלים ע"י הגויים ונחרבו בתי המקדש הראשון והשני. בימים אלו גם אירעו צרות רעות ולכן קבעו חכמים את הימים הללו לימי צער ואבל.

מחר, יום שישי ניכנס לחודש אב , שעליו נאמר – "משנכנס אב ממעטין בשמחה". אנו דיברנו על עניין חטא המרגלים שהיה בתשעה באב , וכן חורבנות הבית הראשון והשני שהיו בתשעה באב. ביום זה אנו מחמירים על עצמנו בנושא האבל, והאשכנזים מראש חודש אב אוסרים לאכול בשר ולשתות יין (למעט שבת). האשכנזים אוסרים ע"ע את האיסור גם ביום ר"ח עצמו, אך הספרדים נוהגים לא לאכול בשר ולשתות יין רק מליל ב' בחודש. ימים אלו נקראים ימים מסוכנים , ולכן יש להיזהר מסכנות וממקום סכנות כבר מ- י"ז תמוז. לכן, מ-י"ז בתמוז עד ט' באב צריך להיזהר לא ללכת יחידי בשעות הלילה.

 

ועתה ניגש לפרשת השבוע – מסעות בני ישראל במדבר.

המסע הזה הוא מסע כללי – של כל עם ישראל, אך כידוע לכם ישנם גם מסעות פרטיים, אישיים. בעצם כל החיים הם מסע , חניה, מסע וחניה בבחינת "ויסעו ויחנו".

אנחנו קוראים השבת על 42 המסעות שעם ישראל עברו במדבר. השאלה שנשאלת היא : למה חשוב לפרט את המסעות? ואם היינו אומרים רק את המסעות בתחילת הדרך ובסוף הדרך , זה לא היה מספיק ?

ברצוני להביא בפניכם פרושים שונים לחשיבות כתיבת כל המסעות בפרשתנו .

קדימה ................

 

 

פרשת מסעי - ויסעו ויחנו

פרשתנו פותחת בתיאור ארבעים ושניים מסעיהם של בני ישראל, החל מיציאת מצרים וכלה בערבות מואב. בכל מסע ומסע התורה כותבת "ויסעו מ... ויחנו ב....

נשאלת השאלה מהי התועלת ומהו הלקח שעלינו להפיק מכל הפירוט הנרחב הזה. לדעת רש"י למדים אנו מכאן את חסדיו של ה' יתב' .

רש"י נותן שני ביאורים לתאור 42 המסעות : אלה מסעי - למה נכתבו המסעות הללו, להודיע חסדיו של מקום, שאעפ"י שגזר עליהם לטלטלם ולהניעם במדבר, לא תאמר שהיו נעים ומטולטלים ממסע למסע כל ארבעים שנה ולא הייתה להם מנוחה, שהרי אין כאן אלא ארבעים ושתים מסעות.... ועוד הוצא משם שמונה מסעות שהיו לאחר מיתת אהרן מהר ההר עד ערבות מואב בשנת הארבעים, נמצא שכל שמנה

 

ושלשים שנה לא נסעו אלא עשרים מסעות. זה מיסודו של רבי משה הדרשן. ורבי תנחומא דרש בו דרשה אחרת משל למלך שהיה בנו חולה והוליכו למקום רחוק לרפאותו, כיון שהיו חוזרין התחיל אביו מונה כל המסעות. אמר לו כאן ישננו, כאן הוקרנו, כאן חששת את ראשך וכו':

רש"י מביא בשם רבי משה הדרשן, שמטרת הדבר היא להודיע חסדיו של הקב"ה עִם ישראל, שאע"פ שגזר עליהם לנוד במדבר ארבעים שנה, עם כל זאת רוב המסעות היו בשנה הראשונה ובשנה האחרונה, ועשרים מסעות התפרשו על פני שלושים ושמונה שנים, כך שרוב הזמן ישבו במקומות קבועים . ניתן לומר לפי פרושו הראשון של רש"י שאמנם הייתה גזירה של 40 שנה להסתובב במדבר , אך ה' שעושה חסד לעם ישראל , המתיק את הגזירה בכך שבמשך 38 שנים הם הלכו רק 20 מסעות, כך שברוב השנים הם ישבו במקום אחד .

לפי פירושו השני של  רש"י  כמו שמלך שמזכיר לבנו חוזר ממקום מסויים ואומר לבנו כאן ישננו , כאן כאב לך הראש , כאן אכלנו ....... כך כאן מזכירים את המסעות שעברו , ומזכירים לאדם את כל הדרך שעשה עד נקודה זו , וכרגע הם מוכנים להיכנס לארץ ישראל.

אכן ניתן לראות במסעות אלו הוראה נצחית לדורות לכל אחד ואחד מישראל במסעו הארוך, מסע החיים. וכך כותב ה"שפת אמת" בשני מקומות.

כי הנה האדם נקרא מהלך וצריך תמיד לילך ממדרגה אל מדרגה אחרת. ואותן הגדולים שבדור המדבר הלכו תמיד ממסע למסע וכל מסע הי' מלחמה חדשה כדכתי' בנסוע הארון כו' ויפוצו אויבך כו'. משנאיך הם הסט"א שמשניאין לאדם העול תורה ומצות. (שפת אמת תורה תרמ"ה)

ונכתבו כל המסעות להודיע לעם ה' כי כל עובד ה' לא יפול לבו עליו מכל הנפילות שיש לו. כי כך הוא המידה להיות עולה ויורד. ומכל מנוחה שהשיגו אחר איזה מלחמה התחיל מלחמה אחרת. וכן לעולם ויסעו ויחנו ויסעו ויחנו כמ"ש ילכו מחיל אל חיל שאין להם מנוחה לעובדי ה' שע"ז נבראו ללחום מלחמות ה'. ובודאי מלחמות שהיו לכלל ישראל היו דברים הנוגעים לכל הבריאה. ומעין זה נמצא בכל פרט לפי מה שהוא: (שפת אמת תורה תרמ"ו)

האדם בניגוד למלאכי השרת אינו נתון במצב קבוע. הוא במסע מתמיד – אדם נקרא "מהלך". חייו של אדם הם מסע ארוך וממושך, מסע שיש בו תחנות רבות. לא לחינם מרובות התחנות, כי לכל תחנה מאפיינים משלה, לכל תחנה תפקיד ייחודי. לעיתים החניה קצרה אך לעיתים נדרשים אנו לסבלנות ואורך רוח כי החניה ארוכה וממושכת. לפעמים החניה במקום נעים ונוח – "ויחנו במתקה", ולעיתים החניה קשה ומסובכת – "ויחנו במרה". אך לכל תחנה תפקיד ומטרה. תחנה היא הנקודה שאנו נעצרים בה מתוך מגמה לנסות ולהפיק ממנה את המירב ואת המיטב. אך בנוסף לכך כל תחנה היא גם הנקודה אשר בה וממנה צריכים אנו להיערך לקראת המסע הבא ולקראת המשימה הבאה.

מדברי ה"שפת אמת" עולה כי לא "החניות" בלבד הם המטרה והתכלית, אלא אף לעצם המסע תפקיד ומטרה משלו. היגיעה, החיפוש, השאיפה להתקדם ולהתעלות, אף לה מעלה בפני עצמה. הרצון לצאת ממצב נתון, ומהנקודה בה אנו מצויים כעת, בה עצמה יש תועלת ויש לה מעלה בפני עצמה. ויסעו-ויחנו-ויסעו, המסע כערך בפני עצמו.

לעיתים אנו סבורים, שכיון שעדיין לא הגענו אל המטרה ואנו אך ורק באמצעו המסע, אזי אנו מכלים כוחנו לריק. אך לא כן הדבר, המסע בכל המובנים הוא חשוב לא פחות מן החניה, ובוודאי רק בזכותו ומכוחו יכולים אנו למצות את הערך שבמטרה שבחניה.

ידוע ומפורסם הסיפור על אותו יהודי שחלם שאוצר טמון מתחת הגשר שבעיר הבירה. הנ"ל הלך בעקבות חלומו והחל לחפור תחת הגשר. ראוהו שומר הגשר, עצרו, ושאל לפשר מעשיו. כששמע את חלומו פרץ בצחוק ואמר: אף אני חלמתי הלילה שבכפר מסויים בביתו של יהודי פלוני(וכאן הוא נקב בשמו ובכפרו של אותו יהודי חולם) טמון אוצר תחת התנור שבמטבח, וכי אלך בעקבות חלומי זה?. שמע זאת היהודי, שב מיד אל ביתו, חפר תחת התנור ומצא שם אוצר גדול. עד כאן הסיפור. רגילים להשתמש בסיפור זה ולסיים במוסר השכל: האוצר נמצא בביתך ואינך זקוק לחפשו במקום רחוק. אך אנו נוסיף ונאמר, כי בוודאי אלמלא הלך אותו יהודי אל הגשר המרוחק לא היה זוכה לדעת לעולם כי האוצר טמון בביתו. לעיתים זקוקים אנו למסע ארוך שרק בסופו אנו יודעים ומבחינים שהאוצר טמון בביתנו .כך הדבר בעבודת ה' ובמסעו אל הקודש. גם למסע הארוך ואף לנפילות והנסיגות יש תפקיד להביאנו אל המטרה אל החניה וממנה אל המסע הבא.

ראינו א"כ שלפי ה-"שפת אמת" יש חשיבות לכל עצם התהליך – גם למסע וגם לחנייה. כל אדם נמצא בתהליך ארוך וכל הזמן מתקדמים למטרה.

יהי רצון שנזכה כולנו איש איש בחנייתו ובמסעו להמשיך משם ולעלות בדרך העולה בית א-ל ככתוב: "על פי ה' יסעו ועל פי ה' יחנו".

 

בית המקדש :

הרב קוק זצ"ל לימד שבית המקדש נחרב ע"י שנאת חינם, ואנחנו יכולים לבנותו ע"י המידה ההפוכה לזו שהחריבה אותו – אהבת חינם. מצוות "ואהבת לרעך כמוך" היא כדברי ר"ע "כלל גדול בתורה", אך מהי בדיוק הדרך לקיים את הציווי הזה ??

הרמב"ם והרמב"ן אומרים שמצווה זו פשוטה ביותר, וההסבר של המצווה היא – לעשות לחבר את כל הטוב שהיינו רוצים שיעשו לנו. אהבה היא התחושה שאני וחברי אחד. הרמז לזה הוא שהמילה "אחד" בגימטריה שווה ל -13, כמו המילה "אהבה". כאשר אני חש שחברי הוא ממש אחד איתי , ממש חלק ממני, אז אני ארצה שממש כמו שטוב לי כך יהיה טוב גם לחברי. אם נבין שכול עם ישראל , הם ממש גוף אחד משפחה אחת גדולה, רק אז נוכל לבנות את בית המקדש שיושתת על אהבת חינם.

שבת  שלום  ומבורך

אוהבכם מאוד

שרגא פרוכטר – ראש הישיבה

מהמתרחש במרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא

  • פנימייה חדשה לתלמידי מכינת ”עוז שלמה”

    פנימייה חדשה לתלמידי מכינת "עוז שלמה"

    קומה חדשה, בחומר וברוח – פנימייה חדשה ויפיפייה שחנכנו לרווחת התלמידים, תרומת משפחת פיצוט'ו.
    המשך לקריאה
  • בפעם ה-80: פותחים את שנת הלימודים תש”ף

    בפעם ה-80: פותחים את שנת הלימודים תש"ף

    אלפי תלמידי ומורי רשת בני עקיבא התחילו את שנת הלימודים תש"ף במוסדות הפרוסים בכל רחבי הארץ
    המשך לקריאה
  • מדד משרד החינוך קובע: מחנכים לערכים

    מדד משרד החינוך קובע: מחנכים לערכים

    מדד משרד החינוך מוכיח: מרכז ישיבות ואולפנות בני עקיבא הרשת הערכית ביותר
    המשך לקריאה